סערת ענק באשדוד: מאבק של מאות מיליונים בין בית הזיקוק לעירייה

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

מאבק משפטי בהיקף של יותר מ-266 מיליון שקל בין בית זיקוק אשדוד בע"מ לבין עיריית אשדוד הגיע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. החברה הגישה עתירה מנהלית בדרישה לבטל שומת ארנונה מתוקנת ורטרואקטיבית שהוציאה העירייה, הכוללת דרישת תשלום בסך 266,279,985.22 שקל בתוך 30 ימים.

על פי העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אלכס כץ, ארז גבע ומוטי איצקוביץ ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI), השומה התקבלה במשרדי החברה ב-16 ביוני 2026, נושאת תאריך 19 במאי 2026 וחלה רטרואקטיבית החל מ-1 בינואר 2019.

הדרישה מורכבת מתוספת קרן של כ-166.5 מיליון שקל בגין השנים 2019 עד 2025, כ-26.3 מיליון שקל בגין שנת 2026, וכן כ-73.5 מיליון שקל בגין הפרשי הצמדה וריבית.

המחלוקת סביב הסכמי הפשרה

אחת הטענות המרכזיות בעתירה נוגעת להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בדצמבר 2018, במסגרת הליך משפטי קודם וקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסכם שילם בית הזיקוק לעירייה 24.8 מיליון שקל לסילוק טענות העבר, ונקבעו השטחים והסיווגים שעל פיהם יחויב המפעל בתקופה שבין 1 בינואר 2019 ל-31 בדצמבר 2030.

בחברה טוענים כי השומה החדשה עומדת בסתירה להסכם, שכן התקופה שבגינה נדרשת כעת תוספת הארנונה חופפת לתקופת תחולתו. עוד נטען בעתירה כי השומה אינה מתייחסת להסכם הפשרה משנת 2018 או להסכם קודם משנת 2005.

שינוי הסיווגים: תעריף גבוה פי 18

נתוני העתירה מצביעים על שינוי משמעותי באופן שבו העירייה מסווגת חלקים משטח המפעל. לפי הנתונים שהציגה החברה, השטח הכולל של הנכס גדל בכ-2.1% בלבד, מ-1,041,830 מ"ר ל-1,064,172 מ"ר.

עם זאת, השטח המסווג כ"מבנים לעיבוד וזיקוק מוצרי דלק" גדל מ-108,209 מ"ר ל-292,346.66 מ"ר, תוספת של כ-184 אלף מ"ר. במקביל, צומצם שטח הקרקע המסווגת כ"קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח" בכ-161.8 אלף מ"ר.

בבית הזיקוק טוענים כי כ-88% מתוספת שטחי המבנים נובעים מסיווג מחדש של תשתיות קיימות, ובהן צנרת, גשרי צנרת, מכלי אחסון, בריכות, משאבות ושנאים. לטענת החברה, אותם שטחים חויבו בעבר כקרקע תפוסה, וכעת העירייה מבקשת לסווגם כמבנים, בתעריף של 150.10 שקל למ"ר לעומת 8.22 שקל למ"ר בעבר, פער של פי 18 בקירוב.

החברה מפנה גם להסכם הפשרה משנת 2005, שבמסגרתו שילמה לעירייה כ-11.3 מיליון שקל. לטענתה, ההסכם קבע שיטת מדידה וסיווג ייעודית, שלפיה רכיבי התשתית האמורים אינם נכללים בסיווג מבנה.

עוד מציינת החברה כי העירייה ביצעה מדידה של המפעל בשנת 2016 וקבעה שטח בנוי של כ-191.6 אלף מ"ר, נתון ששימש בסיס להסכם הפשרה שנחתם שנתיים לאחר מכן.

העירייה דוחה את הטענות, הצדדים כבר הגיעו להסדר ביניים

בפנייה מקדימה ששלח בית הזיקוק לעירייה ביולי 2026 טענה החברה כי השומה הוצאה בחוסר סמכות וכי היא פוגעת בעקרון ההסתמכות. העירייה דחתה את הטענות בתשובתה מספטמבר 2026, וטענה בין היתר כי הסכם פשרה אינו מעניק חסינות מפני גילוי טעויות עובדתיות מהותיות וכי התשתית העובדתית שעליה התבסס ההסכם משנת 2018 הייתה שגויה. עוד טענה העירייה כי בית הזיקוק החזיק בשטחים מבלי לדווח עליהם.

העירייה התייחסה גם להסכם פשרה נוסף משנת 2022, שבמסגרתו שילם בית הזיקוק כ-3.95 מיליון שקל בגין היטלי סלילה ותיעול. מנגד, החברה טוענת כי אותו הסכם עסק בהיטלי פיתוח בלבד ולא כלל הודאה בטענות מי מהצדדים בנוגע למחלוקת הנוכחית.

סוגיה נוספת בעתירה נוגעת לרכיב הריבית וההצמדה, המסתכם ביותר מ-73 מיליון שקל. החברה טוענת כי אין מקום לחייב אותה בריבית פיגורים רטרואקטיבית בגין חוב שנוצר לראשונה בשנת 2026, וכי אין לאפשר לרשות המקומית ליהנות מהיתרון הנובע מעיכוב ומחדלים מצדה.

ב-18 באוקטובר 2026 חתמו הצדדים על הסדר דיוני, שבמסגרתו שילם בית הזיקוק לעירייה 9.5 מיליון שקל על חשבון החובות השנויים במחלוקת. התשלום נועד לאפשר לחברה לקבל אישור העדר חובות לצורך רישום זכויותיה במקרקעין, תוך שמירה מפורשת על טענות שני הצדדים וללא הודאה בחבות. במסגרת ההסדר הוסכם גם כי הצדדים ינסו להביא לסיום המחלוקת באמצעות הליך גישור.

כעת מבקש בית הזיקוק מבית המשפט להורות על ביטול השומה המתוקנת ולעצור את הליכי הגבייה נגדו עד להכרעה סופית בעתירה.