איך תיראה החופשה שלכם ביום שאחרי הקורונה?

אופרן גם ב...
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin
הנבואה אומנם ניתנה לשוטים אך לכולם ברור: מה שהיה הוא לא מה שיהיה. בעזרת ד"ר אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, ננסה לשרטט את התיירות ביום שאחרי הקורונה: האם נשוב מיד לצרוך תיירות כצורך בסיסי? באיזה יעדים נעדיף לטייל קודם? איזה קודים חדשים נאמץ בבופה בבית המלון או בצ'ק אין בטרמינל? והאם נשלם יותר עבור כרטיס טיסה וביטוח נסיעות לחו"ל? ראיון
|||||
יוגה בטבע. צילום: שאטרסטוק

ענף התיירות היה הראשון להיפגע מהתפרצות נגיף הקורונה, ויש המנבאים שיהיה גם האחרון להתאושש. חברות תעופה דוממו מנועים, בתי מלון נסגרו, צימרים ואטרקציות תיירותיות גם. רבבות עובדים נשלחו לחל”ת או פוטרו לבלי שוב והעצמאיים בענף, בדומה לענפים רבים אחרים במשק, מצאו עצמם ללא פרנסה וללא דמי אבטלה. מגפת הקורונה, ששינתה סדרי עולם במחי יד, מבהירה לכולנו: שמה שהיה לפני, הוא לא מה שיהיה ביום שאחרי.

ד”ר אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, סבור כי להשפעת המשבר הכלכלי העמוק בכלל ובתיירות בפרט כתוצאה ממדיניות ההתמודדות עם הנגיף, יש השלכות מרחיקות לכת על אורחות חיינו בשנים הבאות. “גם עולם התיירות יאמץ מהר מאוד קודים חדשים של אירוח, תוך הקפדה יתרה בנושאים כמו: היצע של מרחבי אירוח מרווחים הרבה יותר ולא צפופים, רמת סטריליות וניקיון גבוה ומוקפדת באתרי התיירות, במלונות, במסעדות ובמרחבי הנופש ובקרה רפואית והענקת תחושת ביטחון בריאותי לאורחים”.

||
“הקפדה יתרה על רמת סטריליות וניקיון גבוה ומוקפדת”. חיטוי מטוסי ישראייר. צילום: יח”צ ישראייר

 

לדבריו, המשבר הפתיע מאוד את ענף התיירות שנהנה בעשורים האחרונים משיאים היסטוריים של גידול במספרי התיירים ובהכנסות. למעשה איש לא יכול היה לצפות משבר כה פתאומי ומיידי וכה עמוק, ממש סגירה טוטאלית של האפשרות לנסוע להתאכסן ולבלות באתרי תיירות – בכל העולם בו-זמנית! נקלענו לתמונת מצב בלתי נתפסת ושונה בתכלית – היינו רגילים למשברים חולפים במקומות מסוימים לזמן מסוים, ולכן משבר הקורונה הוא אירוע נדיר ובלתי צפוי.

איזה תובנות חברות תיירות צריכות להפיק מהאירוע הזה?

“התובנות עבור חברות התיירות הן מורכבות ומחייבות חשיבה לטווחים ארוכים במיוחד. למשל, למדנו שחברות תיירות חייבות להבטיח הרבה יותר את החוסן הכלכלי ארוך הטווח שלהן, ברמה כזו שתאפשר להן לשרוד במצבי קיצון כאלה. בנוסף, ברור שכדי להחיות ולשקם את ענף התיירות מחדש דרושה מעורבות דרמטית של המדינה, אשר תסייע בדרכים שונות כלכליות ורגולטיביות לחברות התעופה, הנסיעות, המלונות והאתרים להתניע ולצאת לדרך חדשה. זהו ענף חשוב ובעל ערך רב לכלכלה התורם לתוצר הלאומי הגולמי, עתיר מקומות עבודה ומהווה חוליה הכרחית וחשובה בשרשרת הכלכלה הגלובלית – כל מדינה חפצת חיים תבין מהר כי עליה להשקיע כסף וסיוע בהתאוששות התיירות”.

 

“דרושה התערבות דרמטית של הממשלה”. ד”ר אלון גלבמן, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. צילום: אלכס רוגובסקי

 

מתי להערכתך נתחיל לראות התאוששות בתיירות?

“הצורך של אנשים לצאת לנופש, לטייל ולהתאוורר הוא עצום. במיוחד לאחר תקופה ארוכה שבה האפשרות לכך נאסרה באופן מלא וגורף, זו גם הסיבה לכך שהמשבר בתיירות כה עמוק. ההתאוששות תחל יחסית מהר ביעדי תיירות הפנים, אלו זמינים וקרובים, ניתן להתנייד באמצעות מכוניות פרטיות, נראה כי תהיה העדפה דווקא למרחבי טבע באזורים הפריפריאלים, אשר קיימת בהם תחושה של מרחב פתוח חופש וביטחון אישי, איזון לתקופה בה מרבית האוכלוסייה המתגוררת בערים נאלצה לבלות בין ארבע קירות במרחב האורבני הרחוק והמנותק מהטבע. גם אם בתחילה אנשים יהססו משהו להתרחק מביתם, אין לי ספק כי ברגע שהתהליך יחל הוא יהיה מהיר וכן יגדל בקצב מואץ מאוד. הסיבה לכך היא צורך עמוק ואמיתי לאיזון ושחרור מתחושת הבדידות שנכפתה עלינו. כלומר, תיירות בת קיימא אקולוגית המעודדת איזון בין אדם סביבה וכלכלה מקבלת מקום חשוב ומרכזי בתיירות העתיד”.

 

ramon|Dead Sea|Achziv Beach|Herzliya
“ההתאוששות תחל יחסית מהר ביעדי תיירות הפנים, אלו זמינים וקרובים”. מכתש רמון. צילום: גלעד טפז מתוך תחרות צילומי רחפנים של DJI

 

אתה מדבר על התאוששות בתיירות הפנים. ומה עם התיירות היוצאת? האם הישראלים ישובו במהרה לטיולים ולסופ”שים שהם כל כך אוהבים מעבר לים?

“ההתאוששות של התיירות הבינלאומית וטיסות למדינות אחרות עשויה להיות הדרגתית וארוכה יותר. סביר שנוסעים שיוצאים לנופש יסתפקו בתחילה ביעדים קרובים יחסית, ויעדים רחוקים יותר יהיו בעיקר עבור הנוסעים העסקיים או כאלו הנודדים לביקורי קרובי משפחה. אך בהמשך, עם חלוף הזמן והתרחקות מתחושות הסיכון הקיימות היום, טיסות ארוכות טווח יחזרו להיות מבוקשות”.

 

קרפטוס
“סביר שנוסעים שיוצאים לנופש יסתפקו בתחילה ביעדים קרובים יחסית”. נוף עם בית באי היווני קרפטוס”. צילום: ספיר פרץ זילברמן

 

האם להערכתך נראה העדפה ליעדים מסוימים?

“נראה כי בשלבים הראשונים של חזרה ליעדים בינלאומיים תהיה העדפה למדינות מערביות ומפותחות שנהנות מתשתיות מודרניות, והחזרה ליעדים במדינות עולם שלישי מתפתחות תהיה אף היא איטית וארוכה יותר. ניתן להצביע על פילוח של תיירים כמו תיירות דתית ותרמילאים, שיהיו ראשונים לחזור לטוס ולטייל”.

 

|||||||||||
“חזרה ליעדים במדינות עולם שלישי תהיה איטית וארוכה יותר”. אגם לוע כבוי באוגנדה. צילום: ספיר פרץ זילברמן

 

איזה שינויים נראה לדעתך ביום שאחרי בטרמינלים, בטרקלינים, במלונות, במסעדות, במרכזי מבקרים וכיו”ב?

“אנו עשויים להיחשף במהרה לשורה של שינויים בתכנון הפיזי של מרחבי התיירות הבנויים כולל: מרכזי מבקרים, מסעדות ומקומות ממכר לאוכל, מלונות אכסניות ומקומות לינה או טרמינלים בשדות תעופה בתחנות רכבת ואוטובוסים. ראשית, אימוץ הטכנולוגיה לצמצום מגע פיזי בכל מה שרק ניתן כדי לספק שירותים זמינים לאורחים. שימוש באפליקציות ממוחשבות או עמדות של אוטומציה ורובוטיקה לרכישת כרטיסי כניסה ושירותים תיירותיים עומדים להתעצם ולהחליף את מכירת הכרטיסים המסורתית על ידי קופאים. אימוץ טכנולוגיות של מדידת חום בו-זמנית לאנשים רבים הנמצאים במרחב וכן ניהול מספרי מבקרים הנמצאים בזמן ובמקום מסוים באתרי התיירות והאירוח, יעשה גם באמצעות עזרים טכנולוגים ואוטומציה שתדע לזהות בדיוק מתי התפנה מקום וניתן לאשר כניסת המבקרים הבאים. זוהי מהפכה. למגע האנושי הבלתי אמצעי קיימת חשיבות עצומה בעולם האירוח. תיירים בעולם שהכרנו מעדיפים ומצפים לכך, הם אוהבים ורוצים להתחכך עם המקום ועם המקומיים – זהו חלק חשוב בחוויה התיירותית, אך כעת, לפחות לזמן מה, נצטרך ללמוד לצמצם את המרכיב הזה ולאמץ מערכות טכנולוגיות ומיחשוב שיהוו תחליף למגע האנושי. תכנון המרחב וארגונו עומדים לעבור מהפכה, במסעדות ובטרקליני אירוח, כולל פיזור רב של מקומות הישיבה במרחב כך שיוכלו להחיל הרבה פחות אנשים היושבים רחוקים זה מזה. ההושבה תהיה למשל אלכסונית ולא כפי שהיינו רגילים האחד מול השני. גם בתי המלון יבטלו את ההגשה במזנונים פתוחים וחופשיים ויעברו להגשה אישית ומבוקרת של הארוחות, וכן ינהלו בקפידה אירועים המוגבלים בכמות המשתתפים. אין ספק שיהיה לנו מוזר ואולי לא ממש כיף בהתחלה אך נראה שמהר מאוד לא רק שנתרגל לכך, אלא גם נצפה לסטנדרטים האלה שיעניקו לרבים מהאורחים תחושת ביטחון רבה יותר”.

 

ברמן רובוט בלב ים. צילום: יח”צ קרניבל קרוז

 

ומה באשר למטוסים?

“עולם התעופה יצטרך לעבור טלטלה דרמטית כדי להחזיר את האמון והביטחון האישי של נוסעים לטוס. הצהרות בריאות של נוסעים, מדידות חום, תחקירי בריאות ושאלות על מקומות ביקור קודמים עשויים להוות חלק מנורמות ושגרה חדשה עימה יתמודדו נוסעים בשדות תעופה. פנקסי חיסונים עשויים להיות לא פחות חשובים מהדרכון עצמו, ומראה הדיילות והדיילים בשדות התעופה עשוי להראות יותר כאנשי צוות רפואי במקום החליפות האלגנטיות להן היינו רגילים. מסכות לצוות והנוסעים, חליפות בידוד ועזרים אחרים עשויים להיטמע בתרבות הטיסות החדשה”.

 

“דיילות/דיילים עשויים להראות יותר כאנשי צוות רפואי במקום החליפות האלגנטיות שהתרגלנו אליהם”. ריצ’רד ברנסון עם דיילות וירג’ין אטלנטיק שבבעלותו. צילום: יח”צ וירג’ין

 

בשבועות האחרונים אנחנו שומעים על עוד ועוד חברות תעופה שמציעות לבצע “ריחוק חברתי” באופן ההושבה בקבינה באמצעות חסימת המושב המרכזי בכל שלישיית מושבים. האם לדעתך מחירי הטיסות יעלו כתוצאה מכך?

“קשה להאמין שנוכל לחזור מהר למחירי טיסות זולים כפי שהתרגלנו אליהם בשנים האחרונות, ומדובר בתהליך ארוך יותר עד שנוכל להתקרב לכך. זו אמנם בשורה לא משמחת, אבל צריך לזכור כי הנוסעים יוכלו להיחשף לפחות צפיפות, וכן נראה כי הדבר עשוי להתקבל כסביר לפחות לפרק זמן מסוים עד שהשפעות עידן הקורונה תעלמנה לחלוטין”.

 

EL AL
“קשה להאמין שנחזור מהר למחירי טיסות זולים אבל נוסעים יוכלו להיחשף לפחות צפיפות”. מח’ פרימיום בדרימליינר של אל על. צילום: יח”צ אל על

 

האם חברות הביטוח עלולות להקשיח אף הן את תנאי הביטוח?

“כן, ובמיוחד לאנשים מבוגרים יותר ובעלי רקע רפואי לא תקין, עד כדי סירוב לבטח. נראה כי הנושא הביטוחי עלול להיות חסם וגורם מקשה משמעותי על נוסעים פוטנציאלים לא מעטים. הנוסעים גילו שמגפות למשל, לא מכוסות בשום ביטוח, לכן הדילמות של חשש חדש מלהיקלע לצרות רחוק מהבית ללא כיסוי ביטוחי מחד, ומדיניות מקשה של חברות הביטוח מאידך עשויה להוות שחקן חדש ומשמעותי. כזכור, אירועי הטרור של הפלת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001 בניו יורק, הביאו לשדות התעופה בעולם באופן אינטנסיבי וחסר פשרות אג’נדה של בדיקות ביטחוניות מחמירות, מה שהושרש בתרבות הנסיעות שלנו בעשורים האחרונים, כאשר התרגלנו היטב לעבור בדיקות חפצים וגוף בבידוק הביטחוני בטרמינלים. נראה שתהליך דומה עומד להתרחש סביב נושא גיבוש אג’נדה של בדיקות בריאות נוקשות וחסרות פשרות בשדות התעופה ובמעברים בעולם, מה שמצד אחד עשוי להקשות מאוד על הנוסעים, אך מצד שני, אולי יסייע להחזיר לאנשים את הביטחון בשמירה על בריאותם האישית. זה אולי נשמע מוזר ומטריד, אך אין לי ספק שהתיירים יתרגלו לכך די מהר, וגם יראו בכך ‘מחיר’ סביר וכדאי כדי להמשיך לטייל ולתייר ולגלות מקומות חדשים ברחבי העולם”.

 

“הנושא הביטוחי עלול להיות חסם וגורם מקשה משמעותי על נוסעים פוטנציאלים לא מעטים”. צילום: 123rf

 

האם אפשר לסיים את הריאיון הזה בנימה אופטימית?

“בהחלט. התיירות במאה ה-21 הפכה לצורך בסיסי לאנשים רבים, ולכן אלה יחזרו לצרוך אותה במהירות ובנחישות – גם אם נצטרך לאמץ מנהגי זהירות ואי נוחות חדשים, וגם אם נאלץ לשלם יותר על חלק מהשירותים, עדיין רבים יבחרו להמשיך ולטייל ולנפוש לגלות ולחקור מקומות ותרבויות חדשים ולא יוותרו על הזכות וההנאה בלהיות תיירים”.

 

Mauritius|Mauritius|Mauritius|Mauritius|Mauritius|||Mauritius||||||||
“נעדיף מקומות פתוחים בטבע”. מפל מים באי מאוריציוס. צילום: ספיר פרץ זילברמן

 

עקבו אחרי פספורטניוז בפייסבוק, בטוויטר, בלינקדאין, באפליקציה וב-google.news

שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

השאירו תגובה לפוסט

3 מחשבות על “איך תיראה החופשה שלכם ביום שאחרי הקורונה?”

  1. רפי בארי

    יש כאן תובנות מענינות. יחד עם זאת בפרפקטיבה הסטורית – ומדובר בטווח ארוך התיירות תמשיך להיות מנוע צמיחה ותשאר גבוה על סולם הצרכים של האוכלוסיה המתקדמת. זה יקרה מהיר יותר ממה שאלון חוזה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רוצים לדעת כל מה שחם בעולם התיירות והתעופה?

הצטרפו לשירות הניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים 24/7

  • flying sport 2020

כתבות פופולריות

החדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה