עצמאות בבית: יומן חל"ת הומוריסטי של עובד ענף התיירות - סיפור בהמשכים
ישי מולד הוא מנהל מחלקת האקטיב באיסתא ספורט. כמו רבים בענף, גם הוא בחל"ת. כאב לילדים קטנים הוא מנסה לצלוח את אתגר סיר הלחץ המשפחתי בבית. איך הוא עושה זאת? כותב יומן מסע הומוריסטי בהמשכים: "לעשות שיחת זום עם העבודה, כשהבנות בבית, זה קצת כמו לשרוט את הרכב ביציאה מחניה". אנחנו עוקבים וגם אתם מוזמנים. קראו
ישי מולד, עובד איסתא בחל"ת. צילום: תמונה פרטית יומן חל"ת ענף התיירות - חלק ה'
1. אוהב את התחושה הזו כשאני רק מתעורר וחושב אז מה נלבש היום? ואז נזכר ופשוט קם. 2. לא יכול לחשוב על דרך יותר מפנקת לקום מאשר, בצרחות נמלים עם כנפיים ואז שעה לנסות להסביר לקרן (רעייתו. ס.פ.ז) שאלו טרמיטים. 3. מצד שני, ממש מספק להכניס 1,000 טרמיטים לדייסון מלא בנצנצים. 4. אם זה היה תלוי בקרן היא הייתה מציתה את הבית. 5. המשפט שאני שומע הכי הרבה זה 'אבא די'. לפעמים בלי שאני אומר משהו. 6. עבר כבר חודש ועדיין לא מצליח לסלוח לקרן על הנצנצים. 7. ולא על הפלסטלינה. 8. נהיה קשה יותר ויותר לנוח סתם ככה, אז פיתחתי יכולת לנמנם תוך כדי הפעלת הדייסון. 9. קרן חזרה מהמשתלה עם מלא פרחים וצמחים ומסתובבת כל היום עם מזמרה. ממש חושש לגורל הגינה. 10. איכשהו באמסטרדם, זה נראה הגיוני לקנות לבנות נעלי עץ הולנדיות, אבל בשעה 22:00 בלילה אחרי יום קשוח וכאב ראש מהגיהינום, כשהבנות לא מפסיקות להתרוצץ עם החרא הזה, אתה מתחיל לפקפק בכדאיות הקניה.
יומן חל"ת של עובד בענף התיירותיומן חל"ת ענף התיירות - חלק ו'
1. מפחד מהיום שהאיום 'אין אייפד' כבר לא יהיה אפקטיבי
2. לילי שאלה את קרן אם כשאמות היא תקבל את האייפד. לדעתי מפה זה רק עניין של זמן.
3. במשרד אסור לי לדבר עם אף אחד על כדורגל, כולם שם משוגעים שזוכרים סטטיסטיקות ונתונים מלפני 30 שנה, בבית אני אוטוריטה. בדיוק עכשיו הסברתי ללילי שאומרים להבקיע ולא לקלוע גול. בום! (אין יור פייס מחלקת ספורט איסתא ספורט - Issta Sport).
4. לפעמים לעבור ליד המנגל זו סיבה מספיק טובה להרים 'על האש'.
5. אני מרגיש, יותר ויותר, כמו צוות הווי ובידור באילת, רק בלי הקטע של הכיף.
6. במסגרת הצורך ללמוד להיות יותר טכנולוגי, יצרתי קשר עם סירי. כרגע אנחנו עדיין בקטע של מזג אוויר. כאילו שיש לי מה לעשות עם זה.
7. ואם כל הבלאגן הזה לא מספיק, עכשיו קרן החליטה שלכלבה יש קטרקט ואומרת שאני צריך לבדוק את זה, לא יודע אפילו איך להתחיל לענות על זה.
8. הרגע שאתה מבין ששברת דיסטנס עם הבנות מוקדם מידי, הוא בדיוק הרגע שאתה מכניס את הרגל לנעל ומגלה שכל הנעל מלאה בצבע גואש
9. רואה הורים שעושים עם הילדים פרויקטים משוגעים - דגם של חללית, הר געש, מעשירים יחד אורניום. אני בניתי ממקל מטאטא וקולב מוריד לימונים. למזלי אני שולט בזרימת המידע ואין סיכוי שאראה להן את התמונות של 'הורי א-2'. מעדיף לחכות קצת עם המבט המאוכזב.
10. שמח לבשר, שאחרי מעל חודש וחצי, הפנמנו שכנראה אנחנו, פשוט, לא בנויים לתפקד תחת לו"ז.
11. כצפוי הסיפור של הטרמפולינה חזר אלי בהפוכה, כי המשחק האהוב ביותר על הבנות הוא סוס, וכצפוי החמור בתפקיד סוס הוא אני
12. בפעם האחרונה שאיפרו אותי הייתה לפני כניסה לעזה ועכשיו ע"י לילי. חייב לציין שתחושת אי הנוחות לא השתנתה.
13. זואי ממש מתקדמת בפיסול בחלודה. מקווה שקרן דאגה לה לטטנוס.
14. לכבוד עצמי יש מחיר, והוא לא גבוה במצבנו.
15. החיים עם ילדים מלאי פשרות והסכמים מפוקפקים. אחד כזה נתן לי חצי שעה שקט ובתמורה אני מסתובב עם לק מוזר ברגליים.
יומן חל"ת של עובד בענף התיירות16. יש דמיון מטריד בין יכולת מריחת לק של ילדה בת 3 ושל מישהו אחרי בקבוק וודקה.
17. כמובן שקרן לא הסכימה להוריד לי את החרא הזה. מצחיק אותה.
18. האמת? מבין אותה, והייתה מאכזבת אותי כל תשובה אחרת.
19. אבל באמת, איך מורידים את זה? עם שופין?
20. בכל בוקר יש חלון של בערך שעה שגם אם הבנות ישרפו את הבית אף אחד מאתנו לא יקום. לקום פירושו להודות בתבוסה
21. אין סיכוי שלממציא הסליים יש ילדים. אבל אני מאחל לזבל הרבה.
22. לעשות שיחת זום עם העבודה, כשהבנות בבית, זה קצת כמו לשרוט את הרכב ביציאה מחניה - לא כזה כיף.
23. ביקשתי מלילי ללמד את זואי לקרוא. בום! סגרנו פינה. אם יצליח נרשום פטנט.
24. לפעמים אני מסתכל על כל הבלגן והלכלוך וחושב שעדיף להרוס ולבנות מחדש.
25. עם כמות האבק על הרכב שלי יהיה יותר קל לגלות את גיל הרכב בתהליך של תיארוך פחמן.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}