תביעת ענק באנרגיה המתחדשת: דרישה לתשלום 22,700,000 שקלים מסינרג'י ומנורה מבטחים

כל עדכוני הפיננסים בערוץ ה-WhatsApp

תביעה כספית בסך של 22,700,000 שקלים הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד נגד החברות סינרג'י אנרגיה מתחדשת בע"מ, מנורה מבטחים אנרגיה בע"מ והשותפות מנורה מבטחים סינרג'י.

התובע, מיכאל רוימי, הנדסאי בניין בוגר הטכניון, טוען באמצעות באי כוחו, עורכי הדין חובב ביטון, עמיאל רז וירין חן אחי, כי יזם, פיתח והוביל עבור הנתבעות מיזמים להקמת מערכות סולאריות צפות על גבי מאגרי מים ודפנותיהם, אך כשהגיע שלב חלוקת הפירות בחרו הנתבעות להתנער מההסכמות המסחריות שגובשו ביניהם.

לפי כתב התביעה, הצדדים פעלו במסגרת מיזם משותף שהתבסס על מומחיותו של התובע בתחום ניצול מאגרי מים, ענף שהיה באותה עת בראשית דרכו בישראל.

בכתב התביעה נטען במדויק: "התובע והנתבעות היו שותפים עסקיים למיזם משותף, שעיקרו ייזום פיתוח הקמה והפעלה של מתקני ייצור חשמל סולארים פוטו וולטאים צפים על פני מאגרים ועל דפנותיהם.

כמפורט בהרחבה להלן, במסגרת המיזם המשותף, פעל התובע לאיתור מאגרים פוטנציאלים להקמת הפרויקטים, לביצוע בדיקות היתכנות ראשוניות, ליצירת הקשר עם בעלי הזכויות בהם, ולקידום המו"מ בין השותפות לבעלי הזכויות במאגרים עד לחתימה על הסכמי התקשרות מחייבים בינם לבין השותפות, ובהמשך גם לאורך כל תקופת הפיתוח של הפרויקט ואף במהלך הקמתם של הפרויקטים".

התובע מפרט כי עבד במשרדי סינרג'י באופן שוטף, ואף הונפק לו תג עובד על אף שלא היה עובד מן המניין. לטענתו, סוכם כי תמורתו תשולם לפי מודל הצלחה ארוך טווח המבוסס על תזרים: "בגין חלקו במיזם המשותף, סוכם, כי התובע יהיה זכאי לתשלום שנתי בסך של 100,000 ₪ + מע"מ לכל צבר מתקנים בהספק מצטבר של 10 מגה וואט מותקן (DC) לאורך כל תקופת ההפעלה של כל פרויקט בנפרד, בהתאם להסכם רכישת החשמל שלו (PPA), כאשר סך זה צמוד למדד המחירים לצרכן".

לטענת התובע, עמלו נשא פרי כאשר הוביל להבנות מול עשרות קיבוצים, מושבים ואגודות מים, מה שאיפשר לנתבעות להגיש הצעה ולזכות במכרז הממשלתי.

בכתב התביעה מצוטט: "ביום 13.5.2019 התפרסמה החלטת רשות החשמל תוצאות המכרז. במכרז, זכו הנתבעות, באמצעות השותפות שהקימו ובאמצעות חב' מנורה מבטחים ניהול אנרגיה בע"מ, ב 90 מגה וואט מתוך 324.55 מגה וואט שהוצעו במסגרת המכרז. כלומר, הנתבעות זכו בכשליש מהכמות המוצעת במסגרת המכרז (כשליש מהשוק הרלוונטי)".

לטענת התובע, מיד לאחר הזכייה הועלו ההסכמות על מסך מחשב במסגרת טבלה מסודרת המעגנת את מנגנון התמורה המוסכם.

המשבר בין הצדדים פרץ בראשית שנת 2020. התובע מציין כי זומן ביום 2.1.2020 לפגישה במסעדת "שגב אקספרס" בנתניה, שם נמסר לו כי הנתבעות אינן יכולות לעמוד בסיכום המקורי והציעו לו תמורה בשיעור של 0.6% מעלות כל מערכת סולארית שתותקן, לאחר סנכרון לרשת החשמל.

בכתב התביעה נכתב: "כאשר הגיע מועד ביצוע התשלומים, סירבו הנתבעות לחשוף בפני התובע את המידע הנוגע לפרויקטים, אשר על בסיסו יש לחשב את התמורה המגיעה לו, והתעלמו מדרישותיו החוזרות והצודקות לקבלת מידע זה. חלף מסירת המידע כאמור, בחרו הנתבעות, על דעת עצמן בלבד, לשלם לתובע תשלום חלקי ומוגבל, אשר לשיטתן בלבד משקף את התמורה לה הוא זכאי".

בהמשך, כך נטען, במכתבים מאפריל ומאי 2022 העמידו הנתבעות את החישוב החד צדדי על שיעור של 0.5% מעלות ההקמה, וביום 15.6.2023 הודיעו כי יעבירו סכום של 453,948 שקלים בתוספת מע"מ לפי אותו שיעור של 0.5% מעלות ההקמה. סכום זה אכן הועבר, אך לטענת התובע מדובר בתשלום חסר ומקפח שנערך לפי רשימת מאגרים מצומצמת ושאינו משקף את ההסכמות.

חוות דעת המומחה והסעדים המבוקשים

כתב התביעה נסמך על חוות דעת מומחה שנערכה על ידי עו"ד בעז פרסלר, מנכ"ל חברת "גולן סולאר". חוות הדעת קובעת כי שווי זכויותיו של התובע לפי מודל ההסכמות (תשלום שנתי של 100,000 שקלים לכל 10 מגה וואט מותקן למשך 25 שנים) עומד במונחי ערך נוכחי על סך של 22,703,000 שקלים.

המומחה בחן חלופה נוספת של תמורה ראויה לפי תנאי השוק המקובלים, והעריך כי לפיה שווי הזכויות עומד על סך של 92,661,000 שקלים, ובתרחיש הכולל רכיבי אגירה מגיע לסך של 111,193,000 שקלים במונחי ערך נוכחי.

בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 22,700,000 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד היווצרות החוב ועד לתשלום בפועל, להורות להן להעביר לידיו את מלוא המסמכים והנתונים הדרושים לכימות זכויותיו, ולהתיר פיצול סעדים לצורך תביעת זכויות עתידיות.