שיא נשי של כל הזמנים - אבל לא בראשות הרשימות: כך תיראה הכנסת החדשה
מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף כי בבחירות 2026 נבחרו 33 נשים המהוות 28% מכלל הנבחרים, הנתון הגבוה ביותר בתולדות המדינה. לצד הזינוק בייצוג הכללי והצבת רבע מהנשים במחצית הראשונה של רשימות הנבחרים, מתחדדים פערים עצומים בצמרת: אף אישה לא עמדה בראשות 11 הרשימות במשכן, וייצוג הנשים בוועדות המשפיעות ובממשלה מצומצם באופן היסטורי
כנסת ישראל. צילום: Shutterstock החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp
לקראת השבעת הכנסת ה-26, מפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך נתונים מקיף הבוחן את ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה לאורך השנים.
הדוח, המעדכן ומרחיב מחקר קודם שפורסם לאחר השבעת הכנסת ה-25, מתבסס על תוצאות האמת הסופיות שפורסמו באתר ועדת הבחירות המרכזית ב-30 באוקטובר 2026.
המחקר מנתח את מיקומן של המועמדות ברשימות המפלגתיות מהכנסת ה-16 ועד לכנסת ה-26, ובודק במקביל את שיעור כהונתן בפועל של חברות הכנסת ואת השתלבותן בצמתי ההכרעה של הרשות המחוקקת והמבצעת מאז קום המדינה ועד תום כהונת הכנסת ה-25.
שיא במספר הנשים
על פי ממצאי החוקרים, בבחירות לכנסת ה-26 נבחרו 33 נשים, שהן 28% מהנבחרים. מדובר במספר ובשיעור הגבוהים ביותר מאז קום המדינה, כאשר השיא הקודם עמד על 25% בכנסות ה-23 וה-24. נשים היוו 27% מכלל המועמדים ברשימות שנבחרו לכנסת הנוכחית, נתון המשקף עלייה של שתי נקודות האחוז לעומת הבחירות לכנסת ה-25 שבה עמד שיעורן על 25%, אך עדיין נמוך משיא המועמדות שנרשם בבחירות לכנסת ה-21 שבה נרשמו 32% נשים.
מהכנסת ה-16 ועד הכנסת ה-21 הוכפל שיעור המועמדות ואף יותר, ומאז התאפיין בירידה מתונה עד הכנסת הקודמת.
שיפור בבכירות הסיעתית, צניחה בצמרת הרשימות
במרכז המחקר והמידע מדגישים כי שיעור הנשים בכלל המועמדים אינו מלמד כשלעצמו על סיכוייהן להיבחר, ולכן נבחנה בכירותן בתוך המפלגות. בחינת שיעור הנשים במחצית הראשונה של רשימות הנבחרים מעלה כי בכנסת ה-26 עלה שיעורן לרבע, כלומר 25%. מדובר בעלייה חדה של שבע נקודות האחוז לעומת הכנסת ה-25 שבה עמד השיעור על 18%, ובנתון הגבוה ביותר שנרשם במדד זה מאז הכנסת ה16, לאחר שבכנסות קודמות נע הנתון בין 9% ל-23%.
מנגד, בחינת שני המקומות הראשונים ברשימות חושפת תמונה הפוכה. בכנסת ה-26 עומד שיעור הנשים בשני המקומות הראשונים על 9% בלבד, ירידה של שש נקודות האחוז לעומת הכנסת ה-25. נתון זה נרשם חרף שיא הנבחרות הכללי, כאשר בסך הכל שובצו רק שתי נשים במקום השני ברשימות שעברו את אחוז החסימה: אחת ברשימת הדמוקרטים והשנייה ברשימת עוצמה יהודית. שיא הייצוג בשני המקומות הראשונים נותר בכנסת ה-24, שבה היוו נשים 27% מהמועמדים בצמרת.
במקום הבכיר ביותר, ראשות הרשימה, הממצאים חד משמעיים: בבחירות לכנסת ה-26 אין אף אישה בראשות 11 הרשימות שנבחרו לכנסת. מהמחקר עולה כי בכלל מערכות הבחירות מאז הכנסת ה-16 עמדו נשים בראש 9 מתוך 121 הרשימות שנבחרו לכנסת, כאשר שלוש נשים עמדו בראש רשימה בשתי מערכות בחירות שונות, כך שבפועל מדובר בשש נשים שונות בלבד. רק בבחירות לכנסת ה-19 עמדו נשים בראש יותר מרשימה אחת, כאשר שלוש נשים עמדו אז בראש רשימות מתוך 12 סיעות.
פערים קיצוניים בפילוח הסיעתי
הדוח מציג הבדלים תהומיים בין הרשימות השונות שנכנסו לכנסת ה-26. ברשימות יהדות התורה וש"ס, שקיבלו יחד 13 מנדטים, לא הוצבה אף אישה ברשימת המועמדים, ולפיכך לא נבחרה מהן אף חברת כנסת.
ברשימת הליכוד, הגדולה שברשימות, נשים היוו 17% מהמועמדים ו-15% בלבד מכלל הנבחרים. בחמש רשימות: הליכוד, הרשימה המשותפת, יהדות התורה, ש"ס ורע"מ, לא הוצבה אף אישה בשלושת המקומות הראשונים, ובארבע מהן לא הוצבה אישה כלל במחצית הראשונה של רשימת הנבחרים.
מן העבר השני, ברשימת ישר! מהוות הנשים רוב בקרב הנבחרים עם 52%, וכן רוב במחצית הראשונה של הרשימה עם 6 נשים מתוך 11 נבחרים. ברשימת הדמוקרטים, שבה שובצו גברים ונשים לסירוגין בשיטת הרוכסן, וברשימת ביחד, מהוות הנשים מחצית מכלל הנבחרים. בארבע רשימות: ישר!, ביחד, ישראל ביתנו והציונות הדתית, הוצבו נשים במקום השלישי.
מחסום היסטורי בוועדות המובילות ובממשלה
בחינת כהונתן של חברות הכנסת בפועל לאורך השנים, המשקללת חילופי אישים וכניסה במסגרת החוק הנורבגי, מלמדת כי בכנסת ה-25 כיהנו 35 נשים מתוך 146 חברי כנסת שהשלימו לפחות 90 ימי כהונה, שהן 24%. זאת לעומת שיא של 43 נשים מתוך 144 חברי כנסת, שהן 30%, שנרשם בכנסת ה-24.
בתפקידים הבכירים במשכן נשים נותרו מיעוט מובהק. מאז קום המדינה כיהנה אישה אחת בלבד כיושבת ראש הכנסת, דליה איציק בכנסת ה-17, מתוך 19 חברי כנסת שמילאו את התפקיד. בתפקיד סגן יושב ראש הכנסת מילאו נשים 45 כהונות מתוך 231 כהונות בכל הכנסות יחד, שהן כ-19%. בכנסת ה-25 כיהנו שלוש נשים בלבד מתוך 18 סגנים, שהן 17%.
בוועדות הקבועות, המהוות מוקד עבודה ופיקוח מרכזי, כיהנו בכנסת ה-25 ארבע נשים בלבד מתוך 28 יושבי ראש, שהן 14%, לעומת מחצית מיושבי הראש בכנסת ה-24.
מהמחקר עולה נתון היסטורי מובהק: מאז קום המדינה לא עמדה אישה בראש ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכספים או ועדת החוקה, חוק ומשפט. בראש ועדת הכלכלה כיהנו נשים ב-3% בלבד מיושבי הראש, ובוועדת הכנסת ב-6%. לעומת זאת, בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עמדו נשים בראשות 89% מהכהונות, ובוועדת המדע והטכנולוגיה עמד שיעורן על 47%.
תמונת מצב דומה משתקפת בממשלות ישראל. מאז קום המדינה כיהנה אישה אחת בלבד בראשות הממשלה, גולדה מאיר, בעוד שבתפקיד ראש הממשלה החלופי כיהנו שלושה גברים עד לביטול ההסדר במאי 2025 לקראת הכנסת ה-26.
עד הכנסת ה-12 כיהנה שרה אחת לכל היותר בכל כנסת. שיא הייצוג בממשלה נרשם בכנסת ה-24 עם 9 שרות מתוך 27 חברי כנסת שהתמנו לשרים, שהן 33%, בעוד שבכנסת ה-25 צנח השיעור ל-18% עם שבע שרות מתוך 39 שרים.
בקרב סגני השרים עמד ייצוג הנשים לאורך כל שנות המדינה על 19 כהונות בלבד מתוך 198 כהונות, שהן 10%, כאשר בשורה של כנסות, ובהן הכנסות ה-23 וה-24, לא כיהנה אף אישה כסגנית שר.
בסיכום כלל בעלי התפקידים הבכירים ברשות המחוקקת והמבצעת, בכנסת ה-24 נרשם שיא של 29% נשים, עם 17 בעלות תפקיד מתוך 59. בכנסת ה-25, שהתאפיינה במספר שיא של בעלי תפקידים, איישו נשים 16 תפקידים בלבד מתוך 95, נתון המהווה 17% בלבד.








