תחנת כוח ראשונה מסוגה: ישראל מחפשת מקור אנרגיה חדש מתחת לפני הקרקע

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

משרד האנרגיה והתשתיות מקדם לראשונה בישראל תוכנית לפיתוח תחום האנרגיה הגיאותרמית, המבוססת על ניצול החום הטבעי האגור מתחת לפני הקרקע לצורך ייצור חשמל.

במסגרת המהלך נבחנת האפשרות להקים מתקן קטן לייצור חשמל בדרום רמת הגולן, לצד הכנת התשתית הרגולטורית, הכלכלית והטכנולוגית שתאפשר את הרחבת התחום בעתיד.

האנרגיה הגיאותרמית מאפשרת ייצור חשמל רציף, שאינו תלוי בשעות היום או בתנאי מזג האוויר, בניגוד לאנרגיה סולארית ולאנרגיית רוח. במשרד רואים בה מקור אנרגיה אפשרי נוסף, שעשוי לסייע בגיוון תמהיל האנרגיה בישראל ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

התוכנית שגיבש המשרד מבוססת על שני מסלולים מקבילים: בחינת הפקת חשמל בטכנולוגיות הקיימות כיום באזור דרום רמת הגולן, שבו זוהה פוטנציאל גיאותרמי, והיערכות לטכנולוגיות מתקדמות מהדור הבא. טכנולוגיות אלה עשויות לאפשר ניצול חום תת קרקעי בעומקים של 5 עד 7 קילומטרים, ובכך להרחיב את האזורים שבהם ניתן יהיה להפיק אנרגיה גיאותרמית בישראל.

על פי סקירה מקצועית של יחידת המדען הראשי במשרד, טכנולוגיות גיאותרמיות מתקדמות עשויות להגיע לבשלות מסחרית בתוך 5 עד 10 שנים, ולאפשר ייצור חשמל יציב לאורך כל שעות היממה.

חמישה צעדים לקידום האנרגיה הגיאותרמית

במסגרת התוכנית מקדם המשרד חמישה תחומים מרכזיים:

1. בחינת הקמת מתקן ראשון בדרום רמת הגולן: המשרד בוחן הקמת מתקן קטן לייצור חשמל בטכנולוגיות הקיימות. במסגרת הבדיקה נבחנים היבטים תכנוניים, סביבתיים ונופיים, וכן האפשרות לחבר את המתקן לרשת החשמל. בהמשך צפויה להתקיים בחינה בתיאום עם מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל.

2. גיבוש מסגרת רגולטורית: המשרד מקיים התייעצויות עם גורמי ממשלה ורשויות, ובהם רשות החשמל ורשות המים, במטרה לבחון את הליכי האישור והרישוי הנדרשים להקמת מתקנים גיאותרמיים.

3. בחינת תמריצים כלכליים: בין האפשרויות הנבחנות נמצאים מנגנונים לחלוקת הסיכונים הכרוכים בפרויקטים חדשניים, הקלות במיסוי ובמכס וקידום שימושים משולבים בחום ובמים, במטרה לשפר את הכדאיות הכלכלית של המיזמים.

4. קידום מחקר ופיתוח: המשרד פועל לקידום מחקרים וטכנולוגיות בתחום באמצעות קולות קוראים של יחידת המדען הראשי, בשיתוף חוקרים, מוסדות אקדמיים וגופים מקצועיים.

5. הקמת מוקד ידע מקצועי: במסגרת המהלך ייאסף וינותח מידע מדעי וטכנולוגי על מאפייני תת הקרקע בישראל, בשיתוף המכון הגיאולוגי, המכון הגיאופיסי, מוסדות אקדמיים וגורמים בתעשייה.

כיום, הפקת חשמל גיאותרמי בטכנולוגיות הקיימות כדאית בעיקר באזורים שבהם ניתן להגיע לטמפרטורות גבוהות בעומקים רדודים יחסית. התקדמות בטכנולוגיות הקידוח ובמערכות הגיאותרמיות עשויה לשנות את התמונה ולאפשר ניצול של משאבי חום בעומקים גדולים יותר ובאזורים נוספים בישראל.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: ״המהלך לקידום הקמת מתקני ייצור אנרגיה גיאותרמית הוא ניסיון להשתמש בידע ובטכנולוגיה הישראלית על מנת לגוון את מקורות האנרגיה בישראל, ולחזק את הביטחון האנרגטי, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאות אזרחי ישראל. נמשיך לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולגיה וחדשנות, וכמעצמת אנרגיה אזורית".

פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות: "אנרגיה גיאותרמית טומנת בחובה פוטנציאל להפקת כמויות משמעותיות של אנרגיה. כדי לממש פוטנציאל זה, עלינו לפעול תחילה להפחתת הסיכונים עבור היזמים, לגבש מסגרת רגולטורית מתאימה ולהמשיך לתמוך בפריצות דרך טכנולוגיות. הצעדים שאנו נוקטים כיום חיוניים לקידום ולהטמעת טכנולוגיה זו בישראל בטווח הבינוני והארוך".