זהב בכדים וכרמים על הר געש: המסע בעקבות סודות היין הכמוסים של אירופה

כל חדשות הקולינריה גם בערוץ ה-WhatsApp

מהכפרים הנסתרים של מזרח אירופה ועד לחופים שטופי הרוח של איי יוון, מחוזות עתיקים זוכים לעדנה מחודשת ומציעים לחובבי החיים הטובים חוויה אחרת, עמוקה ואותנטית בהרבה. זהו סיפורם של הנופים הבתוליים, הזנים המקומיים הנדירים והאנשים שיחזירו את הנשמה אל תוך כוס היין שלכם.

עמק הדורו בפורטוגל

המסע שלנו מתחיל בעמק הדורו (Douro Valley) שבפורטוגל, מקום שבו הטבע והאדם יצרו יחד יצירת אמנות חזותית. הנהר הגדול מתפתל בין הרים תלולים, המכוסים מקצה לקצה בטרסות אבן עתיקות שעליהן צומחות הגפנים. במשך מאות שנים האזור הזה היה מפורסם בזכות היין הענברי, הסמיך והעשיר שלו, משקה חם ועמוק שנועד לחמם את הגוף בלילות החורף הקרים. אולם כיום, דור חדש ונועז של כורמים מקומיים משתמש באותם ענבים היסטוריים כדי ליצור משהו שונה לחלוטין. הם מייצרים יינות אדומים יבשים, עמוקים ומורכבים, שמצליחים ללכוד את השמש הפורטוגלית החמה לצד הטעמים שמגיעים מהאדמה הייחודית של המקום. טיול בכבישים המפותלים של העמק, עם עצירות ביקבים משפחתיים קטנים המשקיפים אל המים, מרגיש כמו חזרה בזמן לתקופה שבה הקצב של העולם נקבע רק על ידי עונות השנה והטבע.

כרמים מדורגים בשלל צבעי הסתיו בעמק הדורו שבפורטוגל | צילום: Shutterstock

סנטוריני ביוון

ממערב אירופה אנו מדרימים אל הים האגאי, אל המקום שבו האדמה עצמה מתעוררת לחיים. האי סנטוריני (Santorini) מוכר לכולם בזכות הבתים הלבנים והכנסיות בעלות הכיפות הכחולות, אך מעטים שמים לב לכרמים הייחודיים המנקדים את האדמה הוולקנית השרופה שלו. כאן, בגלל הרוחות העזות הנושבות מהים והשמש היוקדת, הגפנים אינן צומחות לגובה כפי שמקובל בעולם. אנשי המקום הקולעים את הענפים הצעירים לצורת סלים עגולים ונמוכים הצמודים לקרקע, המגנים על אשכולות הענבים בתוכם. הענב המקומי הבולט מניב יין לבן יוצא דופן. בכל לגימה שלו אפשר להרגיש את הים, שכן הוא מתאפיין בחומציות חדה ובמליחות עדינה המזכירה רסס גלי ים על הפנים, שילוב מושלם לארוחת דגים טריים בטברנה מקומית מול השקיעה.

חבל קאחטי בגאורגיה

כדי להבין את השורשים העמוקים ביותר של התרבות הזו, יש להמשיך מזרחה אל רכס הרי הקווקז, אל חבל קאחטי (Kakheti) שבגאורגיה. במקום הזה היין אינו סתם משקה, הוא הדבק שמחזיק את המשפחה והמסורת יחד כבר 8,000 שנה. הגאורגים נחשבים לראשונים בהיסטוריה שגידלו גפנים, והם שומרים על שיטות העבודה שלהם בקנאות מעוררת השראה. היין מתסיס בתוך כדים ענקיים העשויים מחרס ומצופים בדונג דבורים. כדים אלו נקברים עמוק מתחת לאדמה כדי לשמור על טמפרטורה קבועה לאורך כל השנה. הענבים הלבנים נכנסים לכד יחד עם הקליפות והחרצנים, בתהליך ארוך המעניק לנוזל צבע ענברי עמוק וטעם עשיר וייחודי המוכר בעולם כיין כתום. ישיבה סביב שולחן גאורגי עמוס במאכלים, כאשר המארח נושא ברכות ארוכות ומרגשות, היא חוויה שמשנה את הדרך שבה מבינים אירוח.

כדי חרס מסורתיים לייצור יין בגאורגיה | צילום: Shutterstock:

דרום מורביה בצ'כיה

התחנה האחנה במסע שלנו לוקחת אותנו אל לב היבשת, אל דרום מורביה (South Moravia) שבצ'כיה. האזור היפהפה הזה, הנושק לגבול האוסטרי, נראה כאילו נלקח מתוך גלויה עם גבעות ירוקות, עיירות ציוריות המוקפות חומות וטירות מפוארות. בעוד שאר המדינה שותה בירה בבתי מרזח, במורביה החיים סובבים סביב מרתפי היין התת קרקעיים העתיקים. האזור מתמחה ביינות לבנים פריכים, רעננים ומלאי ארומות של פירות קיץ ופרחי בר. העיירה מיקולוב (Mikulov) משמשת כמרכז החבל, וממנה יוצאים שבילי אופניים רבים העוברים בין הכרמים ומאפשרים למטיילים לעבור ממקום למקום בקצב איטי ומהנה, לעצור לטעימות ולשוחח עם החקלאים המקומיים שגאים להציג את התוצרת שלהם.

המסע בעקבות המפה האלטרנטיבית של אירופה מוכיח שהיין הטוב ביותר אינו נמדד רק במחיר הבקבוק או במוניטין של היקב. התוכן האמיתי נמצא בסיפורים של האנשים שמגדלים את הגפנים, במסורות שעוברות מדור לדור וביכולת של המשקה הזה לחבר אותנו אל האדמה ואל הרגע הנוכחי. בפעם הבאה שאתם מתכננים חופשה ביבשת, השאירו את המפות הישנות מאחור, בחרו בדרך הפחות סלולה ומלאו את הגביע שלכם בטעמים החדשים והמפתיעים שיש לעולם הישן להציע.