משבר דמוגרפי באיטליה: הילודה צנחה ב־38% והשפל ההיסטורי מעורר דאגה

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

משבר הילודה באיטליה הולך ומעמיק, והנתונים החדשים מציירים תמונה מדאיגה לעתידה הדמוגרפי של המדינה. על פי דו"ח של המכון הלאומי לסטטיסטיקה של איטליה (ISTAT), במהלך שנת 2025 נולדו במדינה 355,772 תינוקות בלבד, ירידה של 3.8% בהשוואה לשנה הקודמת. מדובר בכמעט 14 אלף לידות פחות בתוך שנה אחת. בהשוואה לשנת 2008, שבה נולדו יותר מ־576 אלף תינוקות, מדובר בצניחה של 38.3%, כלומר יותר מ־220 אלף לידות פחות בשנה.

הנתונים הראשוניים לשנת 2026 אינם מעודדים במיוחד. בין ינואר ליולי נרשמו באיטליה 196,864 לידות, ירידה של 1.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אף שקצב הירידה התמתן, המגמה השלילית נמשכת. במקביל, מספר הילדים הממוצע לאישה הגיע בשנת 2025 לשפל היסטורי של 1.14 בלבד, לעומת 1.18 בשנת 2024. ההערכה הראשונית לשבעת החודשים הראשונים של 2026 מצביעה על ירידה נוספת ל־1.13 ילדים לאישה. מדובר בשיעור הנמוך משמעותית מרמת התחלופה הדמוגרפית, העומדת על כ־2.1 ילדים לאישה ונדרשת לשמירה על גודל האוכלוסייה לאורך זמן בהיעדר הגירה.

אחד הממצאים הבולטים בדו"ח נוגע לגיל האימהות. הגיל הממוצע בלידה עלה ל־32.7 שנים, ואילו הגיל הממוצע בלידת הילד הראשון הגיע לראשונה ל־32 שנים. בשנת 1995 עמד הנתון האחרון על 28.1 שנים בלבד. הפערים ניכרים גם לפי רמת ההשכלה. בקרב נשים בעלות השכלה גבוהה נרשם ממוצע של 1.09 ילדים לאישה, וגיל ממוצע של 34.9 שנים בלידה, לעומת 1.58 ילדים וגיל ממוצע של 29.7 שנים בקרב נשים בעלות השכלה נמוכה יותר.

מדוע האיטלקים מביאים פחות ילדים לעולם? לפי ISTAT, מדובר בשילוב של גורמים חברתיים וכלכליים. תקופות לימודים ממושכות, חוסר יציבות תעסוקתית בקרב צעירים, קשיים במציאת דיור והאתגר שבשילוב קריירה עם חיי משפחה משפיעים על ההחלטה להפוך להורים. לצד אלה, ישנם צעירים הבוחרים לדחות את ההורות או לוותר עליה לטובת מסלולי חיים אחרים. בנוסף, מספר הנשים בגילי הפריון המרכזיים קטן בעקבות הירידה בילודה בדורות הקודמים.

גם החלוקה הגאוגרפית חושפת פערים משמעותיים. סרדיניה ממשיכה להחזיק בשיעור הפריון הנמוך ביותר באיטליה, עם 0.85 ילדים לאישה בלבד, בעוד שבמחוז האוטונומי בולצאנו נרשם השיעור הגבוה ביותר, 1.54. במקביל, נרשמה ירידה בלידות הן בקרב זוגות איטלקים והן בקרב זוגות שבהם שני ההורים זרים. לעומת זאת, מספר הלידות בקרב זוגות מעורבים, שבהם אחד ההורים איטלקי והשני זר, דווקא עלה.

משבר הילודה אינו מסתכם במספר התינוקות שנולדים מדי שנה. לאורך זמן, הירידה המתמשכת עלולה להשפיע על שוק העבודה, מערכת הפנסיה, שירותי הבריאות והיכולת לממן את צורכי האוכלוסייה המבוגרת. איטליה ניצבת בפני אתגר שחורג הרבה מעבר לשאלת גודל המשפחה. השאלה המרכזית כעת אינה רק כיצד לעודד ילודה, אלא כיצד ליצור מציאות שבה צעירים המעוניינים להקים משפחה יוכלו להרשות לעצמם לעשות זאת. ללא שינוי משמעותי בתנאים הללו, המספרים המדאיגים של היום עלולים להפוך למציאות הדמוגרפית של הדורות הבאים.