ירידה בחוקרים הזרים, יותר נשים מגברים: הפוסט-דוקטורט באקדמיה - תמונת מצב
נתוני הלמ"ס לשנת 2025 חושפים צמצום בפעילות המחקרית בישראל עקב צניחה של יותר מ־11% במספר הפוסט דוקטורנטים מחו"ל. במקביל נרשמה עלייה במספר החוקרים המקומיים, כאשר הנשים הישראליות עקפו את הגברים
צילום: Shutterstock החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp
הפעילות המחקרית במסגרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטאות בישראל הצטמצמה בשנת 2025, בעיקר בשל המשך הירידה במספרם של החוקרים הזרים המגיעים לארץ. כך עולה מנתונים רשמיים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשר הופקו בשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
לצד הירידה בהגעת חוקרים בינלאומיים, נרשם זינוק בשיעור הישראלים שבחרו להמשיך להשתלמות מחקרית בארץ, בהובלת חוקרות ישראליות.
צניחה במספר הזרים ועלייה בקרב הישראלים
במהלך שנת 2025 עסקו 3,115 בעלי תואר שלישי במחקר במסגרת בתר דוקטורט בשמונה אוניברסיטאות המחקר בישראל. מדובר בירידה כוללת של 60 מחקרים בהשוואה לשנה הקודמת, הנובעת מירידה של 190 מחקרים בקרב חוקרים זרים לעומת עלייה של 130 מחקרים בקרב חוקרים ישראלים.
מגמת ההתרחקות של חוקרים מחו"ל נמשכת זו השנה השנייה ברציפות: בשנת 2025 נרשמה ירידה של 11.6% במספר הזרים, בהמשך לירידה של 10.1% שנרשמה ב־2024. כתוצאה מכך היוו הזרים 46.5% מכלל החוקרים (1,449 חוקרים). מנגד, בקרב החוקרים הישראלים נרשמה עלייה של 8.5% (עלייה של 9.6% בקרב נשים ו־7.2% בקרב גברים), והם מנו 1,666 חוקרים המהווים 53.5% מכלל הפוסט דוקטורנטים.
הודו בראש המדינות ורוב נשי בקרב החוקרים המקומיים
החוקרים הזרים שהגיעו לישראל ב־2025 ייצגו יותר מ־70 מדינות ברחבי העולם, כאשר למעלה ממחציתם (52.0%) הגיעו מהודו. מדינות מוצא בולטות נוספות היו סין (8.9%), גרמניה (6.1%), ארצות הברית (3.7%), איטליה (3.4%), צרפת (2.9%) ורוסיה (2.8%).
פילוח מגדרי וגילי מגלה כי בקרב החוקרים הישראלים נרשם יתרון ברור לנשים: 894 חוקרות לעומת 772 חוקרים. בקרב הזרים, לעומת זאת, התמונה הפוכה לחלוטין, עם 1,033 גברים לעומת 416 נשים בלבד. הגיל החציוני של החוקרים הישראלים עמד על 39 שנים לשני המינים, בעוד הגיל השכיח של החוקרות היה 36 לעומת 35 בקרב הגברים.
האוניברסיטה העברית מובילה ומדעי הטבע שולטים
האוניברסיטה העברית ריכזה כרבע (24.7%) מכלל החוקרים בבתר דוקטורט, והובילה במספר המחקרים בתחומי החקלאות, המדעים הפיזיקליים, מדעי הרוח, מדעי החברה, השפות ומקצועות העזר הרפואיים. במקום השני ניצב מכון ויצמן למדע עם 16.4% מהחוקרים (מתוכם 58.3% זרים), ולאחריו אוניברסיטת בן גוריון (13.9%), אוניברסיטת תל אביב והטכניון (11.7% בכל אחד), אוניברסיטת בר אילן (11.5%), אוניברסיטת חיפה (6.7%) ואוניברסיטת אריאל (3.4%). שיעור הזרים הגבוה ביותר נרשם באוניברסיטת אריאל (66.4%), בטכניון (59.7%) ובמכון ויצמן (58.3%).








