מי מקרקר שם? הבינה המלאכותית שלמדה לזהות צפרדעים לפי הקול

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

מי מאיתנו לא שמע קרקור של צפרדעים ליד בריכה או מקווה מים? עבור רוב האנשים מדובר בצליל מוכר של הטבע, אבל עבור מדענים, כל קרקור עשוי להכיל מידע חשוב על זהות בעל החיים ועל מצבן של אוכלוסיות הדו חיים. כעת, צוות חוקרים מגרמניה פיתח מערכת בינה מלאכותית שמסוגלת להאזין לקולות הללו ולזהות איזה מין של צפרדע או קרפדה משמיע אותם, גם מבלי לראות את בעל החיים.

המערכת, שנקראת AnuraPAM, פותחה בהובלת החוקר ד"ר רפאל ארנסט מאוספי הטבע של מכון זנקנברג בדרזדן, בשיתוף האוניברסיטה למדעים יישומיים בדרזדן. המחקר פורסם ביום שישי, 30 באוקטובר 2026, בכתב העת המדעי Salamandra. באמצעות טכנולוגיית למידה עמוקה, המערכת מנתחת הקלטות של קרקורים ומשייכת אותן באופן אוטומטי לאחד מ 14 מיני צפרדעים וקרפדות המצויים במרכז אירופה.

החוקרים התבססו על פלטפורמת BirdNET, המשמשת לזיהוי קולות של ציפורים, והתאימו את הטכנולוגיה לעולם הדו חיים. בין המינים שהמערכת מסוגלת לזהות נמצאים הקרפדה המצויה, הצפרדע החומה ומינים נוספים שתפוצתם מוגבלת לאזורים מסוימים באירופה. בחלק מהמקרים הצליחו המודלים להגיע לרמת דיוק גבוהה במיוחד, אולם החוקרים גילו כי לא כל קרקור קל לפענוח. הקושי הגדול ביותר התגלה בזיהוי מינים מסוימים של צפרדעי מים, שקולותיהם דומים ולעיתים משתנים בעקבות הכלאות בין המינים.

אחד הפרטים המסקרנים במחקר נוגע למאגר ההקלטות ששימש לאימון המערכת. החוקרים נעזרו באוספים פרטיים, בארכיונים מדעיים ובהקלטות שפורסמו בעבר. אחד האוספים כלל כ 80 הקלטות שתועדו במשך 52 שנים, ב 54 אתרים ב 11 מדינות אירופיות. לצד הקולות נשמרו גם נתונים על תנאי הסביבה, ובהם טמפרטורת האוויר והמים בזמן ההקלטה. לדברי החוקרים, איכות ההקלטות והזיהוי המדויק של המינים חשובים לא פחות מכמות המידע המוזנת למערכת.

הפיתוח מגיע בתקופה שבה אוכלוסיות הדו חיים בעולם ניצבות בפני איומים משמעותיים. לפי הנתונים שהציגו החוקרים, 41 אחוזים ממיני הדו חיים בעולם מוגדרים מאוימים בהכחדה. גם בתי הגידול של מים מתוקים באירופה נמצאים תחת לחץ גובר. עד כה, מעקב אחר צפרדעים וקרפדות דרש לעיתים עבודת שטח ממושכת, מומחיות בזיהוי מינים ומשאבים רבים. מערכת שמסוגלת לזהות בעלי חיים באמצעות קולותיהם עשויה לאפשר מעקב רציף אחר אוכלוסיות באזורים נרחבים, בלי צורך ללכוד אותן או להפריע לסביבתן.

יתרון נוסף הוא הנגישות של הטכנולוגיה. מודלי AnuraPAM זמינים לשימוש חופשי באמצעות תוכנות לניתוח הקלטות, ובהן BirdNET Analyzer ו PAMalyzer. אפשר להשתמש בהם גם באמצעות אפליקציית אנדרואיד תואמת בשם BatGizmo, שפותחה במקור לזיהוי קולות עטלפים. החוקרים מקווים שהאפשרות הזאת תעודד גם חובבי טבע להשתתף באיסוף מידע מדעי על אוכלוסיות הדו חיים.

כך, הקרקור המוכר שעולה מבריכה או משלולית עשוי להפוך לכלי מחקרי חשוב. במקום להסתמך רק על תצפיות בשטח, יוכלו חוקרים להיעזר בהקלטות ובבינה מלאכותית כדי לגלות אילו מינים חיים באזור, לעקוב אחר שינויים באוכלוסיותיהם ולזהות מוקדם יותר סימנים מדאיגים. עבור הצפרדעים והקרפדות, ייתכן שדווקא הקול שלהן יסייע להבטיח את עתידן.