בקשה לייצוגית נגד סופר-פארם במיליוני שקלים: טענות למעקב אחר גולשים ולהעברת מידע אישי

כל עדכוני הפיננסים בערוץ ה-WhatsApp

בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיקף מוערך של מעל 2,500,000 שקלים הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו נגד חברת סופר פארם (ישראל) בע"מ.

התביעה הוגשה על ידי נטע ברונשטיין דרוקר, תושבת הרצליה, ועדו שהרבני, תושב רמת גן, באמצעות עורכי הדין עמית עידו ואסף שטרן ממשרד יעקב שפיגלמן ושות' עורכי דין.

במרכז הבקשה, הנסמכת על חוות דעת מומחה טכנולוגית מאת גיא רונן, עומדת טענה לפגיעה שיטתית ורחבת היקף בפרטיותם של מיליוני גולשים באתר הסחר המקוון של הרשת (shop.super-pharm.co.il).

בפתח כתב התביעה מציגים המבקשים תמונה חמורה של התנהלות החברה באתר הסחר שלה:

"המשיבה מפעילה באתר, כדרך קבע וכעניין שבמדיניות, משטר מעקב דיגיטלי אגרסיבי אחר לקוחותיה הגולשים באתר, ללא קבלת הסכמתם, ומעבירה מידע אישי אודותיה לצדדים שלישיים. להלן יוכח כי בכך מפרה המשיבה את הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ותקנות הגנת הפרטיות (העברת מידע אל מאגרי מידע שמחוץ לגבולות המדינה), תשס"א-2001; מפרה חוזה עם גולשי האתר ו/או מקיימת חוזה עימם שלא תום לב... עושה עושר ולא במשפט על גבם של גולשי האתר... נוהגת ברשלנות כלפי גולשי האתר".

הקבוצה המבוקשת בתביעה כוללת את "כל תושב ישראל שגלש באתר המשיבה מישראל ונאסף לגביו מידע אישי, כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, ו/או מידע אישי על אודותיו הועבר לצד שלישי מבלי שהתקבלה לכך הסכמה כדין".

התובעים מדגישים כי אופי המוצרים הנמכרים באתר סופר פארם כולל פריטים בעלי צנעת פרט מובהקת, בהם תרופות, מוצרים רפואיים, מוצרי ספיגה ובריאות מינית:

"באתר המשיבה ניתן למצוא, בין היתר, תרופות לשלל מחלות, מיחושים ובעיות רפואיות כאלו ואחרות שצנעת הפרט יפה להן; מוצרים בקטגוריית בריאות שאינם בהכרח תרופות, אך ההזדקקות להם עשויה ללמד על בעיה רפואית אישית החוסה תחת צנעת הפרט, דוגמת חיתולים למבוגרים, מוצרים לטיפול בספיגת שתן וכיו"ב; ומוצרים בקטגוריית 'שלומות מינית' (sexual wellness) ובכלל זה אביזרי מין ועזרים לשימוש בעת קיום יחסי מין, אשר מרכישתם ואף מהתעניינות בהם ניתן ללמוד על העדפותיו ואף נטיותיו המיניות של המשתמש".

לפי התביעה, כתובות הדפים (URLs) שבהם מבקרים הגולשים כוללות אינדיקציות ישירות על אודות המוצרים הרגישים, וכאשר אלו נשלחות לצדדים שלישיים, הדבר חושף באופן מיידי את תחומי העניין והמצב הבריאותי או המיני של הגולש:

"אם הגולש מתעניין במוצר או בקטגוריה שכתובת הדף שלהם כוללת במפורש אינדיקציה למצב רפואי, אביזר מין או מוצר רגיש אחר, מידע זה עשוי להיחשף לצדדים שלישיים כחלק מכתובת הדף הנשלחת אליהם... כאשר גולש באתר מתעניין בתכשיר נגד טחורים, בבדיקת קורונה, באביזר מין או בחיתול למבוגרים , מידע זה יימצא בידי צדדים שלישיים שכן כתובת העמוד בו צפה הגולש מכילה מידע זה".

שורת כלי מעקב שנחשפו בחוות דעת המומחה

בחוות הדעת שצורפה לתביעה, פירט המומחה גיא רונן שורה של מערכות מעקב, ניטור ופרופיילינג שהוטמעו באתר, ובהן:

1. מערכת Kahoona לקישור והצלבת זהויות חוצת פלטפורמות, שמטרתה לאחד נתונים מפלטפורמות שונות (כגון Meta, Google, TikTok ו-Dynamic Yield) לכדי פרופיל משתמש אחד.

2. כלי תיעוד התנהגות (Session Recording) של Hotjar ו-Microsoft Clarity, המתעדים תנועות עכבר, גלילה, הקלקות והקלדות של משתמשים.

3. שרת מתווך Stape, המשמש כצינור עוקף להעברת נתוני מעקב לפלטפורמות פרסום.

4. פיקסלים ומערכות פרסום של Meta (פייסבוק), TikTok ו-Google, לצד רשתות פרסום ממוקד מבוססות הצעות מחיר (כגון PubMatic, Index Exchange, Criteo, Taboola ועוד).

עוד נטען כי אצל לקוחות המחוברים לחשבונם באתר סופר פארם, או כאלו המחוברים באותו דפדפן לחשבונות גוגל ופייסבוק, היקף המידע המועבר חמור אף יותר:

"אצל לקוח מחובר נשלחים לצדדים שלישיים, בין היתר, מזהה לקוח, נתונים על היסטוריית הרכישות ומעמד המועדון, וכן כתובת דוא"ל בגרסה מגובבת; זהות המוצר הספציפי , לרבות במקרה של מוצר בעל רגישות מיוחדת – שבו צפה המשתמש מועברים לגורמים חיצוניים רבים, ובכלל זה לפלטפורמות הפרסום המרכזיות דוגמת Google, Facebook ו-TikTok".

כמו כן צוין כי כלי המעקב אינם הכרחיים כלל לתפקודו של האתר: "בחסימה מקיפה של כלל גורמי הצד השלישי פרט לתשתית תוכן גנרית, האתר המשיך לתפקד במלואו, ומכאן שגורמי המעקב כלל אינם הכרחיים לתפקודו".

האשמה: באנר העוגיות הוא "תיאטרון הסכמה"

התביעה תוקפת חזיתית את מנגנון ההסכמה של סופר פארם וטוענת כי מדובר במצג שווא שאינו עומד בדרישות הדין והפסיקה:

"איסוף המידע והעברתו לגורמי צד שלישי מתחילים לפני שהמשתמש מביע הסכמה; הלחיצה על כפתור ההסכמה אינה משנה באופן מהותי את פעילות מערכות המעקב; וגם הימנעות מלחיצה אינה עוצרת את האיסוף... האתר אינו מעניק למשתמש מנגנון פנימי, ישיר ופשוט לסירוב למעקב או לחזרה מהחלטה קודמת".

כתב התביעה מוסיף וקובע:

"הוכח בחוות הדעת כי כלי המעקב מופעלים תוך שברירי שנייה, עוד טרם עלה באנר ההסכמה, ועוד לפני שעלה בידי המשתמש באתר להבין מהן האפשרויות העומדות בפניו ולקבל החלטה, לא כל שכן מושכלת... כפי שעמד על כך המומחה בחוות הדעת, אין זה אלא 'תיאטרון הסכמה' ותו לא".

עילה מרכזית נוספת עוסקת בהפרת תקנות הגנת הפרטיות בדבר העברת מידע למאגרים מחוץ לישראל. לפי הנטען, סופר פארם מעבירה נתונים לגורמי צד שלישי המאחסנים אותם בשרתים במדינות שלא הוכרו כמעניקות רמת הגנה שאינה פחותה מזו הקבועה בדין הישראלי:

"רבים מכלי המעקב המתארחים דרך קבע באתר המשיבה, ובכלל זה הגדולים והמרכזיים שבהם, מאכסנים את המידע שברשותם במדינות שלא הוכרו כמעניקות הגנה דומה לזו שבדין הישראלי... כך TikTok Pixel מאחסן מידע בסינגפור ומלזיה; Google Analytics, Google Ads ו-Google Tag Manager מבית Google בסינגפור וטייוואן; Criteo בהונג קונג ובעבר בסינגפור... המשיבה מפרה את תקנה 1 לתקנות העברת מידע לחו"ל".

הסעדים המבוקשים: צווי מחיקה ופיצויים מעל 2.5 מיליון שקלים

במסגרת בקשת האישור דורשים המבקשים מבית המשפט שורה של צווים וסעדים כספיים נגד סופר פארם:

1. צו קבוע שיחייב את הרשת לחדול לאלתר מאיסוף המידע הבלתי מורשה, למחוק את כל המידע שנאגר ללא הסכמה כדין, ולדרוש מגורמי המעקב החיצוניים להימנע מכל שימוש בו.

2. פיצוי חברי הקבוצה בגין נזקיהם הבלתי ממוניים, הכוללים פגיעה חמורה באוטונומיה, תחושות מבוכה, חדירה לצנעת הפרט ועוגמת נפש. סכום זה מוערך בשלב זה בלמעלה מ-2.5 מיליון שקלים.

3. השבת הרווחים העודפים שהפיקה הרשת כתוצאה משימוש במידע ושיתופו לצורכי ייעול קמפיינים וחיסכון בעלויות שיווק (עשיית עושר ולא במשפט).