מבקר המדינה: פרויקטי התיירות בישראל מתעכבים; נמצאו ליקויים חמורים
דוח מבקר המדינה חושף כשלים בניהול שלוש החברות הממשלתיות האחראיות לפיתוח תשתיות תיירות בישראל: 73% מהפרויקטים שבניהולן חרגו משמעותית מלוחות הזמנים שתוכננו לעבודות. המבקר מצביע גם על היעדר פיקוח וכשלים נוספים. משרד התיירות: "דוחים את הטענות"
ים המלח. צילום: ספיר פרץ כל חדשות התיירות גם בערוץ ה-WhatsApp
פרויקטים לפיתוח אתרי תיירות, טיילות, פארקים, אתרים היסטוריים ותשתיות נופש בישראל מתנהלים לעיתים במשך שנים ארוכות, תוך חריגות משמעותיות בלוחות הזמנים וליקויים בפיקוח ובבקרה.
כך עולה מדוח ביקורת פיננסית של מבקר המדינה, שבחן את יעילות פעילותן של שלוש החברות הממשלתיות האחראיות לניהול פרויקטים בתחום התיירות: החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת), החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י) והחברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת (חל"פ עכו).
הביקורת בחנה 68 פרויקטים שבוצעו בשנים 2010-2025, בהיקף כספי כולל של כ-377 מיליון שקל. אחד הממצאים המרכזיים הוא כי לא למשרד התיירות, לא לרשות החברות הממשלתיות ואף לא לחברות עצמן קיימת תמונת מצב כוללת המאפשרת למדוד את יעילות הפרויקטים, את העמידה בתקציבים ואת איכות הביצוע.
הנתונים ממחישים את היקף העיכובים: מתוך 49 פרויקטים של חמ"ת שהסתיימו בין ינואר 2022 לאפריל 2025, בין 35% ל-49% נמשכו שש שנים לפחות, ובין 12% ל-20% נמשכו עשר שנים ויותר. גם בשלב ביצוע העבודות נמצאו חריגות משמעותיות: ב-73% מתוך 30 הפרויקטים שנבדקו, משך עבודת הקבלנים בפועל היה לפחות כפול מהזמן שתוכנן. בחלק מהפרויקטים החריגה הגיעה לפי תשעה מהזמן המקורי.
גם בחל"י ובחל"פ עכו נמצאו עיכובים. בכל תשעת הפרויקטים של חל"פ עכו שנבדקו חרגו הקבלנים מלוחות הזמנים שנקבעו, בשיעורים של 36% עד 317%. בחל"י נמצאו חריגות בשישה מתוך שבעה פרויקטים שנבדקו.
ליקויים נוספים נמצאו בהוצאות הניהול של החברות. בשנת 2025 הגיע שיעור הוצאות ההנהלה והכלליות ל-11.1% בחמ"ת, 12.8% בחל"י ו-10.5% בחל"פ עכו, לעומת יעד של עד 4% שנקבע בעבר לחברות ממשלתיות המשמשות זרוע ביצוע.
"התיקון חיוני לשיפור אתרי התיירות בישראל"
אחד הממצאים החמורים נוגע להתנהלות הדירקטוריונים. בחל"י ובחל"פ עכו כיהן דירקטור אחד בלבד במשך כארבע שנים, מצב שלא אפשר קיום ישיבות דירקטוריון במניין חוקי. בנוסף, בחברות אלה לא פעלו ועדות ביקורת במשך כחמש עד שש שנים, בהתאמה.
המבקר מצביע גם על ליקויים במערכות המידע, בהיעדר יעדים מדידים ובפיקוח על תקציבי הפרויקטים. בחמ"ת ובחל"י, למשל, לא בוצע ניתוח מסודר של העמידה בתקציב המקורי.
הדוח מותח ביקורת גם על החלטת הממשלה מינואר 2026 למזג את חל"פ עכו לתוך חמ"ת ולרכז בחמ"ת גם את פעילות פיתוח תשתיות התיירות של חל"י. לפי המבקר, ההחלטה התקבלה על בסיס עבודת מטה חלקית, שהתמקדה בעיקר בחיסכון בעלויות שכר וספקים, מבלי לבחון לעומק את יעילות החברות, איכות עבודתן או חלופות אחרות, כמו התקשרות עם חברות ניהול מהמגזר הפרטי.
מבקר המדינה ממליץ למשרד התיירות ולרשות החברות הממשלתיות לשפר את הפיקוח, להקים מאגר מידע מרכזי, לקבוע יעדים מדידים ולפעול לקיצור משך הפרויקטים. כמו כן, נדרשת השלמת מינוי דירקטורים והסדרת הממשל התאגידי בחברות. לדברי המבקר, תיקון הליקויים חיוני לשיפור פיתוח אתרי התיירות בישראל ולהבטחת שימוש יעיל וחסכוני בכספי הציבור.
תגובת משרד התיירות: דוחים את הטענות
ממשרד התיירות נמסר: המשרד דוחה את הביקורת. להלן הפירוט.
היעדר תמונת מאקרו ובקרה על עבודת החברות הממשלתיות: הטענה מתייחסת למצב שהיה נכון בעבר ואינו רלוונטי כיום. בשנים האחרונות חיזק משרד התיירות את מנגנוני הניהול והבקרה על חברות הביצוע, באמצעות ליווי שוטף של פרויקטים, החמרת תנאי הסף לתקצוב והרחבת הפיקוח. נוסף על כך, המשרד השלים מכרז להקמת מערכת מידע מרכזית, הנמצאת כעת בפיתוח מתקדם, שתרכז את נתוני כלל הפרויקטים. עד להשלמתה, המשרד מקיים בקרה באמצעות מערכות המידע הקיימות ודוחות תקופתיים.
עיכובים בלוחות הזמנים: משך ביצועם של פרויקטי תשתית מושפע גם מגורמים שאינם תלויים במשרד, ובהם הליכי תכנון ואישורים, שינויים סטטוטוריים ושיתוף פעולה מצד הרשויות המקומיות. המשרד זיהה חסמים אלו ופועל לצמצומם, בין היתר באמצעות החמרת תנאי הסף לתקצוב, מתן עדיפות לפרויקטים בעלי תכנון מפורט ובשלות לביצוע ושיפור הליכי התכנון.
מינוי דירקטורים: לאחרונה מונו דירקטורים בחברות הממשלתיות, ובהם יו"ר לחמ"ת.
תחזוקת אתרים: המשרד מבצע סקרי תחזוקה באתרים שמסר לרשות המקומית ומביא בחשבון את ממצאיהם בהחלטות על תקצוב פרויקטים חדשים. הפרת התחייבויות תחזוקה מצד רשות מקומית עלולה לפגוע בסיכוייה לקבל תקציבים לפרויקטים נוספים.








