Makam-Teaser

ורשה במיטבה: גן עדן לפודיז

לא מעט מספרים על שבחיה של פולין כיעד לחופשה ולקניות, אך מעטים מספרים על תרבות האוכל המתפתחת. פספורטניוז יצא לבדוק ולטעום. התוצאות לפניכם

צילום: וורשה

לא מעט תיירים ישראלים מספרים על שבחיה של פולין כיעד לחופשה ולחגיגת קניות, אך מרוב שיחות על איפור, סופר פארם בזיל הזול ועוד מציאות, שאפשר לחגוג עליהן בוורשה ובקראקוב, לא ממש מדברים על אוכל. כי מי באמת רוצה לדבר על אוכל אפור עם שילובים מוזרים של דגים מתוקים ומלא וודקה בתפריט?

אז תרשו לי לחדש לכם. המטבח הפולני עובר מהפכה של ממש. ורשה כבר מתהדרת במסעדות עם כוכבי מישלן מבוססות מטבח פולני וסצנת הפודיז והמסעדות בשילוב המצב הכלכלי המצוין בפולין גורמים לוורשה להיראות הרבה יותר אטרקטיבית.

שירי קליין, ישראלית המתגוררת בוורשה מזה 5 שנים ופודית נלהבת בפני עצמה, גילתה את סצנת האוכל הפולני עם הזמן, וכחובבת בישול ואוכל החליטה לפתוח עם שותפה מקומית את 'FOODSTEPS', עסק לסיורים קולינריים המשלבים היכרות עם העיר ורשה.

"גם אני חשבתי שהאוכל פה יהיה מורכב מדגים וגזר, אבל גיליתי מטבח סופר מעניין, שאפשר לבסס עליו גם ארוחות במסעדות יוקרה, מה שבהחלט קורה בוורשה בזמן האחרון. שפים מצליחים ומסעדנים נחשבים סלבריטיז בפולין, סצינת המסעדות רק הולכת וגדלה, והאוכל רק הולך ומשתפר", היא אומרת.

הצטרפתי לסיור של שירי ואנט, העובר גם ברבעים ההיסטוריים של ורשה, עם מדריכים דוברי אנגלית, המספרים את סיפורה של העיר, שנהרסה לחלוטין במלחמת העולם השנייה, ואיך החיים בעיר הרוסה השפיעו על המטבח המקומי וגם על הקשר לקהילה היהודית הגדולה, שחיה בעיר.

מיד לאחר הנחיתה בוורשה, אחרי שהתמקמנו במלון, זכינו לטעום את אחת המנות המפורסמות במטבח הפולני, הפירוגי, כיסון בצק ממולא בכל טוב, מוגש עם רטבים שונים. ברשת zapiecek המסורתית יגישו לכם מלצריות לבושות בבגדים פולניים פירוגי במילוי בשר, כרוב ופטריות ופירוגי 'רוסי' ממולא בתפו"א וגבינה. מרק ה'צורק' עם גרגירי שיפון ותפו"א יחמם לכם את הבטן והלב, ותה קומפוט חם עם שוט של וודקה קפואה ירגיע את הבטן לאחר הארוחה.

 

פירוגי במסעדת zapiecek צילום: אלון בידרמן

 

כדי לעכל את האוכל המשכנו עם מדריכה מקומית להכיר את העיר העתיקה של ורשה ואת המבנים המחודשים, ששוקמו ושוחזרו, ולאחר הליכה של שעה וחצי הגיע הזמן לארוחת ערב. התארחנו במסעדת 'רוזאנה', הממוקמת בבית פולני ישן במרכז העיר, כדי לחוות ארוחה פולנית בסטייל של המאה הקודמת. פסנתרן, שיושב במרכז המסעדה, מנעים בנגינה לאורחים כנהוג בפולין של פעם, והאוכל המשובח מנעים אף יותר.

 

הפסנתרן במסעדת "רוזאנה" – ארוחה באווירת פולין של פעם. צילום: אלון בידרמן

 

הרינגים (דגים מלוחים) מעולים כבר המתינו בשולחן לצד שלושה סוגי לחם פולני, והחגיגה המסורתית רק התחילה. מרקים פולניים, פטה ברווז ומנות מסורתיות המשיכו לזרום לשולחן עד הגעת המנה העיקרית, עגל חלב ברוטב מתקתק עם ניוקי תפו"א וגזר.

 

עגל חלב ברוטב במסעדת "רוזאנה". צילום: אלון בידרמן

 

היום השני נפתח בסיור ברחבי העיר ברכב הקומוניסטי המסורתי, ה'טראבנט' הידוע, שיוצר בפולין. הכרנו את הגטו היהודי, את שרידי חומת הגטו ואת בית הכנסת, ששרד את המלחמה, וגם את ארמון התרבות, המבנה הגבוה והמרשים בוורשה, ואת הבוקר ההיסטורי קינחנו בארוחת צהריים פולנית-קומוניסטית במיטבה במילק-בר פולני מימי הקומוניזם. זו מסעדה, שבעבר שילמו בה בתלושים והייתה מסובסדת על ידי הממשלה הקומוניסטית, והיום היא מסעדה רגילה, אך התפריט לא השתנה בה כבר שנים. מרק בורשט חם ומתוק מוגש לפתיחה, ביחד עם פירוגי, כוסמת, סלט סלק ולביבות תפו"א עם סוכר, מהטובות שאכלתי.

 

כך היה נראה "מילק-באר" בימי הקומוניזם. צילום: אלון בידרמן

 

לקינוח, שירי לקחה אותנו לבר מתוקים של מסעדנית מפורסמת בשם מגדה גסטלר, בת למשפחת מסעדנים עוד יותר מפורסמת בוורשה. מצעד השחיתות היה גורם לכל חובב מתוקים לאבד את הריכוז, כשעל השולחן נחו להם טארט טאטין, פאי תפוחים ומאפים ממולאי שזיפים, פחזניות ממולאות קרם שמנת ועוגת פרג פולנית מושלמת. לאמיצים בלבד, ניתן להזמין גם שוקו חם הכי סמיך שטעמתי וליהנות מוורשה בחורף!

 

מבחר עוגות פולניות ב – Slodki Slony

 

לאחר מנוחה מתבקשת הגיע זמנה של ארוחת ערב במסעדה פולנית מודרנית, שבעקבות הבילד-אפ הגבוה של המארחות, חששתי להתאכזב, אבל לשמחתי, זו הייתה אחת הארוחות הטעימות ביותר. סלט סלק עם גבינת עיזים ורוטב בירה וקרפצ'ו דג כבר חיכו על השולחן, ובעקבותיהם גם ההרינגים הזכורים לטובה. מיד לאחר מכן הגיעו רביולי סלק ממולאים בקרם כרובית, ריזוטו כמהין (אסור לפספס!), כבש ברוטב ארטישוק ירושלמי וקונפי אווז מדהים. היינות המקומיים, שליוו את הארוחה, היו מצויינים, והחוויה של המטבח הפולני המודרני סוכמה כהצלחה כבירה.

 

רביולי סלק – הפתעה לחיך. צילום: אלון בידרמן

 

למחרת בבוקר הלכנו לבקר בשוק HALA MIROWSKA, השוכן במבנה ששימש שוק עוד בימי הקומוניזם. ניתן למצוא כאן כל מה שתעלו על הדעת, החל מביצים בכל הגדלים ועד לכל סוגי הגבינות, הנקניקים, הפירות והירקות. מיד לאחר מכן ניגשנו לשוק HALA GWARDII במבנה הסמוך, מעין מתחם אוכל המזכיר את מתחם שרונה, עם דוכנים ומעדנים מכל העולם. מיותר לציין שמחירי המזון הם כל כך נמוכים, שפודיז המטיילים עם תקציב מוגבל, לא יתקשו כאן לאכול היטב.

המשכנו לסיור בחוות דבש אורבנית, טרנד חם למדי באירופה, שתופס תאוצה גם בוורשה. ביקרנו בסדנה של קמיל באג', יועץ אסטרטגי, שפרש בגיל 35 כדי לגדל דבש על גגות בניינים בוורשה. טעמנו מסוגי הדבש השונים, ראינו את הכוורות וקיבלנו צנצנת דבש עירוני מצוין למזכרת.

מכאן המשכנו לסיור טעימות וודקה עם מדריכה מצויינת, שהסבירה את ההבדלים בין וודקה תפו"א לוודקה שיפון (מעולה!), והמשיכה לספר לנו על מנהגי השתייה הפולניים (לא ייאמן כמה הם שותים…), על סוגי הוודקות השונים ועל המותגים המפורסמים, כשתוך כדי אנחנו לא מפסיקים לשתות. היה טעים ומסחרר, וכדי להתגבר ולהתיישר הגיע הזמן להכניס משהו לבטן.

ארוחת ערב סעדנו ב-Kieliszki na Proznej, מסעדה מודרנית במרכז ורשה, המפורסמת במנת הביף טרטר המוגשת בה עם מיונז מחזרת. לא ויתרנו על ההרינגים ועל היין המצויין, ואיתם הגיעו גם פטה כבד אווז על לחמניות בריוש, פנקייק תפו"א עם ביצה ופטריות כמהין ואנטיפסטי של כרישה ובצלי שאלוט.

 

פרוסות כבש עם ארטישוק ירושלמי לרוטב עלי דפנה. צילום: אלון בידרמן

 

אחרי ששבענו, הגיע הזמן לטעום קצת מחיי הלילה של ורשה, והמארחות המעולות, שירי ואנט, המליצו על הבר 'NA LATO' כדי להתרשם מסצינת חיי הלילה התוססת של ורשה. המקום עצמו לא גדול, אבל מלא בצעירים וצעירות, מוזיקה מצויינת ואלכוהול מעולה, והתייר הישראלי הממוצע יתפעל מהמחירים הזולים משמעותית לעומת הארץ.

יומנו האחרון בוורשה היה מוקדש לסדנת בישול אוכל פולני אותנטי, חוויה מומלצת גם למי שאינו חובב בישול ומטבח. שפית מקצועית הדריכה אותנו איך מכינים ארוחה פולנית מלאה, מסלט הרינג עם תפוחים ועד לפירוגי במילוי גבינה וכוסמת והגרסה המקומית להמבורגר דקיק עם בצלים מקורמלים מעליו. כל התהליך מלווה במוזיקה ושוטים של וודקה, והחוויה בהחלט שווה כמה שעות, גם כדי לברוח מהקור הפולני.

 

שירי ואנט בסדנת בישול פולני. צילום: אלון בידרמן

 

שירי ואנט המארחות, שרצו להציג צד קצת שונה של ורשה, הצליחו מעל המצופה, ויעיד על כך חובב קניות מושבע כמוני, שהעדיף ללכת לאכול והתרשם כי האוכל הפולני הוא לא מה שחשבתם, ולמען האמת, גם לא מה שאני חשבתי. המטבח הפולני התגלה כחם ומנחם, מלא בשילובים שהחיך הישראלי יתקשה לדמיין, וודאי יערבו לחיכו של כל טועם.

ורשה בכלל הפתיעה לטובה. עיר עתיקה משופצת עם נגיעות מודרניות, קניוני ענק, תחבורה ציבורית זולה וזמינה ואוכל מעולה. צריך עוד משהו לחופשה מהנה?

 

ליצירת קשר עם פודסטפס: [email protected]