הלמ"ס: מרבית האזרחים הוותיקים מרוצים מחייהם - אך חוששים מהעתיד

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

רוב האזרחים הוותיקים בישראל מביעים שביעות רצון גבוהה מחייהם, אך רק מיעוט מהם אופטימי לגבי השנים הבאות. כך עולה מנתוני הסקר החברתי לשנת 2025 שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חודש האזרח הוותיק הבין לאומי.

על פי הנתונים, 89% מבני 65 ומעלה מרוצים מחייהם, כאשר 34% מרוצים מאוד ו-55% נוספים מרוצים. למרות שביעות הרצון הגבוהה בהווה, רק 28% סבורים כי מצבם ישתפר בשנים הקרובות. 40% מעריכים כי חייהם לא ישתנו, 17% צופים החמרה במצבם, ו-14% לא ידעו להשיב.

יציבות כלכלית מול תחושת בדידות

במישור הכלכלי, 81% מבני 65 ומעלה מדווחים כי הם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית, הכוללות מזון וחשמל, בעוד 18% אינם מצליחים לעמוד בהן.

לצד היציבות הכלכלית של מרבית האוכלוסייה המבוגרת, הסקר מצביע על אתגרים חברתיים ורגשיים: 26% מהאזרחים הוותיקים חשים בדידות לעיתים קרובות או לפעמים, בהשוואה ל-19% בקרב גילאי 20 עד 64. עם זאת, התמיכה המשפחתית נותרה חזקה, כאשר 85% מעידים כי בני משפחתם מעריכים אותם במידה רבה.

בנושאי ביטחון אישי, 18% חשים חוסר ביטחון לצעוד לבד בשעות החשכה באזור מגוריהם, שיעור העולה ל-24% בקרב נשים. בנוסף, 14% אינם יוצאים כלל מביתם בשעות החשכה, נתון המגיע ל-18% בקרב נשים.

בנוגע לאפליה, 14% מבני 65 ומעלה דיווחו כי חשו מופלים מסיבה כלשהי ב-12 החודשים שקדמו לריאיון, לעומת 25% באוכלוסייה הצעירה יותר. באותה תקופה, 32% מהאזרחים הוותיקים יצאו לנופש או טיול בחוץ לארץ ו-19% לקחו חלק בפעילות התנדבותית.

שביעות רצון ממערכת הבריאות

ממצאי הסקר חושפים רמות אמון משתנות כלפי מוסדות המדינה והחברה. בתחום האמון הבין אישי, 56% מהוותיקים סבורים כי יש להיזהר ממרבית האנשים, לעומת 39% הסבורים כי ניתן לתת בהם אמון, ו-4.4% שלא ידעו להשיב.

בגזרת מוסדות השלטון, הרשות המקומית זוכה לאמון הגבוה ביותר עם 75%, ואחריה המשטרה עם 54%, מערכת המשפט עם 48%, והממשלה שזוכה לאמון של 35% בלבד. במקביל, מערכת הבריאות זוכה להערכה חיובית רחבה של 77% בקרב בני 65 ומעלה, שיעור זהה לזה שנרשם ביתר שכבות האוכלוסייה.

הזינוק הדיגיטלי של הגיל השלישי

בעשור האחרון חל זינוק משמעותי בחשיפת האוכלוסייה המבוגרת לרשת: שיעור המשתמשים באינטרנט בקרב בני 65 ומעלה טיפס מ-49% בשנת 2015 ל-74% בשנת 2025, לעומת 93% בקרב האוכלוסייה הצעירה.

עם זאת, אופי השימוש מלמד כי הפוטנציאל המקוון טרם מומש במלואו. 56% מהוותיקים משתמשים באינטרנט לקבלת שירותים מקופות החולים ו-53% מחפשים בו מידע רפואי. מנגד, רק 48% מבצעים פעולות בנקאיות ברשת, 36% צורכים שירותים ממשלתיים מקוונים כמו הורדת טפסים והנפקת אישורים, ו-34% משלמים חשבונות באופן דיגיטלי.

פערים בידיעת השפה העברית

הסקר בחן גם את מיומנויות השפה העברית בקרב האוכלוסייה המבוגרת ומצא כי השליטה בעל פה עולה על זו שבכתב. 66% שולטים בדיבור ברמה טובה מאוד, 15% ברמה טובה, ו-19% מחזיקים בשליטה בינונית, חלשה או שאינם דוברים עברית כלל.

בתחום הקריאה, 61% שולטים ברמה טובה מאוד ו-14% ברמה טובה, לעומת 25% בעלי שליטה בינונית, חלשה או ללא יכולת קריאה. בכתיבה, 59% דיווחו על שליטה טובה מאוד, 13% על שליטה טובה, ו-27% על שליטה בינונית, חלשה או חוסר יכולת כתיבה.

הפערים בולטים במיוחד בחלוקה דמוגרפית: בקרב האוכלוסייה היהודית ואחרים בני 65 ומעלה, 6.3% אינם יודעים לקרוא בעברית כלל ו-ל6.5% נוספים שליטה חלשה.

לעומת זאת, באוכלוסייה הערבית המבוגרת 46% מתקשים בקריאה או שאינם יודעים לקרוא כלל, נתון הגבוה משמעותית משיעור של 16% בקרב ערבים בגילאי 20 עד 64. פער זה מחריף בקרב נשים ערביות בנות 65 ומעלה, כאשר לשני שלישים מהן, 67%, יש רמת קריאה חלשה או שאינן יודעות לקרוא בעברית כלל.

הסקר החברתי נערך על ידי הלמ"ס באופן שנתי מאז שנת 2002. במסגרת סקר 2025, שעסק בנושאי שירותי ממשל ומיגון אזרחי, רואיינו 6,452 אזרחים בני 20 ומעלה המייצגים כ-6.3 מיליון תושבים בישראל.