ברזיל: "לחיות ולא להתבייש להיות שמחים"

זו שורה משיר אבל גם המוטו הברזילאי: לא משנה כמה עוני, סבל וקושי יש בחיים האלה, חייבים להיות שמחים כי אחרי הכל החיים יפים בברזיל בכלל, ובזמן קרנבלים ופסטיבלים בפרט. ביקור שמח וצוהל בעיר סלבדור דה באיה

בזמן שבצדו הצפוני של קו המשווה אנשים מתכרבלים בפוך וקר להם, בחלקו הדרומי של כדור הארץ – חוגגים. קיץ. חם. קרנבלים. וזה בדיוק הזמן לנסוע לברזיל (בחודשים דצמבר-ינואר-פברואר). הברזילאים לא מפספסים שום הזדמנות לצאת לרחובות לרקוד, לשמוח ולשכוח מהכל: כדורגל, סמבה, קפה, קופה קבאנה והשיא כמובן, הקרנבל של ריו - החגיגה הגדולה מכולם. ברזיל היא מדינה ענקית, החמישית בגודלה בעולם. אנחנו ביקרנו בעיר סלבדור דה באיה (Salvador Bahia), בירת מדינת באיה שבצפון-מזרח ברזיל. סלבדור - העיר השלישית בגודלה בברזיל - הייתה בעבר העיר הכי חשובה באימפריה הפורטוגזית, אחרי ליסבון. בהיותה עיר נמל, התרכז בה המסחר בין היבשות, בעיקר של סחר עבדים. השחורים הובאו מאפריקה כדי לעבוד במטעי הקפה והסוכר. אחוז השחורים הגבוה במדינת באיה בכלל ובסלבדור בפרט, השפיע רבות על התרבות של ברזיל. השחורים הביאו עימם את המוזיקה, הקצב, התיפוף, העינטוז שלימים הפך לסמבה, השמחה, הצבעוניות, את החיים של כאן ועכשיו ואת ה"טודו בום הכל בסדר". הם הביאו גם את הקפוארה שהתפתחה במכלאות העבדים. אומנות לחימה שנאסרה על ידי האדונים, שהעבדים מצאו דרך לתרגל אותה בעמידה במעגל תוך כדי נגינה בתוף ובכלי עם מיתר אחד שנקרא ברינבאו ולהתחרות ביניהם. כשהגיעו שוטרים, הם מיד הפסיקו את התרגול ועברו לריקוד. כיום בכל פינה בסלבדור אפשר לראות צעירים מתרגלים קפוארה. על מדרגות הכנסייה סלבדור היא כיום עיר נוצרית המאכלסת כ-360 כנסיות. המפורסמת שבהן היא כנסיית סאן פרנסיסקו são Francisco)) מהמאה ה-17. כנסיה יפיפייה שקירותיה מצופים זהב שכדאי לראות, אבל אחת החגיגות המרהיבות מתקיימת בכנסייה אחרת: הכנסייה של אדוננו בונפים (Nosso Senhor Do Bonfim). כל שנה, ביום חמישי ה-2 בחודש ינואר, עולים לרגל אלפי מאמינים לטקס רחצת מדרגות הכנסייה. כמו כן, עשרות נשים, רובן שחורות לבושות שמלות לבנות עם טורבן על הראש בסגנון אפריקאי, צועדות כ-6 ק"מ, נושאות כדי מים ופרחים כדי לקשט ולרחוץ את מדרגות הכנסייה. הן בעצם מגיעות לחגוג לאושלה, אבי האלים בדת הקנדומבלה. אלה אפרו-ברזילאית במעמקי האוקיינוס חגיגה אפרו-ברזילאית עממית נוספת נחוגה לכבוד אלת הים ימנז'ה ((Yemanja. כל שנה ב-2 בפברואר מגיעים המוני מאמינים לבושים לבן לשפת הים בשכונת ריו ורמליו (Rio Vermelho), שם נמצא ביתה של ימנז'ה ומקיימים את פולחן ימנז'ה. המאמינים מגיעים עם מנחות. לפעמים רק עם פרחים לזרוק למים, אחרים מביאים לאלה את האוכל שהיא אוהבת, בושם, תכשיטים וכל מיני מתנות שמביאים לאישה. יש כאלה שלוקחים סלסלה מלאה בכל טוב, שטים בסירות ומשליכים בלב ים, והדייגים מבקשים מהאלה ברכה, שפע וים שקט. הקרנבל שנותן פייט לזה של ריו מיד אחרי החגיגות לימנז'ה, מגיע הקרנבל הגדול. חגיגה של טירוף חושים מוחלט. אנשים יוצאים מבתיהם, שוכחים הכל ובמשך 4 ימים רק שותים ורוקדים ברחובות. התמסרות טוטאלית לשמחה והנאה. הקרנבל הגדול של סלבדור דה באיה אומנם פחות מתוייר מעמיתו מריו דה ז'נרו אך הוא לא פחות גדול ומדליק ממנו. אפילו ישנם ברזילאים שמעדיפים אותו בשל היותו קרנבל של הרחוב. הייחוד של הקרנבל בסלבדור זה הטריו אלקטריקו (trio eletrico), משאיות גדולות עם רמקולים ענקיים עליהם מופיעים זמרים או להקות מבאיה, כשמאחוריהן ומסביב להן המונים שרים ורוקדים. המשאיות מתרכזות בחוף בארה (Barra) ומשם הן נוסעות באיטיות לאורך החוף. אך כיאה לקרנבל של הרחוב, בכל כיכר מרכזית יש הופעות, מוזיקה וריקודים. אחת הכיכרות המרכזיות היא כיכר קסטרו אלבס Praça Cas tro Alves הנמצאת סמוך לרובע העתיק פלוריניו (Pelorinho) - פנינה ארכיטקטונית עם בתים בשלל צבעים המושך אליו תיירים רבים. כי אי אפשר בלי בטן גב בחוף ים הוא השם השני של ברזיל, וסלבדור לא שונה. גם היא שופעת חופים נוטפים הווי. כל מה שצריך זה לרבוץ שם בטן גב והכל מגיע עד אליך: מוכרים עם בגדי ים וקרם שיזוף, מוכרי משקפי שמש, מוכרי עגילים, מוכרי גבינה על גחלים וכמובן בירה קרה וקוקטיילים שעושים במקום. ואחרי קוקטייל קאפריניה אל מול הים, החיים נראים יפים מתמיד.   לקריאת כתבות נוספות ממגזין "סובב עולם 2019" של פספורט - הקליק/י כאן

אל תפספסו

קרקוב: היעד החם הבא של הישראלים?

הכתבה הבאה במדור

ספרד: יאללה למלאגה