היום (ה') בשעה 15:30 (שעון הודו) תמריא מנמל התעופה הבינלאומי של ניו דלהי לנתב"ג טיסה של חברת התעופה ההודית, אייר אינדיה, ובה 317 ישראלים שנתקעו בתת-היבשת באסיה שהכריזה שלשום על סגר מלא. טיסת החילוץ התאפשרה לאחר שחברת אמסלם תיירות חכרה מטוס לצורך כך - טיסת אייר אינדיה מספר 139 ובסיועו של שגריר ישראל בהודו, רון מלכא, שהשיג את האישורים הנדרשים להוצאת הטיסה שאמורה לנחות בישראל בשעה 20:25.

תוציא טיסת חילוץ מחר מדלהי לתל אביב. מטוס של אייר אינדיה. צילום: 123rf הודו, המדינה השביעית בגודלה בעולם, מאז ומתמיד מגנטה אליה ישראלים רבים שחיפשו את השאנטי, הרוחניות, הפשטות או סתם להיזרק. אז נכון שעכשיו אין יוצא ואין בא בחצי עולם, אבל בכלל לא מזיק - גם לא נגיף הקורונה - להתגעגע למקומות שאנחנו כל כך אוהבים ורוצים לחזור אליהם במהרה בימינו אמן. והפעם, נחזור לגואה - אחת מ-25 המדינות המרכיבות את הודו. וכך חווינו אותה במאי אשתקד. הנה:

צילום ועריכת וידיאו: עידו רימון. עריכת וידיאו משנית: עמרי קליין החופים של גואה. צילום: ספיר פרץ זילברמן נשבעת שלא שמעתי ולא הסנפתי דבר. אולי כי לא הייתי במקום, בזמן ועם האנשים הנכונים. אבל לא רק אני. בעודי משוטטת בשוק הפשפשים של אנג'ונה (Anjuna) בגואה שבהודו, ניגש אלי בחור ישראלי: "את ישראלית? את יודעת איפה יש פה מסיבות? אני מחפש ולא מוצא". והבחור, שהוא כבר לא כזה בחור, לא מצא את נפשו כשהשבתי שאין לי שמץ כי אני במקסימום מעריצה של "שובר שורות" (הסנסציה הטלוויזיונית). הוא הגיע לגואה לחגוג יום הולדת 40, ולא התעדכן שגואה היא מזמן לא מה שהייתה. זה לפחות המסר המרכזי של רשויות גואה, שהכריזו כבר לפני מספר שנים שבכוונתן לייבש את גואה מסמים ומסיבות פול מון במטרה להפוך אותה ליעד תיירותי נקי ולמשוך אליה קהלים אחרים, זוגות ומשפחות עם יותר כסף. פייק ניוז? אם לשפוט את תמונת המצב לפי זה שאי אפשר לקנות ציוד להכנת קריסטל מת' בשוק הפשפשים – שהוקם אי שם בסבנטיז על ידי היפים סטלנים – מוכיחה ההיפך. אולי. כנראה. אל תתפסו אותי במאנצ'יס.

אז אם מסיבות ירח מלא וסמים הם באמת אאוט, מה נשאר מכל התדמית הזרוקה של גואה? היפים אורגינלים, אלה שגילו את גואה בשנות השבעים המוקדמות של המאה הקודמת, הם זן נכחד. ראיתי מעטים מהם בגואה. רק כמה מזדקנים פה ושם. ואולי אלה שפגשתי הם בכלל היפסטרים? זאת שאלה. הודי מקומי בשם ג'ונאס, מספר שבשנות ה-90, לילה במלון על בסיס לינה ומריחואנה עלה 48 רופי והיום 6,000 רופי בלי המריחואנה – "אינפלציה מטורפת שהעיפה מפה את כל ההיפים", הוא אומר. מאידך, סקנדינביות אחרי גיל העמידה צלויות להחריד, יש לא מעט. תרמילאים ישראלים אחרי צבא, גם, בקושי ראיתי. אולי כי לא הייתי בשיא העונה. בכל מקרה, במסעדות אין תפריטים בעברית וגם לא מקרינים שם את "גבעת חלפון אינה עונה". מה שכן, יש תפריטים ברוסית. גואה, מסתבר, גואה בתיירים רוסים.

כך או כך, גואה מאוד לטעמי. אפילו שהלחות המטורפת חירבה לי את השיער ואת הוודג'. היא מאוד לטעמי כי: האנשים שם (כמו בכל הודו) מזיזים את הראש מוזר אבל מאוד נחמדים; האוכל חריף אבל טעים אש; יש צלבי קרס על בתים אבל כסמל הינדי מבשר טובות ולא זה מבשר הרעות של יימח שמו היטלר; אין הרבה מה לקנות אבל המחירים ממש זולים. 15 שקל לחצי שעה פוט מסאז' אלוהי בבקתה עם מאוורר תקרה בחוף הים. כזה זול. בקיצור, גואה היא אולי פחות יפה מתאילנד, אבל לגמרי "אחות על מלא" (סלנג שלמדתי מצעיר ישראלי בגואה ופירושו "היא אחלה", אם הבנתי נכון). ועכשיו, רגע לפני שחברת "כרמל תיירות" מתחילה להוציא טיסות ישירות מנתב"ג לגואה (מאוקטובר 2019 ועד אפריל 2020, יציאות בימי ג'), ננסה להסביר למה היא כזו ששווה לטוס אליה בראש אחר.

קיץ על החוף: החופים של גואה

גואה, המדינה הקטנה ביותר בהודו, היא קודם כל חופים, ורק אחר כך כל השאר. תת-המדינה הקטנה בתת-היבשת – הודו, התברכה בלא מעט חופים וליתר דיוק, בכ-100 ק"מ של חופים. חלקם יפים יותר וחלקם פחות. יש סלעיים ויש חוליים לגמרי, אך לדעת יודעי דבר, החוף השווה בגואה הוא פאלולם (Palolem) – החוף הדרומי ביותר בגואה. זהו חוף טרופי קלאסי. כזה עם חול בז'-לבנבן ועצי קוקוס. בקיצור וכמאמר הקלישאה, גלויה. בפאלולם יש גם מסעדות, בקתה לקעקועים וכמה בקתות עץ שחלקן נפרסות על שתי קומות הממוקמות בחוף במרחק כלום מהמים. החוף הזה לגמרי מזמין רביצה מצאת החמה ועד שקיעתה. ובין בטן לגב, אפשר ומומלץ לחלץ עצמות עם איזה פוט/פול בודי מסאז' באחת הבקתות הסמוכות לחוף במחירים מצחיקים, ולקנח במיץ קוקוס טרי או בירה קרה בכלום כסף. בקיצור, חופים הם לפעמים געגועים ל…

הכל כלול: הריזורטים של גואה

אז זהו, שכן. גואה היא לא רק חושות בסיסיות בחוף, אלא גם מקום מושבם של לא מעט ריזורטים של מותגים מובילים ברמת 4 ו-5 כוכבים. כאלה, שבהחלט מתאימים לחופשה עם ילדים עמידים לחיסונים ולאוכל אחר. אחד כזה הוא Holiday Inn בדרום גואה – מלון 5 כוכבים עם חדרים נעימים ונקיים בנויים סביב בריכה. המינוס – הבריכה לא מוצלת. הפלוס – למלון יש חוף ים מטריף, מטריף, מטריף. וכמה זה עולה? חברת כרמל תיירות למשל, משווקת חבילה הכוללת טיסה ישירה, העברות ו-7 לילות על בסיס חצי פנסיון במלון האמור במחיר של החל מ-1,695 דולר.

ספר הג'ונגל: טיול ג'יפים ביער

אני מתה על טיולי ג'יפים, אבל עם מזגן. הג'יפים בגואה מגיעים בלי מזגן, אז פתחנו חלונות וקיווינו לטוב בעזרת אללה שיווה. כך או כך, טיול ג'יפים במעבה היער אל מפלי דודסאגאר (Dudhsagar Waterfalls) שבאזור Collem, סמוך לגבול שבין מדינת גואה למדינת קאמאטאקה, מומלץ לחובבי הז'אנר. קרי, למי שלא מפריע לו לקפץ בין הרים ובין סלעים ולאחר מכן להמשיך בהליכה רגלית מאומצת ומיוזעת עד למרגלות המפלים המכונים "אוקיינוס החלב", על שם טיפות הקצף הלבנות שצונחות מטה ממרומי המפלים. יש כמה שוסים בטיול הזה: להגיע אל המפלים, שמסילת רכבת חוצה אותם, בדיוק כשהרכבת עוברת וגורמת לתיירים ההודים הרבים במקום לצהול מהתרגשות; ולקפוץ אל המים הקרים, בדיוק כמו שהקופים, החיים במקום בהמוניהם, עושים כדי להתרענן.

דמבו הפיל הסובל: בלי רכיבה על פילים

בואו נדבר רגע על פילים. באסיה, כמו גם בהודו ובגואה, אחת האטרקציות התיירותיות הפופולאריות היא רכיבה על פילים. כדי שתוכלו לרכוב על פיל, החיה האצילית והיפה הזו עוברת התעללות קשה בתהליך האימון שלה. אז במטותא מכם, אם לבכם רחום, אל תרכבו על פיל. פשוט אל.

הפילים של גואה. צילום: ספיר פרץ זילברמן

תמונת היום: שייט שקיעה בנהר המנדובי

זה אומנם לא הגנגס, עם כל הקדושה והפולקלור, אבל ה-מנדובי (Mandovi) – זה עדיין חתיכת נהר. אחת הדרכים להתפעל מהווייב של הנהר היפה והגדול הזה שנשפך לים הערבי, היא בשייט שקיעה. ישנן מספר חברות המוציאות שייט בנהר המנדובי (אפשר למצוא אותן בחיפוש מהיר בגוגל). בירה קרה על הסיפון ומבט מצועף אל האופק הנצבע בצבעי שקיעה כתמתמים מטמטמים – מה הבנאדם צריך יותר מזה?! ואם אתם מחפשים קצת יותר אקשן, בנהר עוגנות כמה ספינות קזינו.

אדונית התבלינים: ביקור בחוות תבלינים

אמרתם הודו, אמרתם תבלינים. אי לכך ובהתאם לזאת, הכרחי "לקפוץ" לחוות Tropical Spice Plantation בכפר Keri , כ-6 ק"מ מהעיר Ponda שבדרום גואה. בחווה אפשר לראות, להריח וללמוד כיצד גדלים מקלות וניל וקינמון, אגוז קשיו, אננס, בננה, זעפרן, מוסקט וגם דוריאן, הפרי הטרופי הידוע לשמצה בשל ריחו העז ועוד. הביקור במקום מומלץ מאוד עם ילדים. אפשר וכדאי לסעוד כאן ארוחת צהריים צמחונית נהדרת, ולפני שאומרים למקום נמסטה, לרכוש תבלינים בזול.

במקצב לטיני: סיור ברובע הלטיני העתיק

במשך כ-450 שנה, משנת 1510 ועד 1961, גואה הייתה מושבה פורטוגזית חשובה. הודו הפורטוגזית "נולדה" למעשה, לאחר שיורדי ים פורטוגזים גילו את הנתיב הימי המחבר בין פורטוגל לתת-היבשת ההודית, ועד עצם היום הזה ניתן לחוש ב"דריכת הרגל" הפורטוגזית. בעיר פאנג'י, בירת גואה, יש רובע עתיק המכונה הרובע הלטיני, המאכלס מספר לא מבוטל של כנסיות ומבנים פורטוגזים עתיקים. נחמד לשוטט בין סמטאות הרובע, על שלל בתיו הצבעוניים. ואם אתם נשארים ללון בצפון גואה, נמליץ על Novotel Goa Shrem – מלון 5 כוכבים במרכז העיר עם 3 בריכות ו-149 חדרים שיעלה לכם 180 דולר לזוג ללילה על בסיס לינה וארוחת בוקר. כרמל תיירות משווקת את המלון האמור במסגרת חבילה הכוללת טיסה ישירה, העברות ו-7 לילות על בסיס חצי פנסיון במחיר של החל מ-1,645 דולר. מלון 5 כוכבים טוב נוסף הוא Hayat Centric במחיר של החל מ-1,695 דולר לחבילה הכוללת טיסה ישירה, העברות ו-7 לילות על בסיס חצי פנסיון.

גואה – 5 מי יודע?

1.אריות vs תרנגולים

בצפון גואה אפשר לראות בתים מעוטרים פסלי אריות ותרנגולים בחזית. לא מדובר בדקורציה, אלא בסיפור היסטורי של ממש. המשמעות של בית עם אריות בחזית היא שבעלי הבית תמכו בגירוש הפורטוגזים ששלטו במדינה עד שנת 1961. והתרנגולים, בדיוק ההיפך.

פסלי אריות במרפסות הבתים. צילום: ספיר פרץ זילברמן

2.גשם גשם מיטפטף

בזמן שהכנרת שלנו מתייבשת, בתקופת המונסון הגשם בגואה יכול לרדת גם 176 שעות ברציפות וללא הפסקה.

3.קרם לחות

המשקעים הרבים הם ברכה, אך בשילוב הלחות הגבוהה הם מסבים נזק רב לבתים. אחת הדרכים של המקומיים להתמודד עם מכת החרקים שמזג האוויר הלחלוחי מביא עימו, היא צביעת הבתים בצבעים נועזים. את המטבח, למשל, הם צובעים בגוון כחול אינדיגו, הידוע כמרחיק חרקים.

4.האורך כן קובע

סארי הוא בגד הודי מסורתי שעשוי מיריעת בד ארוכה המתלפפת על הגוף. עד כמה ארוכה? 10 מטר לנשים. עוד בענייני נשים הודיות, אלה עם נזם בצד ימין של האף – הן הינדיות, ואלה עם נזם בצד שמאל – הן מוסלמיות. זאת ועוד, הנשים בהודו מאמינות שעם עור בגוון בהיר הן יזכו לחיים טובים יותר, ולפיכך תעשיית מוצרי טיפוח המתיימרים להלבין את העור, משגשגת מאוד בתת היבשת. ועוד דבר, הנשים ההודיות שהתברכו בשיער מעורר קנאה, מוכרות את שיערן למערב, שם הוא נמכר בסכומי עתק לתעשיית הפאות ותוספות השיער.

5.כי אי אפשר בלי גנדי

לאנגלים יש את Abbey Road ולגואנים יש את – Mg Rode שמו של רחוב ראשי עם ראשי התיבות: "דרך מהטמה גנדי", אבי האומה שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבקה נגד שלטון האימפריה הבריטית. רחוב "דרך מהטמה גנדי", יש למעשה בכל עיר גדולה בהודו. בגואה הרחוב הזה נמצא בפאנג'י הבירה, והוא שופע חנויות עם מותגים מערביים דוגמת נייק ואדידס.