מתחילת 2026: הבינלאומי מציג ירידה ברווחים

כל עדכוני הפיננסים בערוץ ה-WhatsApp

הבנק הבינלאומי הראשון פרסם הבוקר את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2026 ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות הבנק בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב־1,571 מיליון שקל, בהשוואה ל־1,748 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 10.1%. תשואת הרווח הנקי להון עמדה בתקופה זו על שיעור של 14.3% במונחים שנתיים, לעומת 16.9% בתקופה המקבילה ב־2025 ו־16.2% בכל שנת 2025. ברבעון השלישי בלבד עמד הרווח הנקי על 508 מיליון שקל לעומת 581 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 12.6%, והתשואה להון ברבעון עמדה על 13.8% לעומת 16.2% אשתקד.

במקביל לפרסום הדוחות, אישר דירקטוריון הבנק חלוקת דיבידנד בהיקף של כ־254 מיליון שקל (ברוטו), המהווים כ־50% מהרווח הנקי של הרבעון השלישי. המועד הקובע לתשלום נקבע ל־18 בנובמבר 2026 ויום התשלום בפועל יהיה ב־26 בנובמבר 2026.

שחיקה ברווח המימוני בעקבות ירידת הריבית והמדד

הרווח המימוני נטו בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2026 הסתכם ב־3,674 מיליון שקל, ירידה של 8.4% בהשוואה ל־4,009 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי ירד הרווח המימוני נטו ב־11.1% והסתכם ב־1,209 מיליון שקל לעומת 1,360 מיליון שקל ברבעון המקביל. בנטרול השפעות שאינן מפעילות שוטפת (הכוללות רווחי מימוש והתאמות לשווי הוגן באג"ח, מניות ומכשירים נגזרים בהיקף של 218 מיליון שקל), עמד הרווח המימוני מפעילות שוטפת בתשעת החודשים על 3,456 מיליון שקל לעומת 3,783 מיליון שקל אשתקד, קיטון של 8.6%.

הקיטון ברווח המימוני נבע בעיקר מירידה חדה בתרומת האינפלציה: עליית מדד המחירים לצרכן הניבה לבנק הכנסות של כ־151 מיליון שקל בלבד בתשעת החודשים הראשונים (מדד ידוע של 2.1%), לעומת 299 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (מדד של 3.0%). עודף הנכסים צמודי המדד של הבנק עמד בסוף ספטמבר 2026 על כ־6.5 מיליארד שקל לעומת כ־9.1 מיליארד שקל בספטמבר 2025. בנוסף, חלה ירידה במרווח מפעילות קבלת פיקדונות מ־1.18% ל־1.07%, שנבעה מירידת הריבית השקלית והדולרית ומשינוי בתמהיל הפיקדונות שכלל עלייה בחלקם של עסקים גדולים וירידה בפיקדונות קמעונאיים. ירידות אלו קוזזו בחלקן על ידי עלייה בהיקפי הפעילות העסקית וצמיחה במרווח האשראי מ־1.60% ל־1.68%.

הכנסות נטו בהפסדי אשראי הודות לשיפור באיכות התיק

סעיף הפסדי האשראי הציג מגמה חיובית והסתכם בתשעת החודשים הראשונים של השנה בהכנסות נטו של 47 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של 10 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ההכנסה הפרטנית נטו עמדה על 27 מיליון שקל (לעומת 50 מיליון שקל אשתקד), בעוד שבהפרשה הקבוצתית נרשמה הכנסה של 20 מיליון שקל שנבעה משיפור בתיק האשראי, זאת לעומת הוצאה של 40 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד שנבעה מהחמרת תחזיות מאקרו כלכליות על רקע אירועים גיאופוליטיים.

ברבעון השלישי נרשמו הכנסות נטו בגין הפסדי אשראי בסך 9 מיליון שקל, לעומת הוצאות של 17 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2025. שיעור האשראי הבעייתי מכלל האשראי לציבור ירד לרמה של 0.63% לעומת 1.01% בספטמבר 2025, ושיעור האשראי שאינו צובר ירד ל־0.36% לעומת 0.45% בתקופה המקבילה אשתקד.

גאות בשוק ההון הזניקה את העמלות

סך ההכנסות מעמלות והכנסות אחרות צמח בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב־6.3% והסתכם ב־1,411 מיליון שקל, בהשוואה ל־1,328 מיליון שקל אשתקד (ברבעון השלישי עמדו העמלות על 465 מיליון שקל לעומת 468 מיליון שקל). סך עמלות הפעילות הסתכם ב־1,400 מיליון שקל לעומת 1,320 מיליון שקל.

המנוע המרכזי לעלייה היה פעילות לקוחות הבנק בשוק ההון: ההכנסות מעמלות בגין פעילות בשוק ההון זינקו ב־12.9% והסתכמו ב־858 מיליון שקל לעומת 760 מיליון שקל אשתקד, תוצאה של גידול בהיקפי המסחר ובמחזורי הפעילות. סך נכסי הלקוחות של קבוצת הבנק צמח ב־16.9% בהשוואה לספטמבר 2025 והגיע ל־1,256 מיליארד שקל, כאשר שווי תיקי ניירות הערך של הלקוחות זינק ב־20.3% לרמה של 1,012 מיליארד שקל (חצה לראשונה את רף הטריליון שקל). הכנסות הבנק מפעילות מוסדיים ופעילי שוק הון אחרים עלו ב־27.3% ל־624 מיליון שקל.

עלייה בהוצאות תוכנה ומס חברות מוגדל

סך ההוצאות התפעוליות והאחרות של הבנק בתשעת החודשים עלה ב־2.0% והסתכם ב־2,431 מיליון שקל, לעומת 2,383 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הוצאות השכר והנלוות ירדו ב־1.9% לרמה של 1,314 מיליון שקל (לעומת 1,340 מיליון שקל), בעיקר בעקבות התאמת רכיבי התגמול המשתנה לרווח ולתשואה. מנגד, הוצאות הפחתת נכסים בלתי מוחשיים עלו ב־9.3% ל־118 מיליון שקל בשל השקעות מוגברות במערכות תוכנה, וההוצאות האחרות עלו ב־9.6% ל־750 מיליון שקל, בין היתר עקב הוצאות עמלות שוק ההון, סילוק, פרסום והטבות ללקוחות במסגרת המתווה הוולונטרי של בנק ישראל.

ההפרשה למסים על הרווח הסתכמה ב־1,123 מיליון שקל, ירידה מתונה של 2.9% לעומת 1,157 מיליון שקל אשתקד, אך שיעור המס האפקטיבי של הבנק זינק ל־41.6% לעומת 39.0% בתקופה המקבילה. העלייה בשיעור המס נבעה בעיקרה מעדכון שיעור המס הסטטוטורי בשל הטלת המס הנוסף על המערכת הבנקאית, אשר קוזז בחלקו על ידי הכנסות מס בגין שנים קודמות.

הפסדי תיק האג"ח חתכו את הרווח הכולל

סך הרווח הכולל המיוחס לבעלי מניות הבנק הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2026 ב־1,230 מיליון שקל בלבד, סכום הנמוך משמעותית מהרווח הנקי (1,571 מיליון שקל). הפער נובע מהפסד כולל אחר של 336 מיליון שקל שנרשם בהון העצמי בגין התאמת תיק אגרות החוב הזמינות למכירה לשווי שוק, לצד הפסד כולל אחר של 5 מיליון שקל בגין הטבות לעובדים.

יתרת ההפסדים נטו שנצברה ברווח הכולל האחר בגין הפער בין השווי ההוגן של אג"ח זמינות למכירה לעלותן המופחתת עמדה ב־30 בספטמבר 2026 על 403 מיליון שקל (233 מיליון שקל לאחר השפעת מס), זאת לעומת יתרת רווחים נטו של 189 מיליון שקל (103 מיליון שקל לאחר מס) שנרשמה בסוף שנת 2025.

התרחבות מהירה באשראי לעסקים גדולים

סך נכסי קבוצת הבנק עלה ב־2.9% מתחילת השנה והסתכם ב־285.9 מיליארד שקל. האשראי לציבור נטו רשם צמיחה מהירה של 16.7% מתחילת השנה ושל 22.2% ב־12 החודשים האחרונים, והגיע ל־170.9 מיליארד שקל. מנוע הצמיחה המרכזי היה מגזר העסקים הגדולים, שרשם זינוק של 47.2% בהשוואה לספטמבר 2025 ושל 32.9% מתחילת 2026, לרמה של 73.0 מיליארד שקל. תיק ההלוואות לדיור (משכנתאות) צמח ב־8.6% ב־12 חודשים והסתכם ב־41.8 מיליארד שקל.

פיקדונות הציבור הגיעו בסוף ספטמבר 2026 ל־243.8 מיליארד שקל, עלייה של 2.2% מתחילת השנה ושל 4.6% לעומת ספטמבר 2025. הגידול בפיקדונות התאפיין בזינוק חד של 67.4% בפיקדונות עסקים גדולים לעומת ספטמבר 2025 (לסך של 41.5 מיליארד שקל), בעוד שבמגזר משקי הבית נרשמה ירידה של 5.6% לרמה של 66.5 מיליארד שקל.

סיום עסקת כאל ויציבות הונית

חלק הבנק ברווחי חברות כלולות לאחר מס זינק ל־67 מיליון שקל לעומת 23 מיליון שקל אשתקד. מתוכם, חלקה של כאל ברווח לפני מס עמד על 76.9 מיליון שקל (לעומת 20.4 מיליון שקל אשתקד, תקופה שכללה מחיקות חד פעמיות בגין שומות מע"מ ואופציית פאנטום לאל על).

במקביל דיווח הבנק כי הסכם המכירה של החזקות דיסקונט והבינלאומי בכאל לקבוצת יוניון והראל בוטל ב־1 בנובמבר 2026 עקב תנאים מכבידים שהציבה הממונה על התחרות. בהתאם להסכם, הבנקים זכאים לפיצוי מוסכם של כ־187 מיליון שקל לפי חלקם היחסי (חלקו של הבינלאומי בהון כאל עומד על 28.2%), והבנק בוחן את המשך צעדיו. בנוסף, בנק מסד (מוחזק בשיעור 51%) תרם 77.3 מיליון שקל לרווח לעומת 84.7 מיליון שקל אשתקד, וחילק במהלך ספטמבר דיבידנד של 100 מיליון שקל (חלק הבנק כ־51 מיליון שקל).

יחס הון עצמי רובד 1 של הבנק עמד בסוף הרבעון השלישי על 10.28% בהשוואה ל־11.10% בסוף שנת 2025, מעל לדרישת המפקח על הבנקים העומדת על 9.24%. יחס ההון הכולל הגיע ל־12.77% לעומת דרישה רגולטורית של 12.50%.

השחיקה ביחסי ההון הושפעה מהצמיחה בנכסי הסיכון שהסתכמו ב־143.3 מיליארד שקל, מתשלום דיבידנד במזומן של 1,310 מיליון שקל מתחילת השנה, מהפסדי השערוך באג"ח זמינות למכירה (336 מיליון שקל) ומפירעון מוקדם של שטר הון בסך 311 מיליון שקל. יחס המינוף עמד על 4.84%, מעל רף המינימום הרגולטורי הנדרש.