בקשה לייצוגית נגד אלפרד אקירוב: הצעת הרכש באלרוב נמוכה בכ-11% מהשווי ההוגן, לפי הטענה
חברת ולטר טים מבקשת לאשר תובענה ייצוגית בסעד הערכה בהיקף של עד 86.9 מיליון שקל, בטענה כי בעלי מניות המיעוט באלרוב קיבלו תמורה הנמוכה משווי מניותיהם. במוקד הבקשה: הפער מול ההון העצמי, שווי ההחזקה בכלל ביטוח וההסתמכות על התחייבות מוקדמת של מור גמל ופנסיה
צילום: Shutterstock כל עדכוני הפיננסים בערוץ ה-WhatsApp
בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסעד הערכה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, במחלקה הכלכלית, נגד איש העסקים אלפרד אקירוב, החברות הפרטיות שבשליטתו, אקירוב אחזקות (1999) בע"מ ואקירוב השקעות ופתוח בע"מ, וכן נגד אלרוב נדל"ן ומלונאות בע"מ כמשיבה פורמלית.
את הבקשה הגישה חברת ולטר טים בע"מ, באמצעות עורכי הדין ליאור להב והדר סטמפו ממשרד להב עורכי דין. היא עוסקת בהצעת הרכש המלאה למניות אלרוב, שפורסמה ב-13 באוקטובר 2026 במחיר של 322.41 שקל למניה. בעקבות ההצעה נרכשו בכפייה מניות של בעלי מניות מהציבור שלא נענו לה, בהתאם לסעיף 337 לחוק החברות.
לפי הבקשה, סכום התביעה המצרפי עבור בעלי המניות שמניותיהם נרכשו בכפייה, בהיקף של 329,937.55 מניות המהוות כ-1.6% מהון החברה, מוערך בכ-11.72 מיליון שקל. במסלול חלופי, אם בית המשפט יקבע כי הופרה חובת הגילוי וכי סעד ההערכה חל על כלל 2,445,424 המניות שנכללו בהצעה, עשוי היקף התביעה להגיע לכ-86.89 מיליון שקל.
הטענה: מחיר הצעת הרכש נמוך מהשווי הנכסי
בבסיס הבקשה עומדת הטענה כי התמורה שהוצעה לבעלי המניות נמוכה מהשווי ההוגן של מניות אלרוב. לפי נתוני מפרט הצעת הרכש, ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה ליום 30 ביוני 2026 עמד על כ-7.381 מיליארד שקל, המשקפים כ-358.24 שקל למניה. זאת, לעומת מחיר ההצעה, שגילם שווי הון של כ-6.643 מיליארד שקל.
המבקשת טוענת כי מחיר ההצעה משקף ניכיון של כ-10% ביחס לשווי הנכסי של החברה, העוסקת בנדל"ן מניב, מלונאות ואחזקות.
לבקשה צורפה חוות דעת כלכלית של המומחה ד"ר טיראן רוטמן, שהעריך את השווי ההוגן של מניית אלרוב במועד הקובע ב-357.94 שקל, לפי גישת שווי נכסי נקי כלכלי (NAV). על פי חוות הדעת, מדובר בפער של 35.53 שקל למניה, כ-11% מעל למחיר ששולם במסגרת הצעת הרכש.
ההחזקה בכלל ביטוח במוקד המחלוקת
טענה נוספת בבקשה נוגעת להחזקתה של אלרוב בכלל החזקות עסקי ביטוח. לפי הנתונים שהציגה המבקשת, אלרוב מחזיקה בכ-13.63% ממניות כלל, שהן נכס סחיר בעל שווי שוק הניתן למדידה.
על פי שער הסגירה של מניית כלל ב-26 באוקטובר 2026, שווי ההחזקה עמד על כ-3.33 מיליארד שקל, סכום המהווה כ-45% מההון העצמי של אלרוב ליום 30 ביוני 2026.
לטענת המבקשת, הפחתת ערך במסגרת תמחור החברה פוגעת גם בשווי ההחזקה הסחירה בכלל ביטוח, שלשיטתה אין הצדקה כלכלית להפחית מערכה.
הטענות בנוגע להסכמת מור גמל ופנסיה
הבקשה מתייחסת גם למעמדה של מור גמל ופנסיה בע"מ, שהחזיקה, לפי הנטען, בכמחצית ממניות הציבור, כ-6% מהון החברה. מור הודיעה מראש על כוונתה להיענות להצעת הרכש, עוד לפני פרסום המפרט המלא, ולפי הבקשה לא התקיים משא ומתן מדווח ולא הושג שיפור במחיר.
עוד נטען כי מור רכשה את החזקותיה החל משנת 2023 בעלות מצטברת המוערכת בכ-170 שקל למניה, כך שמחיר הצעת הרכש שיקף עבורה רווח של כ-90%.
המבקשת טוענת כי בנסיבות אלה, ובהתחשב בסחירות הדלה של המניה, אין לראות בהסכמת הגוף המוסדי הוכחה מספקת לכך שמחיר ההצעה היה הוגן כלפי יתר בעלי מניות המיעוט.
דרישה לגילוי מסמכים ולמינוי מומחה
במסגרת הבקשה מבקשת ולטר טים מבית המשפט להורות למשיבים למסור מסמכים הנוגעים להערכות שווי, תחזיות פנימיות, מגעים מול מור, כוונות בעל השליטה ביחס להחזקה בכלל ביטוח ופניות לרשות שוק ההון.
בנוסף, המבקשת מבקשת למנות מומחה כלכלי עצמאי מטעם בית המשפט כבר בשלב המקדמי של הדיון בבקשת האישור, כדי להעריך את שווי מניות החברה במועד הרכישה ולסייע בבירור המחלוקת.
הבקשה טרם הוכרעה, והטענות המפורטות בה הן טענות המבקשת בלבד. הגשת הבקשה אינה מעידה כי בית המשפט קיבל את הטענות או אישר את ניהול התובענה כייצוגית.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}
