האינפלציה מתונה, אבל הריבית לא יורדת: מה עומד מאחורי החלטת בנק ישראל?
לאחר שלוש הפחתות רצופות, הריבית נותרה על 3.25%. לדברי ניסן אברהם, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה, האינפלציה המתונה תומכת בהפחתה נוספת, אך ההתפתחויות בעולם ואי הוודאות בישראל גורמות לבנק ישראל לנקוט גישה זהירה יותר
צילום: Shutterstock כל עדכוני הפיננסים בערוץ ה-WhatsApp
בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%, לאחר שלוש הפחתות רצופות.
ניסן אברהם, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה, אומר כי ההחלטה אינה מעידה בהכרח על סיום תהליך הורדת הריבית, אלא על האטה בקצב ההפחתות הצפוי. המסר המרכזי הוא שכיוון הריבית עדיין עשוי להיות כלפי מטה, אך ההפחתה הבאה עשויה להתעכב.
ההחלטה התקבלה על רקע סביבת אינפלציה מקומית מתונה והפתעה כלפי מטה במדד המחירים לצרכן בספטמבר. האינפלציה השנתית עומדת על 1.6%, מעט מתחת למרכז יעד יציבות המחירים. עם זאת, ההתפתחויות בשווקים הבינלאומיים מגבילות את מרחב הפעולה של הבנק.
העלייה במחירי האנרגיה ובלחצי האינפלציה בעולם, לצד ריביות גבוהות ועלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות בשווקים הבינלאומיים, מקשות על המשך הפחתת הריבית בישראל. הורדת ריבית מקומית בזמן שהריביות בעולם נותרות גבוהות עלולה להרחיב את פערי הריביות, להגביר לחצים לפיחות השקל ולתרום להתחדשות האינפלציה המיובאת.
גם תחזית חטיבת המחקר משקפת את הסיכונים: תחזית האינפלציה לסוף 2027 עודכנה כלפי מעלה, מ-1.8% ל-2.1%. לכך מצטרפות אי הוודאות הגיאופוליטית והקרבה לבחירות, המגבירות את חוסר הוודאות בנוגע למדיניות הפיסקלית בשנה הקרובה.
תחזית חטיבת המחקר מצביעה על כך שתהליך הפחתות הריבית צפוי להימשך בהדרגה. לפי התחזית, הריבית הממוצעת צפויה לעמוד על 3.0% ברבעון השלישי של 2027, לעומת תחזית יולי, שבה הוערך כי הריבית תגיע לרמה דומה כבר ברבעון השני של אותה שנה.
המשמעות היא שהבנק לא שינה את יעד הריבית בתחזית, אלא דחה את מועד ההגעה אליו. מהרמה הנוכחית נגזרת הפחתה נוספת של רבע נקודת אחוז במהלך השנה הקרובה. בכך מאותת בנק ישראל כי הוא עדיין רואה מקום להקלה מוניטרית, אך מעדיף להמתין לנתונים נוספים לפני שיחזור להפחית את הריבית.
גם הפעילות הכלכלית בישראל עומדת ברקע החלטת הריבית. חטיבת המחקר צופה צמיחה של 5.6% בשנת 2026 ושל 7.5% בשנת 2027. עם זאת, חלק משמעותי מהצמיחה החזויה נובע מייצור בחו"ל של חברות הרשומות בישראל, שאינו משקף בהכרח התרחבות דומה בפעילות הכלכלית המקומית.
בניכוי רכיב זה, הצמיחה צפויה להסתכם ב-3.4% בשנת 2026 וב-5.1% בשנת 2027. גם שיעורים אלה מצביעים על התרחבות כלכלית משמעותית בהשוואה למרבית הכלכלות המפותחות, ומאפשרים לבנק ישראל להמתין ולבחון את ההתפתחויות לפני קבלת החלטה על הפחתה נוספת.
החלטת בנק ישראל מצביעה על כך שמחזור הפחתות הריבית טרם הסתיים, אך הקצב צפוי להיות איטי וזהיר יותר. האינפלציה המקומית המתונה ממשיכה לתמוך באפשרות להפחתה נוספת, אולם ההתפתחויות הגלובליות ואי הוודאות המקומית מחייבות זהירות.
עבור המשקיעים, המשמעות היא שביצועי שוקי המניות והאג"ח ימשיכו להיות מושפעים לא רק מהחלטות הריבית, אלא גם מיכולתו של המשק הישראלי לשמר צמיחה, לשמור על יציבות מחירים ולהפחית את פרמיית הסיכון.








