הקרב על נתיבי השיט: אירופה נערכת לאיומים מהים
הנציבות האירופית ושירות החוץ של האיחוד האירופי פרסמו אתמול, יום שלישי, 3 בנובמבר 2026, דו"ח החושף את התגברות האיומים על הביטחון הימי. מתקפות כטב"מים, חבלה בכבלים תת ימיים, פיראטיות ופעילות צי הצללים עומדים במרכז ההיערכות האירופית, הכוללת מבצעים צבאיים, סנקציות והשקעות ביטחוניות בהיקפים של מיליארדי אירו
החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp
הימים והאוקיינוסים המקיפים את אירופה הפכו בשנים האחרונות לזירה של איומים ביטחוניים מורכבים, שחלקם מתרחשים הרחק מעיני הציבור. מתקפות על אוניות סוחר, פגיעה אפשרית בתשתיות תקשורת תת ימיות, פעילות חשאית של כלי שיט ומתקפות סייבר מחייבות את מדינות האיחוד האירופי להגביר את שיתוף הפעולה הצבאי והאזרחי. דו"ח משותף ראשון על יישום אסטרטגיית הביטחון הימי המעודכנת של האיחוד האירופי מאז 2023, שהוצג אתמול על ידי הנציבות האירופית והנציג העליון לענייני חוץ וביטחון, מצביע על התקדמות משמעותית בהיערכות לאיומים ועל הצורך להמשיך ולחזק אותה.
אחד הנתונים הבולטים בדו"ח נוגע למבצע הימי האירופי ASPIDES, שהושק בפברואר 2024 בים האדום ובמפרץ עדן. במסגרת המבצע העניקו כוחות האיחוד הגנה ליותר מ־800 אוניות סוחר ועקבו אחר יותר מ־2,000 כלי שיט נוספים. לפי הדו"ח, המבצע השיג שיעור הצלחה של 100% במשימות ההגנה שעליהן דיווח. לצד הפעילות המבצעית, האיחוד מקיים תרגילי ביטחון ימי משותפים בהשתתפות ציים, משמרות חופים וסוכנויות אירופיות. במהלך השנים 2024 ו־2025 נערכו חמישה תרגילים מרכזיים בים השחור, בים הבלטי ובים האדריאטי, ובשנת 2026 נוסף תרגיל בים הצפוני.
איום מרכזי נוסף הוא הפגיעה האפשרית בתשתיות קריטיות בקרקעית הים, ובראשן כבלי תקשורת המשמשים להעברת מידע בין מדינות ויבשות. בפברואר 2025 אימץ האיחוד תוכנית פעולה להגנה על כבלים תת ימיים, ובהמשך גובשו כלים נוספים להתמודדות עם הסיכונים. ביוני 2026 הוקצה מימון להקמת שני מוקדים אזוריים לניטור כבלים ופעילות ימית, האחד באזור הים הבלטי והשני בים התיכון. במקביל, הורחבו מערכות שיתוף המידע בין רשויות אזרחיות וצבאיות. בספטמבר האחרון אף נבחן בהצלחה חילוף מידע בזמן אמת עם מערכות פיקוד לאומיות ועם נאט"ו, במסגרת תרגיל ימי שנערך מול חופי פורטוגל.
הדו"ח מתייחס בהרחבה גם לפעילות המכונה "צי הצללים", הכוללת כלי שיט הפועלים במבנים מורכבים של בעלות ורישום, בין היתר בניסיון לעקוף מגבלות וסנקציות. האיחוד האירופי הטיל סנקציות על יותר מ־700 כלי שיט ועל כ־100 גורמים המסייעים לפעילותם. בנוסף נערכו בדיקות לאימות דגלי הרישום של אוניות חשודות, בהתאם להוראות המשפט הימי הבינלאומי. לצד זאת, האיחוד הרחיב את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מדינות ובהן בריטניה, קנדה, אוסטרליה, הודו, יפן, נורווגיה, איסלנד, גאנה וקוריאה הדרומית.
גם ההשקעות העתידיות משקפות את חשיבות הנושא. בספטמבר 2026 אישרה מועצת האיחוד חמישה פרויקטים ביטחוניים בעלי עניין אירופי משותף. בין היוזמות הבולטות נמצאות תוכנית להגנה משולבת על המרחב הימי וקרקעית הים, עם השקעות כוללות מתוכננות של עד 72 מיליארד אירו, ותוכנית לפיתוח יכולות בתחום הכטב"מים וההגנה מפניהם, בהיקף מתוכנן של עד חמישה מיליארד אירו. מדובר בהיקפי השקעה משוערים, ולא בתקציבים שכבר הוצאו בפועל. במקביל הורחבו תוכניות הכשרה, חילופי ידע ותרגילי סייבר, במטרה לשפר את המוכנות לאיומים מתפתחים.
למרות ההתקדמות, באיחוד האירופי מדגישים כי העבודה רחוקה מסיום. חבלה בתשתיות, מתקפות כטב"מים, פיראטיות, הברחות סמים ומתקפות סייבר ממשיכות להציב אתגרים משמעותיים בפני המדינות. המשימה המרכזית לשנים הקרובות תהיה להעמיק את שיתוף הפעולה בין הצבאות, רשויות אכיפת החוק, משמרות החופים והמגזר הפרטי.
המסר העולה מהדו"ח ברור: הביטחון של אירופה אינו מתחיל ונגמר בגבולותיה היבשתיים. הוא תלוי גם ביכולת להגן על נתיבי הסחר, על כלי השיט ועל התשתיות החבויות מתחת לפני הים. בעולם שבו פגיעה בכבל תקשורת או באוניית סוחר עלולה להשפיע על מדינות שלמות, המרחב הימי הופך לאחת החזיתות החשובות ביותר בביטחון האירופי.







