עבור רבים, בנגקוק היא רק שער הכניסה למזרח או תחנה בדרך לנופש באיים. גם מי שמקדיש לה יומיים־שלושה מתנחל ברחוב קווסאן הידוע לשמצה ואולי מבקר בארמון המלך. אבל אם רוצים להבין את העיר הזו באמת ולעשות שופינג כאילו אין מחר, כדאי להכיר אזורים אחרים בעיר.
רובע העסקים
עורק התחבורה הראשי והפקוק של רובע העסקים באנג ראק הוא רחוב Silom, שבקצהו נמצאת הריאה הירוקה של העיר, פארק Lumpini, השווה ביקור. בדרך, תעברו גם בשוק הבגדים והאוכל Lalai Sap או 'הכסף נעלם' שבסמטה 5. המקום כמעט אינו מתויר וזה כל הכיף: בוטיקים קטנים לבגדים ולאביזרים, לתיקי יד מזויפים ולכלי בית. לכו גם לסמטה 20 שמסתעפת מרחוב סילום ובה שפע של אוכל רחוב, כולל מרק שמוגש בשקית פלסטיק שקופה. ובסוף יום קניות ארוך, כדאי לעלות אל הדוֹם שעל גג הסטייט טאואר בסילום 1055 וליהנות מנוף מרהיב עם קוקטייל ב־sky בר. השכונה הנחשקת בעיר
רחוב Thanon Sukhumvit בבנגקוק, הוא אחד הרחובות הארוכים בעולם: מתחיל בבנגקוק, עובר בעיר הנופש פטאייה ונגמר בגבול עם קמבודיה, מרחק 415 ק"מ. יש בו שפע של מסעדות, ברים וחנויות יוקרה כמו Raja’s Fashions - חייט מפורסם לגברים בסוקומוויט 160. חכו למדידה הסופית ואז ראג'ה יאמר לכם כהרגלו, You came in good looking and now you’re looking good. תרבות הקניונים
יש ערים שתושביהן מבלים את רוב זמנם בחוץ. אבל, בג'ונגל הבטון הלח של בנגקוק, תיירים ומקומיים כאחד, נוהרים אל היכלי הקניות הממוזגים. ליבה הפועם של תרבות הקניונים היא כיכר סיאם (Siam). השאלה העיקרית שם היא לאן ללכת קודם. אפשר לבחור בין המחירים העממיים של MBK המפורסם, 8 קומות של הנחות ענק מטורפות, לבין Siam Paragon המפונפן או Gaysorn הסטייליסטי, למי שמחפש מותגי יוקרה במחירים נמוכים יחסית לארץ. גן העדן הסיני
קניונים הם רק מופע החימום בהשוואה לאינספור השווקים בעיר. כדאי למלא מצברים ושקיות בצ'יינטאון השוקק של העיר. כל גוש בניינים מתמחה כאן במוצר אחר: פקקים לאמבטיה, כלי נשק, אפילו ארונות מתים. ריכוז כזה של חנויות ובתי מלאכה לא תמצאו בשום מקום אחר. הרחוב הראשי ברובע הוא Thanon Yaowarat, הרצוף מסעדות, חנויות זהב ושלטי ניאון ענקיים בסינית. בלילות, הרחובות הופכים לשוקי אוכל סואנים ובשולי הרובע הסיני התפתחה גם 'הודו הקטנה', רובע משגשג שנקרא Phahurat וראוי גם הוא לביקור. שיק של שוק
אין אחד שלא מכיר את שוק סוף השבוע ב־Chatuchak - שוק פשפשים ענק וגדוש במציאות שאף כתבה על קניות בבנגקוק לא תהיה מושלמת בלעדיו. מה אין כאן? בדי משי, בגדים ואביזרים, נעליים וספרים, עציצים וכלי בית ואפילו תרנגולי קרב וכלבלבים חמודים. אם מגרד לכם בארנק, מומלץ לבוא מוכנים ומוקדם. מאות אלפים מבקרים כאן מדי יום וכולם מזיעים ונדחפים בסמטאות הצרות. אם כבר חרשתם את השוק הזה לעייפה, לכו לעיר העתיקה ולרציף תה פּרצ'אן. הרחובות שמסביב מספקים חוויית קניות שלא תמצאו באף קניון: הסחורה מונחת על שמיכות ישנות והמחירים זולים. דוכנים צפים
בעבר הרחוק היו תושבי מרכז תאילנד מביאים את תוצרתם לשוק בכלי התחבורה היחיד שהיה ברשותם: הסירה המשפחתית. מאז הוקמו שווקי קבע, ואת הסירות החליפו אופנועים ומכוניות. המפורסם מבין השווקים הצפים ששרדו Damnoen Saduak. פעם הוא היה אחד הגדולים באזור, אבל כיום מוכרים בו יותר מזכרות מבננות. תוכלו לשוט כאן בין "הדוכנים" בסירה ארוכת זנב, ואל תשכחו לעצור בדוכן אטריות צף. אם גם על השוק הזה כבר עשיתם וי, אולי תעדיפו את שוק Khlong Lat Mayom, שפועל בסופי שבוע כחצי שעה נסיעה מבנגקוק. הוא הרבה פחות תיירותי, ומשלב בין דוכנים צפים למתחמי שוק מחוץ למים. זה ה־מקום לטעימות של אוכל רחוב תאילנדי, והביקור מחוץ לעיר מזמן גם הצצה אל החיים האמתיים בפרברי בנגקוק. מה עוד כדאי לדעת על בנגקוק?
תופרים חליפה: בבנגקוק תוכלו לתפור חליפה בהתאמה אישית שלא תבייש אתכם גם בלונדון ובניו יורק. מציאת חייט איכותי דורשת המלצות. חוץ מזה, חייטי בנגקוק מתמחים יותר במראה הבנקאי העשיר מאשר בטרנדים העדכניים ביותר של ווג. לפני שתלכו על חליפה יקרה, תתעקשו על שני סבבי מדידות. ארץ החיוכים: לתאילנדים יש 13 סוגים שונים של חיוכים. לכל אחד מהם יש שם משלו, משמעות ותפקיד ייחודיים. יש חיוך של מבוכה וחיוך של "אמרתי לך" ושל "ילד רע". אז אם בחורה מחייכת אליכם בבר, זה לא אומר בהכרח שנדלקה עליכם. קופון אכיל: ברחבות האוכל בקניונים משלמים בקופונים או בכרטיס אלקטרוני שקונים בסכום הרצוי. סכום שנותר בכרטיס או בקופונים, ניתן להמיר חזרה לכסף בסוף הביקור. שיטת המקל או הסכו"ם: בתאילנד משתמשים במקלות אכילה רק למנות מסוימות. התאילנדים מעדיפים לאכול במזלג וכף, אבל משתמשים בהם בדרך שנראית זרה מאוד לעין מערבית. המזלג משמש כמו סכין שגורף את האוכל לתוך הכף. ואילו הכף משמשת כמזלג להכנסת האוכל לפה בזמן שהמזלג נשאר בצלחת. זכרו זאת, בפעם הבאה שתבקשו במסעדה מקלות אכילה. האימפריה של תומפסון: ג'ים תומפסון האמריקני, שירת בתאילנד כחייל במלחמת העולם השנייה ושב לבנגקוק אחרי המלחמה, כי עיר הולדתו (ניו יורק) הייתה שקטה מדי לטעמו. הוא החיה את האוּמנות המסורתית של משי שנטווה ביד, שלח לבתי אופנה באירופה דוגמיות וסלל את הדרך להקמת חברה משגשגת ליצוא משי. חייו המעניינים הסתיימו באקורד דרמטי, כשנעלם בטיול של אחה"צ במלזיה ב-1967. כיום תוכלו לבקר בביתו ומהאימפריה שהקים.