יוסי פישר צופה "חורף קר" בתיירות הנכנסת לישראל
תמונת החורף הקרוב מתחילה לקבל צורה, לאור החלטת חברות תעופה בשני שווקי המטרה החשובים של ישראל: צפון אמריקה ומערב אירופה, להוריד את תחזית ההכנסות ולצמצם טיסות. ישראל יכולה להתעודד מהגברת התנועה ממדינות חבר העמים לשעבר וצריכה לחשוב על פיתוח שווקים נוספים.
Shutterstock בהפרש זמנים קצר האחת מהשנייה הודיעו שתי חברות התעופה מגרמניה על צמצום טיסות והורדת תחזית הכנסות לחורף הקרוב.
אין מדובר בעניין של מה בכך. גרמניה היא מעצמת התיירות היוצאת הגדולה באירופה, וכאשר שתי חברות התעופה שלה מורידות את התחזיות ואף מצהירות על צמצום ציי המטוסים, מדובר בהחלטה שמשליכה על התיירות הבינלאומית.
לכך יש להוסיף את ההצהרות של חברות תעופה האמריקאיות על צמצום ואיחוד טיסות, ביטול יעדים בתוך ארה'ב והתמונה לחורף הקרוב מתחילה לקבל צורה.
אז נכון, אסיה עדיין במגמת עליה, אך כאשר מדובר בישראל, שני שווקי המטרה החשובים שלנו: צפון אמריקה ומערב אירופה, מראים סימנים של העמקת המשבר הכלכלי.
נקודת האור מבחינת ישראל היא הגברת התנועה השנה ממדינות חבר העמים לשעבר, ובעיקר מאוקראינה.
אחד הסממנים לחורף הקר הצפוי לנו הוא ששתי המובילות הגדולות בישראל: אל-על ולופטהנזה, הודיעו שתיהן, כל אחת בנפרד כמובן, על מבצעי מכירה מקדימים.
הסיבה העיקרית למבצעים אלו הוא צבר הזמנות נמוך לחורף וגם ציפייה לכך שבתחום של התיירות הנכנסת, המאזנת באופן קבוע את מקומות הטיסה בחורף, צפויה האטה.
האטה זו קשורה בראש ובראשונה למצב הגיאופוליטי באזור – המתח עם הפלסטינאים, האביב הערבי, ההופך לאט לאט לחורף איסלאמי, המתיחות עם תורכיה וכמובן למצב הכלכלי יש גם תרומה שלילית.
רשתות בתי המלון הגדולות בישראל כבר נערכות לצמצומים והתאמה למצב המסתמן. גם אצלן צבר ההזמנות בתחום הקבוצות בתיירות הנכנסת, שהוא מקור העבודה העיקרי בחורף, אינו מזהיר.
מה בכל זאת ניתן לעשות? להגביר ולהסיט את מאמצי השיווק לכיוון השוק דובר הרוסית, בעיקר עם אילת וים המלח כיעדי תיירות חורף. גם טיולים לצליינות בשוק הזה ימשיכו.
על ישראל לנסות ולשנות את הסכם התעופה עם סין, כך שחברות סיניות נוספות יוכלו לטוס על הקו מסין לישראל, בעיקר מיעדים נוספים לבייג'ינג והונג קונג. בראש ובראשונה שנחאי.
חברת התעופה, שניתנו לה הזכויות על הקו מבייג'ינג, מחזיקה בהן מאז שנת 2008 ולא עושה בהן שימוש. לבדוק באם ניתן להפעיל קו טיסות נוסף, שיופעל מהונג קונג. לפעול לכך שחברות הודיות אחרות, ולאו דווקא אייר אינדיה, ייקחו את הקו ויפעילו אותו. יש חשיבות רבה לכך שחברות מקומיות יפעילו את הקווים, מעבר לפעילות של אל-על. המקומיות מוכרות הרבה יותר בשוק שלהן והמקומיים יעדיפו אותן ברוב המקרים על פני חברת תעופה זרה.
לסיכום: ברור שאנו הולכים לקראת האטה בתיירות בצפון אמריקה ובאירופה. השאלה המשמעותית היא עד כמה תהיה ההאטה עמוקה וכמה זמן היא תמשך וכיצד אנו נערך לשינוי. צמצום חשיפה לשווקים מוכי מיתון ובעלי רגישות למצב הגיאו-פוליטי, בד בבד עם הגדלת החשיפה לשווקים שאינם חשופים למדיה הבינלאומית .
אין מדובר בעניין של מה בכך. גרמניה היא מעצמת התיירות היוצאת הגדולה באירופה, וכאשר שתי חברות התעופה שלה מורידות את התחזיות ואף מצהירות על צמצום ציי המטוסים, מדובר בהחלטה שמשליכה על התיירות הבינלאומית.
לכך יש להוסיף את ההצהרות של חברות תעופה האמריקאיות על צמצום ואיחוד טיסות, ביטול יעדים בתוך ארה'ב והתמונה לחורף הקרוב מתחילה לקבל צורה.
אז נכון, אסיה עדיין במגמת עליה, אך כאשר מדובר בישראל, שני שווקי המטרה החשובים שלנו: צפון אמריקה ומערב אירופה, מראים סימנים של העמקת המשבר הכלכלי.
נקודת האור מבחינת ישראל היא הגברת התנועה השנה ממדינות חבר העמים לשעבר, ובעיקר מאוקראינה.
אחד הסממנים לחורף הקר הצפוי לנו הוא ששתי המובילות הגדולות בישראל: אל-על ולופטהנזה, הודיעו שתיהן, כל אחת בנפרד כמובן, על מבצעי מכירה מקדימים.
הסיבה העיקרית למבצעים אלו הוא צבר הזמנות נמוך לחורף וגם ציפייה לכך שבתחום של התיירות הנכנסת, המאזנת באופן קבוע את מקומות הטיסה בחורף, צפויה האטה.
האטה זו קשורה בראש ובראשונה למצב הגיאופוליטי באזור – המתח עם הפלסטינאים, האביב הערבי, ההופך לאט לאט לחורף איסלאמי, המתיחות עם תורכיה וכמובן למצב הכלכלי יש גם תרומה שלילית.
רשתות בתי המלון הגדולות בישראל כבר נערכות לצמצומים והתאמה למצב המסתמן. גם אצלן צבר ההזמנות בתחום הקבוצות בתיירות הנכנסת, שהוא מקור העבודה העיקרי בחורף, אינו מזהיר.
מה בכל זאת ניתן לעשות? להגביר ולהסיט את מאמצי השיווק לכיוון השוק דובר הרוסית, בעיקר עם אילת וים המלח כיעדי תיירות חורף. גם טיולים לצליינות בשוק הזה ימשיכו.
על ישראל לנסות ולשנות את הסכם התעופה עם סין, כך שחברות סיניות נוספות יוכלו לטוס על הקו מסין לישראל, בעיקר מיעדים נוספים לבייג'ינג והונג קונג. בראש ובראשונה שנחאי.
חברת התעופה, שניתנו לה הזכויות על הקו מבייג'ינג, מחזיקה בהן מאז שנת 2008 ולא עושה בהן שימוש. לבדוק באם ניתן להפעיל קו טיסות נוסף, שיופעל מהונג קונג. לפעול לכך שחברות הודיות אחרות, ולאו דווקא אייר אינדיה, ייקחו את הקו ויפעילו אותו. יש חשיבות רבה לכך שחברות מקומיות יפעילו את הקווים, מעבר לפעילות של אל-על. המקומיות מוכרות הרבה יותר בשוק שלהן והמקומיים יעדיפו אותן ברוב המקרים על פני חברת תעופה זרה.
לסיכום: ברור שאנו הולכים לקראת האטה בתיירות בצפון אמריקה ובאירופה. השאלה המשמעותית היא עד כמה תהיה ההאטה עמוקה וכמה זמן היא תמשך וכיצד אנו נערך לשינוי. צמצום חשיפה לשווקים מוכי מיתון ובעלי רגישות למצב הגיאו-פוליטי, בד בבד עם הגדלת החשיפה לשווקים שאינם חשופים למדיה הבינלאומית .
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}