כל מה שקורה בתיירות ובתעופה

מנכ"ל מלון הרודס ת"א: "לאונרדו פלאזה היה מלון די ישן, השקענו בו 80 מיליון ₪, וקיבלנו מלון חדיש ומדהים"

שרון אלון, מנכ"ל הרודס ת"א, מתאר את תהליך השיפוצים, גאה בתוצאה: "המלון נפתח ברמה הגבוהה ביותר", ומצפה להיות בין שלושת המלונות המובילים בתל אביב.

אחרי שלושה וחצי חודשים של טירוף מערכות, שרון אלון, מנכ"ל מלון הרודס ת"א, יכול להתבונן סביבו ולחייך. מה שהתקבל במקום מלון לאונרדו פלאזה הישן, זה המלון המוביל כיום את המלונות בת"א, מלון הרודס ת"א. התוצאה הסופית מרשימה מכל הבחינות.

נפגשתי עם שרון כדי להבין, מה עבר עליו באותם חודשים, וגם לשמוע על ציפיותיו של מי שנחשב לאחד מהכוחות העולים ברשת פתאל.

אגב, לראשונה בישראל, תוכלו לראות את תהליך השיפוץ והעיצוב מחדש של הרודס מקרוב, כאשר ביום שני הבא, 6.6, עולה לאוויר סדרת דוקו ריאליטי המלווה את שיפוץ המלון במשך כל התקופה בערוץ 'החיים הטובים'. לפרויקט נתנו את השם "פרויקט חמישה כוכבים".

אין ספק שהמלון גם הפך להיות אטרקציה, כאשר אנשים מבחוץ באים לראות את תמונות הענק התלויות במסדרונות. תמונות ההדפס הענקיות מארכיוני צילום של ת"א של פעם מרשימות ומעוררות נוסטלגיה, לצד הריצוף השולט בכל המסדרונות, עם הדפס מיוחד המבוסס על מראה אריחים, שנמצאו בבתים לשימור ושוחזרו.

שרון, 40, הגיע להרודס לפני כשנה. בכל פעם שהוא מגיע למלון של פתאל, המלון עובר שיפוץ. כך יצא.

שרון, מה עובר עליך בכל תקופת השיפוץ?
"לחץ נפשי איום ונורא. אתה כל הזמן חושב מה השלב הבא. אבל אתה עובד לפי תוכנית פעולה מאד מסודרת. היא עובדת לפי יום עבודה. אתה צריך כל יום לסיים דבר מסוים".

ולמה אתה קם כל בוקר?
"אתה קם לסביבה שאתה לא מכיר, סביבה של שיפוץ בית מלון. זה לא שאתה קם בבוקר לאורחים ואומר בוקר טוב, ויש רמת שביעות רצון ושירות. אתם קם לקבלנים, שבאים לעבודה ואמורים לסיים את היום עם המטלות שיש להם. אתה צריך לתכנן. כל יום תכנון מול ביצוע, כולל, אם צריך, לעלות עד הקומה ה-18 ברגל ולראות מה קורה. אתה עובד מול קבלנים, שמנסים כל הזמן לעגל פינות, ואתה צריך כל הזמן לפקח, שהם עושים את הכל כמו שאנחנו רוצים".

יש עצבים בין לבין?
"אין ספק שיש עצבים, אבל ברגע שאתה צועק, אתה מאבד בעצם שליטה, והמטרה לדבר בצורה נורמאלית והגיונית מול קבלן. אם הוא לא עומד בלוח הזמנים, אתה מעכב מה שמגיע לו".

ומה בדיוק עשיתם?
"אנשים מצפים לדבר אחד ומקבלים דבר אחר לחלוטין. לקחנו מלון שהיה שונה לחלוטין וקראו לו לאונרדו פלאזה. זה היה מלון די ישן, והשקענו בו 80 מיליון ש"ח וקיבלנו דבר חדיש ומדהים. ההשקעה מתחלקת לכמה נושאים. היו מערכות מאד בלויות. אינסטלציה, חשמל, ביוב ומעליות. לקחנו את כל המערכות ועשינו הכול חדש. צינור לצינור, כבל לכבל, ומערכות חשמל חדשות".

הצלחת לעמוד בלוחות הזמנים, למרות שבישראל בדרך כלל דברים לא מסתיימים בזמן…
"לא אני הצלחתי. יש פה צוות שלם של אנשים, החל ממנהל הפרויקטים, נמרוד אבוטבול, ויש קבלנים של אלקטרה, דניה סיבוס, רום חן וקבלנים נוספים".

בין לבין גם החלפת, אני מבין, לא מעט מהעובדים?
"החלפנו כ-50% מהעובדים. יש כיום כ-280 חברי צוות. כל מנהל מחלקה הכין תכנית עבודה שנקראת 'מפת דרכים', שזו תכנית פעולה לתפעול המחלקה. איך הוא מחליף את העובדים, איך מכין תכנית הדרכה לכל עובד, איך יוצר רשימת בדיקה לכל יום. גיבשנו את כל מנהלי המחלקות במלון הילטון בת"א, שם הם גם ערכו צפייה במלון, שנחשב לטוב מאד בת"א, וראו מה הם עושים טוב. שילמנו על חדרים ואולם. הם ראו מה עושים שם, וביקשנו מהם לעשות לפחות כמו בהילטון. אנחנו רוצים ליצור תרבות חדשה. מנהלת הטרקלין נכנסה לטרקלין בהילטון, וראתה מה מגישים שם, מנהל חדר האוכל ראה את השירות שם, ומנהל משק הבית ראה את רמת הניקיון של החדרים, ואיך ומה עושים ואת צורת עבודה. כולם ראו וזה נתן להם זווית אחרת".

ואתה נסעת בעולם כדי ללמוד?
"זה לא מלון ראשון שאני פותח. פתחתי גם את מרידיאן באילת לפני מספר שנים אחרי השיפוץ. יצאתי די הרבה פעמים לחו"ל לראות ולהתרשם. ניהלתי מלונות איכותיים בעבר. במלון הספציפי הזה רמת הירידה לפרטים הייתה מטורפת. חשבנו על כל פרט ופרט, כל ספה, כל תמונה, כל איש צוות, שאמור לפנות לאורח, עם תסריט השיחה. המלון נפתח ברמה הגבוהה ביותר שאפשר לחשוב עליה".

מה השאיפה? למה אתם רוצים להגיע עם המלון הזה?
"זה מלון אחר. זה לא כמו עוד מלון בת"א. יש פה מלונות בשדרה, שכמעט כולם נראים אותו דבר. אנחנו יצרנו משהו שונה, משהו אחר. מלון עם קונספט, מלון עם ת"א של פעם. כל רוח המלון, החל מחברי הצוות, האירוח, השירות, רמת העיצוב וירידה לפרטים, הכול שונה".

אתה כמנהל עובד כיום אחרת מאיך שעבדת בעבר?
"כן, אני עובד שונה. העולם במלונאות השתנה, בעיקר פה בת"א. רוב העבודה היא סביב ניהול התשואה. אני עוסק לפחות שעתיים ביום בנושא המחירים. יש לנו רמות מחירים מסוימות ועובדים על פי היצע וביקוש. המחיר במלון משתנה לפי הביקושים. יותר מ-20% מההכנסות של המלון מגיעים ממקורות כמו אינטרנט ומגוון אתרים. התפקיד לעמוד על המשמר בכל ענייני התשואה מול מנהל התשואה, שנמצא בגרמניה, ושמו שי רז. בחור ישראלי מבריק. אנחנו יושבים וחושבים, איך אנחנו יכולים ליצור משהו אחר, למקסם הכנסות, לגרום שאורחים, שאמורים להגיע לת"א, ישלמו מחיר גבוה. כאשר אין ביקוש, מורידים מחיר. המחיר הממוצע כיום, בתקופת ההרצה, עומד על 260 דולר. 85% מאוכלוסיית המלון כיום היא תיירים".

מה התגובות שאתה מקבל?
"טובות מאד. אנשים מתרגשים עם ת"א של פעם ומקבלים מלון עם מערכות חדשות, עם תנאים נהדרים לאנשי עסקים".

הגעת לת"א מאילת לאחר 8 שנים. איך המעבר לעיר הגדולה?
"זה שונה לחלוטין. מלון נופש שונה ממלון עסקים. מלון נופש באילת מתנהל בצורה אחרת. אנשים מגיעים בעיקר עם המשפחות לחוויית נופש. ניהלתי את מרידיאן אילת, שהצליח ועדיין מצליח מאד. חווית הנופש היא אחרת. רוב הפעילות ביום יום מתרכזת סביב הבריכה והאוכל. פה זה אנשי עסקים, שמגיעים אחר הצהריים, וזקוקים בעיקר לאינטרנט וחדר מרווח עם שולחן עבודה נוח. מי שקונה טרקלין עסקים או חדרי קלאב, מקבל גישה לאינטרנט, ויכול להיכנס לחדר כושר ללא תשלום, וגם הצ'ק אין מתבצע בטרקלין בקומה ה-17 מול האורח. יש לנו שירותים נוספים, למי שרוצה להתפנק, כמו לימוזינה, שיכולה לקחת אותו ישר מהמטוס למלון. יש לנו שיתוף פעולה עם חברת לאופר, שירותי וי.איי.פי. פנייה לכל אורח, שהוא איש עסקים, יום לפני כדי לוודא את שעת ההגעה".

איך המעבר לעיר גדולה מבחינת המשפחה?
"נוח וטוב, כי החינוך באזור המרכז הוא יותר טוב. יש לי שני בנים בני עשר ושש. אשתי, לדעתי, נהנית פה הרבה יותר מאשר באילת".

זה שינה את החיים?
"מלון זה מלון בכל מקום בעולם. אני כל היום במלון, שבעה ימים בשבוע, מתרכז בחברי הצוות, שיהיה להם כיף לעבוד, שהאורחים יהיו מאושרים".

איזה סוג מנהל אתה?
"אני מנהל שדורש הרבה מחברי הצוות. אני דורש סדר, תכנון. שיהיו מסודרים גם מבחינת רשימות של השוטף ומשימה יומית. יש כל בוקר בריף למנהלים. מה יש לו, במה צריך לטפל, איזה אורחים חשובים צריכים להגיע. במקביל יש הרבה שיחות עם חברי הצוות, עם המנהלים, במטרה לשתף כמה שאפשר".

איפה גדלת?
"באזור פוריה ליד טבריה, ומשם ההורים עברו לעיר הגדולה. גדלתי כל החיים במושב עם אופניים ולרוץ בחוץ. כשרציתי להתפתח, הבנתי שבטבריה אפשר עד שלב מסוים. ב-1998 עזבתי את טבריה לירושלים לתפקיד סמנכ"ל מלון עץ הזית".

מתי התחלת במלונאות בכלל?
"ב-1992 בתור בל בוי במלון חמת בטבריה. הבוס שלי היה דוד פתאל, שהיה מנכ"ל אפריקה ישראל תיירות ונופש".

הוא קיבל אותך?
"לא. הוא היה הבוס הראשי. עשיתי אחרי זה מגוון תפקידים, גם במזון ומשקאות. עברתי יותר מאוחר למלון נהר הירדן, שכיום הוא גולדן טוליפ ושייך לפתאל. שם עשיתי מגוון תפקידים, ממנהל אירועים לסגן מנהל מזון ומשקאות, וסיימתי כמנהל מזון ומשקאות. ואז עברתי לירושלים לעץ הזית. התחיל משבר האינתיפאדה, התקשרתי לדוד פתאל. הוא זכר אותי מהיותי בל בוי, והגעתי לשיחה".

הוא זכר אותך?
"זה היתרון הגדול של דוד. הוא מכיר כל עובד מרמת הבל בוי, זוכר ומכיר ויודע לגשת לכל אחד".

ואתה מגיע לראיון?
"הגעתי והתחלתי למחרת כסמנכ"ל מרידיאן בחיפה. זה היה ב-2002 ומשם הגעתי לאילת במלון מג'יק סנרייז כמנכ"ל, ארבע וחצי שנים. משם הגעתי למרידיאן והייתי מנכ"ל כשלוש וחצי שנים".

מה עם העתיד מבחינתך?
"אין הלאה. אני נמצא במלון נפלא. המטרה להיות פה כמה שנים, למצב ולהגיע עם המלון הזה כמלון מוביל. אנחנו כבר בשורה הראשונה של מלונות טובים בת"א, אבל אנחנו רוצים להיות בין שלושת המלונות הראשונים".