הבורסה בתל אביב בירידות חדות: מי קנה מניות במאות מיליוני שקלים אחרי הבחירות?

כל עדכוני הפיננסים בערוץ ה-WhatsApp

הבורסה בתל אביב סיימה את חודש אוקטובר 2026 בירידות שערים, על רקע אי הוודאות הפוליטית בישראל והתגברות התנודתיות בשווקים הבינלאומיים, בעיקר במניות הטכנולוגיה. למרות הירידות החודשיות, המדדים המובילים בבורסה המקומית ממשיכים להציג ביצועים חיוביים מתחילת השנה, בהשוואה למדדים מרכזיים בעולם.

מדד ת"א 35 ירד באוקטובר ב-3.45%, אך מתחילת השנה הוא עדיין בעלייה של 11.77%. מדד ת"א 125 ירד ב-3.42% במהלך החודש, לצד עלייה של 7.44% מתחילת השנה. מדד ת"א 90 איבד 3.12% באוקטובר, והשלים ירידה של 6.10% מתחילת השנה. גם מניות היתר רשמו חולשה, כאשר מדד SME60 ירד ב-8.65% במהלך החודש.

במרבית המדדים הענפיים נרשמו ירידות. מדד ת"א טכנולוגיה ירד ב-5.73%, ת"א בנייה איבד 4.97%, ת"א בנקים ירד ב-3.82% ות"א ביטוח ירד ב-9.69%. מנגד, מדד ת"א נפט וגז בלט לחיוב עם עלייה חודשית של 4.67%, ומדד ת"א תוכנה עלה ב-1.91%.

המשקיעים הזרים רכשו מניות לאחר הבחירות

למרות הירידות ואי הוודאות הפוליטית, מרבית קבוצות המשקיעים היו בצד הרוכש במהלך אוקטובר. תושבי החוץ רכשו מניות בהיקף של כ-920 מיליון שקל נטו, קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח רכשו בכ-1.13 מיליארד שקל, ומנהלי התיקים והלקוחות המנוהלים רכשו בכ-682 מיליון שקל. גם המשקיעים הפרטיים תושבי ישראל רכשו מניות בהיקף של כ-521 מיליון שקל.מנגד, תאגידים ישראליים בלטו בצד המוכר עם מכירות בהיקף של כ-3.55 מיליארד שקל נטו.

בשלושת ימי המסחר שלאחר הבחירות נרשמה פעילות מעניינת במיוחד מצד המשקיעים הזרים, שרכשו מניות בכ-439 מיליון שקל נטו. כ-235 מיליון שקל מתוך הרכישות הופנו למניות הבנקים. גם המשקיעים הפרטיים היו בצד הרוכש בתקופה זו, עם רכישות של כ-214 מיליון שקל נטו.

המוסדיים, לעומת זאת, מכרו מניות בכ-169 מיליון שקל נטו בשלושת ימי המסחר שלאחר הבחירות, אך בסיכום החודש כולו היו בצד הקונים ורכשו מניות בכ-1.8 מיליארד שקל נטו. בין המניות שבהן בלטו הרכישות המוסדיות: אלביט מערכות, טאואר, נקסט ויז'ן ונובה.

Moody's שיפרה את תחזיות הצמיחה לישראל

בזירה הכלכלית, חברת הדירוג Moody's עדכנה את תחזיותיה לישראל כלפי מעלה. החברה העלתה את תחזית הצמיחה לשנים 2026 ו-2027 ל-5% ול-6%, בהתאמה, לעומת 3.7% ו-5% בתחזית הקודמת.

במקביל, הופחתה תחזית הגירעון לשנת 2026 מ-5.9% ל-5% מהתוצר, ותחזית יחס החוב לתוצר ירדה מ-70.1% ל-68.5%.

לצד השיפור בתחזיות הכלכליות והפיסקליות, Moody's המשיכה להצביע על סיכונים פוליטיים ומוסדיים. בין היתר, ציינה החברה כי ההתפתחויות הנוגעות לעצמאות מערכת המשפט, לאיזונים ולבלמים המוסדיים וליחסי החוץ של ישראל ימשיכו להיות גורמים משמעותיים בהערכת האשראי. דירוג האשראי של ישראל נותר Baa1 עם אופק יציב.

שוק האג"ח: תשואות האג"ח הישראליות עלו

שוק איגרות החוב המקומי התאפיין באוקטובר במגמה מעורבת, כאשר עיקר החולשה נרשמה באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות. מדדי תל גוב צמודות ל-10 שנים ול-15 שנים ירדו ב-1.8% וב-2%, בהתאמה, בעוד שבחלקים הקצרים של עקום התשואות נרשמו עליות מתונות.

חוסר ההכרעה הפוליטית לאחר הבחירות תרם לעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בישראל. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים עלתה במהלך החודש מ-4.031% ל-4.1566%. בארצות הברית נרשמה מגמה הפוכה, כאשר תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים ירדה מ-4.986% ל-4.929%.

בשוק האג"ח הקונצרני נרשמה עמידות יחסית, ומרבית מדדי תל בונד הציגו שינויים מתונים במהלך החודש, לצד תשואות חיוביות מתחילת השנה.

גיוסי החוב הסתכמו בכ-14.1 מיליארד שקל

שוק איגרות החוב הקונצרניות המשיך להפגין פעילות ערה, עם גיוסים בהיקף כולל של כ-14.1 מיליארד שקל באוקטובר. ענפי המכשירים הפיננסיים והבנקים ריכזו יחד כשלושה רבעים מהגיוסים.

ענף המכשירים הפיננסיים הוביל עם גיוסים של כ-5.63 מיליארד שקל, וענף הבנקים גייס כ-4.97 מיליארד שקל. בנק לאומי גייס כ-4 מיליארד שקל ובנק דיסקונט כמיליארד שקל. בנוסף, חברת אביעד פקדונות נכנסה לראשונה לשוק הציבורי וגייסה כ-1.14 מיליארד שקל.

לצד איגרות החוב, בנק לאומי ובנק דיסקונט גייסו במהלך החודש סכום מצרפי של כ-1.83 מיליארד שקל באמצעות ניירות ערך מסחריים.

קרנות הנאמנות גייסו 7.8 מיליארד שקל באוקטובר

תעשיית קרנות הנאמנות המשיכה להתרחב. באוקטובר נרשמו גיוסים נטו של כ-7.8 מיליארד שקל, שהביאו את הגיוסים המצטברים מתחילת השנה לכ-61.4 מיליארד שקל.

שווי הנכסים המנוהלים בקרנות האקטיביות והפסיביות הגיע בסוף החודש לכ-853.8 מיליארד שקל, עלייה של כ-13.5% מתחילת השנה.

הקרנות הפסיביות הובילו את הגיוסים באוקטובר עם כ-5.2 מיליארד שקל נטו, מתוכם כ-4.7 מיליארד שקל בקרנות הסל. הקרנות האקטיביות גייסו כ-2.6 מיליארד שקל, כאשר הקרנות הכספיות בלטו עם גיוסים של כ-3.9 מיליארד שקל.

בקרנות הפסיביות נרשמו גיוסים משמעותיים למוצרים המשקיעים במניות בחו"ל, בהיקף של כ-8 מיליארד שקל. מנגד, במוצרים המשקיעים במניות בישראל נרשמו פדיונות נטו של כ-2.9 מיליארד שקל. בקרנות האקטיביות נרשמו פדיונות בקרנות האג"ח המקומיות ובקרנות המניות, שקוזזו בעיקר בזכות הגיוסים לקרנות הכספיות.

השקל נחלש מול המטבעות המרכזיים

בשוק המט"ח נרשמה באוקטובר היחלשות של השקל מול המטבעות המרכזיים. שערו היציג של הדולר עלה ב-1.8% במהלך החודש והגיע ל-3.1180 שקלים. עם זאת, מתחילת השנה הדולר עדיין נמוך בכ-2.3% מול השקל.

האירו התחזק במהלך אוקטובר בכ-0.5%, לרמה של 3.4932 שקלים, ואילו הליש"ט עלתה ב-3.1%, לרמה של 4.1880 שקלים.

היחלשות השקל התרחשה על רקע התחזקות מתונה של הדולר בעולם, לצד התנודתיות המקומית סביב הבחירות ואי הוודאות הפוליטית.

נובמבר: הבחירות בארה"ב, הרכבת הממשלה והסיכון האזורי

לקראת נובמבר, ארבעה גורמים צפויים לעמוד במוקד המסחר: בחירות האמצע בארצות הברית, ההתפתחויות בתהליך הרכבת הממשלה בישראל, החשש מהסלמה אזורית והמשך התנודתיות במניות הטכנולוגיה.

בארצות הברית, תוצאות בחירות האמצע צפויות להשפיע על השליטה בקונגרס ועל המדיניות הכלכלית, הרגולטורית והאנרגטית. בישראל, השווקים ימשיכו לעקוב אחר תהליך הרכבת הממשלה, כאשר אי הוודאות הפוליטית עשויה להמשיך להשפיע על הבורסה, שוק האג"ח והשקל.

במקביל, בשוק הנפט ממשיכים לייחס פרמיית סיכון לחשש מהסלמה במזרח התיכון ולשיבושים אפשריים בנתיבי השיט במצר הורמוז. גם החששות מהיקף ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית ומהזמן שיידרש עד שיניבו תשואה ממשיכים להשפיע על מניות הטכנולוגיה בעולם.