״ניהול התעבורה האווירית בישראל לוקה בתחומים רבים. פער טכנולוגי מהמקובל בעולם, חוסר גמישות, חוסר יעילות וחוסר חדשנות״
מבקר המדינה בדו״ח מדאיג על בטיחות התעופה האזרחית: "במשך שנים לא ניתן מענה למיזמי תשתית החיוניים הן להתפתחות התעופה והן לבטיחות. אין ברת"א היכולות לשפר את מצב האסדרה בתחום הסייבר בתעופה ולקיים פיקוח אפקטיבי על גופי התעופה, חוסר שיתוף פעולה בין רש"ת לחיל האוויר מסכנים את בטיחות התעופה האזרחית"
נתב״ג. צילום: Shutterstock מבקר המדינה, מפרסמם דו״ח חמור בנושא בטיחות התעופה האזרחית במדינת ישראל.
הדו״ח נעשה בחודשים מרץ 2021 עד מרץ 2022 והוצג לראש הממשלה ביום 31.7.22, והוטל עליו חיסיון עד לדיון בוועדת המשנה לענייני ביקורת המדינה. לאחר שהוועדה לא התכנסה הוחלט לפרסם את הדוח תוך הטלת חיסיון על חלקים ממנו שלא יונחו על שולחן הכנסת ולא יפורסמו.
ממצאי הביקורת מעלים כי נושאים שונים הנוגעים לבטיחות התעופה לא הוסדרו או שאינם ברמת הבטיחות המיטבית.
"מהממצאים עולה שניהול התעבורה האווירית בשיתוף חיל האוויר במרחב האווירי הצפוף של ישראל נעשה בציוד מיושן שאינו מותאם לטכנולוגיות מתקדמות, וכן במתקני עזר לטיסה שאינם עומדים בתקן הבין לאומי ובדרישות החוק הישראלי, היוצרים תקלות בתמונה האווירית ופוגעים בבטיחות התעבורה האווירית וביעילות ניהולה. במשך שנים לא ניתן מענה למיזמי תשתית החיוניים הן להתפתחות התעופה והן לבטיחות, כגון שדה משלים לנתב"ג ושדה חילופי לתעופה הכללית".
עוד עלה מהדו״ח כי: "ניהול התעבורה האווירית בישראל המתבצע בדרך המשלבת מערכות בקרה צבאית ואזרחית לוקה בתחומים רבים. הפער הטכנולוגי מהמקובל בעולם, חוסר גמישות, חוסר יעילות וחוסר חדשנות, מערכות טכנולוגיות שאינן מקושרות ליצירת תמונה אווירית אחידה, מערכות טכנולוגיות שאין להן רישוי לסטנדרט הבין-לאומי. היעדר מערך שליטה כולל, חוסר יכולת ליצור ממשק בין יחידות נת"א בישראל ומחוצה לה, כל אלה מצביעים על פגיעה ניכרת בבטיחות התעופה האזרחית ותנועת המטוסים הפעילים בישראל, ובהיקף הקיבולת של התנועה האווירית ובניהול היעיל שלה. עוד עולה כי הקמת יחידת בקרה ראשית אזרחית שעל קידומה הוחלט בוועדת האסטרטגיה של מועצת רש"ת בדצמבר 2017 בעלות של 500 מיליון שקל, שהקמתה צפויה להמשך 6 שנים, לא קודמה ולמעשה הוקפאה עקב הקורונה, ורק לאחרונה החלו ברשת לפעול למימושו, ונכון למועד סיום הביקורת לא הושלם תיאום הקמתה מול חיל האוויר.
״מערכות טכנולוגיות שאין להן רישוי לסטנדרט הבין לאומי״. צילום: שאטרסטוקמבקר המדינה ממליץ לרש"ת, למשרד התחבורה ולחיל האוויר ולמשרד הביטחון לפעול במשותף לקידום הקמת יחידה בקרה ראשית אזרחית לניהול התעבורה האווירית, שתיתן פתרון ראוי לכלל הליקויים".
עוד מצא המבקר כי: "בקשת רש"ת להגדלת טווח השעות שבהן יותרו טיסות לתעבורה אזרחית מאיחוד האמירויות מעל שמי ישראל לא נענו אך אושרו גבהי חצייה נוספים. המרחב האווירי המצומצם של ישראל הוא משאב לאומי הנדרש לשימושים צבאיים וביטחוניים, אך גם לשימושים כלכליים, עסקיים ופרטיים, וכן לפיתוח קשרי החוץ של ישראל, ועל כן יש חשיבות רבה להקצאתו באופן מיטבי. עלה כי הגידול בפעילות התעופה הקלה והפנים ארצית הפועלת במרחבים שמנהל חיל האוויר, יוצר עומס על ניהול התנועה, דבר העלול לפגוע בבטיחות התעופה הפנים ארצית, אך עקב חילוקי דעות בין רש"ת לחיל האוויר בסוגיית מימון פעילות זו של חיל האוויר, נושא זה לא בא על פתרונו.
עוד עולה מהביקורת כי: "שיעור ההמלצות של החוקר הראשי במשרד התחבורה המתקבלות ומיושמות על ידי רת"א, נע בשנים 2021-2019 בין 25% ל-33% , והדבר פוגע בתכלית החקירה, שהיא הפקת לקחים ומניעת תאונות ותקריות בעתיד. אין ברת"א היכולות לשפר את מצב האסדרה בתחום הסייבר בתעופה ולקיים פיקוח אפקטיבי על גופי התעופה, בהעדר חקיקה מסמיכה, ואמצעים של כוח אדם ותקציב. בתחומי התעופה הללו- רישוי חברות, הפעלה כללית של מטוסים ומסוקים, רישוי עובדי טיס ומכוני הבדק- התקינה בישראל אינה עומדת בסטנדרטים הבין לאומיים, ומתוך 1,827 הסטנדרטים של ICAO בתחומים אלה, 670 (37% ) מיושמים חלקית, דבר העלול לפגוע בדירוג הבטיחות של ישראל ביחס למדינות העולם".
צילום: שאטרסטוקלגבי הטיפול באסון תעופתי מציין המבקר: "עוד נמצא כי לא נערכים תרגילים המדמים אסון תעופתי המוני מחוץ לשדה התעופה ובשטח עירוני, ולא נבחנה יכולת הגופים המעורבים לטפל באירוע מסוג זה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה , לרת"א ולמשטרת ישראל ליזום תרגיל המדמה אסון תעופה באזור עירוני כדי לבחון את ההיערכות לאירוע כזה, ולשם הפקת לקחים לעתיד. בתשובת משטרת ישראל למשרד מבקר המדינה צוין כי לגבי אסון תעופתי המוני המתרחש מחוץ לשדה התעופה יש למשטרה פקודה בנושא, כי מחוזות המשטרה הונחו לקיים שולחן עגול של כלל גופי החירום, וכי מתוכנן לתרגל בנושא זה עד ספטמבר 2022 ".
מהביקורת עולה תמונה קשה מחוסר שיתוף פעולה בין רש"ת לחיל האוויר.
גיבוש התמונה האווירית: "יחידת הבקרה של חיל האוויר פועלת בסטנדרטים צבאיים, השונים מאלה של התעופה האזרחית, ולא תמיד עולים בקנה אחד עם הכללים הבין-לאומיים המיועדים לשמירה על הבטיחות התעופה האזרחית שמדינת ישראל מחויבת להם. עלה כי במשך חודשיים החל מ-10.8.21 התרחשו 11 תקלות בתמונה האווירית, ובהן מטוס שנעלם מהמסך, נפילות תמונה רגעית או לחמש שניות, ויכולת עקיבה נמוכה לאחר חזרת התמונה, הופעה מאוחרת על הצג של מטוסים הבאים ממערב, אירועים מרובים של מטוסים הממריאים מנתב"ג ועולים לתצוגה מאוחר, ומטוסים ממערב עם עקיבה נמוכה".
על יחסי הגומלין בין רש"ת לחיל האוויר: "עלה כי נושאים קריטיים הנוגעים לניהול התעבורה האווירית, שיש בהם סיכון על בטיחות התעופה האזרחית ועל יעילות ניהול התעבורה האווירית, אשר מחייבים שיתוף פעולה בין רש"ת לחיל האוויר, אינם באים על פתרונם עקב מחלוקות בסוגיות שונות. תוקף הסכם השירותים ההדדיים בין חיל האוויר לרש"ת פג ב-31.12.19, ובמועד סיום הביקורת הוא לא חודש".
חסימות אלקטרוניות: חסימות אלקטרוניות עלולות לפגוע ברמת הבטיחות של מטוסים אזרחיים. עולה כי לעיתים רש"ת חווה חסימות אלקטרוניות וכי הכלים אשר בידה אינם יעילים דיים על מנת לתת מענה מיטבי במקרים של חסימות כאמור, זאת כדי ליידע את צוותי הטיסה בחסימות ובפתרונות החלופיים שעליהן לנקוט".
לגבי איומי הסייבר כותב המבקר: "מומלץ למשרד התחבורה ולמשרד ראש הממשלה, לנוכח האיומים והסיכונים למערכות חיוניות ואף לחיי אדם, להכין תוכנית פעולה משולבת תקציב להתמודדות עם איומי הסייבר בתעופה ולשמור על מערכות חיוניות, חיי אדם, רציפות תפקודית של ענף התעופה ויכולת התאוששות מהירה במקרה של פגיעת סייבר, עקב חיוניותו וחשיבותו האסטרטגית של ענף התעופה בהיבטים כלכליים וביטחוניים הנובעים בין היתר ממיקומה הגיאוגרפי של ישראל ומהמצב הגיאופוליטי שהיא נתונה בו".
לגבי סגירת שדה התעופה בהרצליה כותב המבקר: "על אף חשיבותו הרבה של שדה תעופה מרכזי לענף התעופה הכללית ועל אף שסוגית סגירת שדה הרצליה עומדת על הפרק עוד משנת 2009 מועד בו קבעה המועצה הארצית את שדה הרצליה כשדה זמני, ואף שהשדה הוא סיכון בטיחותי ומפגע רעש ויש דחיפות למציאת פתרון מתאים עקב סגירתו המתוכננת, עד 7.8.18 לא קידמו משרד התחבורה ורש"ת תוכנית להקמת שדה חילופי להרצליה, על האף הארכות של יותר משמונה שנים מאז 2010".
״סיכון בטיחותי ומפגע רעש ויש דחיפות למציאת פתרון מתאים״ צילום: פספורטניוזלגבי חוקר התאונות הראשי כותב המבקר: "עלה כי הטופס המקוון באתר האינטרנט של רת"א והחוקר הראשי זמין רק בשפה העברית, דבר שאינו מאפשר לגורמי תעופה זרים לדווח על אירועי בטיחות בתעופה האזרחית. משרד מבקר המדינה ממליץ לעדכן את האתר האינטרנט של רת"א והחוקר הראשי ולאפשר לדווח על אירועי בטיחות בשפה האנגלית. רת"א הודיעה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי הדבר ימומש בעתיד באמצעות מערכת חדשה".
המבקר ממליץ כי: "רת"א, משרד התחבורה, רש"ת וחיל האוויר יפעלו לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה ולבחינת יישום ההמלצות המפורטות בו, ובין היתר עליהם לטפל בנושא המרחב האווירי וניהול התעבורה האווירית, ליישב את חילוקי הדעות בין רש"ת לחיל האוויר בנושא זה. לקדם שימוש במתקני עזר לטיסה העומדים בסטנדרט הבין לאומי, לפעול לפיתוח תשתיות תעופה, כל זאת כדי לשפר את הבטיחות בתעופה ולאפשר את ניהול התעופה ביעילות".
עוד חדשות תיירות ותעופה בפספורטניוז
שש טיסות שבועיות בקו ת״א- קזבלנקה: רויאל אייר מרוקו מרחיבה פעילות
ממריאה: רווח של 67 מיליון דולר לאל על הסירה הערת ״עסק חי״
טורקיש איירליינס חושפת מיזם חדש
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}