חלום באוויר: כך זה מרגיש לטוס ביזנס ללונדון עם וירג'ין אטלנטיק
יצאנו ל"טיסת מבחן" ב-Upper Class - מחלקת העסקים בדרימליינר של וירג'ין אטלנטיק מת"א ללונדון. החיסרון היחיד במשימה העיתונאית הקשה הזו שנשלחנו לבצע: איך חוזרים לטוס אקונומי אחרי דבר כזה, איך?
מה אגיד ומה אומר. בקלות אני יכולה להתרגל לזה: ללגום דרינק לפני ההמראה, להזמין ארוחה מתפריט, לקנח עם ופל בלגי חם, להתכרבל מתחת לשמיכת פוך במושב שהופך למיטה מרווחת, לקפוץ לבר (כן, בר מעופף), ליהנות ממערכת בידור עם טריליון סרטים/מוזיקה/משחקים ולצאת ראשונה מהמטוס אחרי הנחיתה.
הוזמנתי לסקר את Upper Class - מחלקת העסקים של חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק באחת מטיסותיה הישירות מתל אביב ללונדון, ועפתי. על הכל. על המושב ברוחב 60 ס"מ שנפתח למיטה ישרה באורך של כ-2 מטר, על הכרית ושמיכת הפוך, על ערכת הנוחות ופחית המים הממוחזרות ועל הגינונים וההומור האנגלי של הדיילות החייכניות.
אפרופו דיילות, וירג'ין אטלנטיק, המקדמת אג'נדה ליברלית כלפי עובדיה, קראה לא מזמן לדיילות שלה לוותר על האיפור ונעלי העקב. ואכן, הדיילות ב"טיסת המבחן" שלי, חלקן היו ללא איפור וללא נעלי עקב. אגב, וירג'ין אטלנטיק, שבבעלות היזם הידוע סר ריצ'רד ברנסון, הכריזה באחרונה, במסגרת מדיניות שהיא מובילה תחת הסלוגן Be Yourself, שהיא מאפשרת לאנשי הצוות שלה לבחור במדים המגדירים את המגדר שלהם. כלומר, לבחור במדים בהם הם מרגישים הכי נוח ו"לא משנה המגדר, הזהות המגדרית או ביטוי המגדר שלהם". קרי, המדים בצבעי האדום והבורדו של החברה לא יסווגו עוד תחת "זכר" ו"נקבה".
"That's ok. We don't judge"
מחלקת Upper Class של וירג'ין אטלנטיק, שהטיסה בקו מתחילת השנה 104,978 נוסעים.ות, מגיעה אלינו - לתל אביבה, עם מטוס הבואינג 787-9 – הדרימליינר החתיך שהצטרף לצי של וירג'ין אטלנטיק בשנת 2014. הביזנס במטוס זה היא בתצורה של 1-2-1. יש כאלה שאולי לא יאהבו את העובדה שתצורת המושבים בזווית האלכסונית מושיבה אותם עם הפנים לנוסעים אחרים, אבל את מי זה מעניין. אני מוכנה לטוס עם תצורה כזו כל חיי. ואולי יהיו כאלה שלא ימצא חן בעיניהם שהעברת המושב למצב מיטה, מצריכה קימה של הנוסע מהמושב ועזרה של הדייל.ת, אבל בחיים יש דברים אחרים להלין עליהם באמת.
בגזרת האוכל, נוסעי ה-Upper Class רשאים לבחור לארוחת בוקר, 1 מתוך 3 אופציות. אני הלכתי על הוורסיה הצמחונית: שקשוקה עם גבינת פטה, רוטב עגבניות וחצילים. המנה החמה מוגשת אסתטי והכי חשוב, טעימה. מאחר והתכנסנו כאן לצורך סיקור, ביקשתי מאחת הדיילות, לדגם לי, רק בשביל הסטורי/צילום לכתבה, מנה אחרת מארוחת הבוקר, לפני שהיא ממשיכה הלאה לאחד הנוסעים. תוך דקות, נחת על שולחני ופל בלגי חם עם קרם וניל עם חתיכות מנגו ופיסטוקים. הוופל לא המשיך לאחד הנוסעים. החוקרת הבולסת של פספורט בלסה ונהנתה מכל ביס.
בין הארוחות, אגב, אפשר לנשנש חטיפים מתוקים או מלוחים או סתם ללגום יין, שמפנייה, קפה או תה המונחים בבר הממוקם בכניסה למחלקה. ועוד אנקדוטה, את המלחייה&פלפלייה בצורת מטוסים קטנטנים מדליקים המגיעים כחלק מכלי האוכל על מגש האוכל, אפשר לקבל במתנה. שמעתי שיש כאלה נוסעים מתמידים, שהפכו לאספנים שלהם. ואם אתם טסים טיסת לילה, הדיילות יעניקו לכם פיג'מת כותנה (מאוד נוחה, מניסיון) שלא תרצו להוריד אחרי הנחיתה. על המארז של הפיג'מה תלוי תג עם הכיתוב: Fabulous loungewear you won't want to take off when you land. That's ok. We don't judge. בקיצור, כמו עם המלחייה&פלפלייה, גם את הפיג'מה אפשר לקבל במתנה.
לסיום, החיסרון היחיד בכל המשימה העיתונאית הקשה הזאת שנשלחתי לבצע היא: איך לכל הרוחות אני חוזרת לטוס אקונומי אחרי דבר כזה, איך?
מהמונית לטרקלין בפחות מרבע שעה
לכל חברת תעופה שמכבדת את עצמה יש טרקלין עסקים מפונפן, וגם לענקית כמו וירג'ין אטלנטיק יש מן הסתם אחד כזה בשדה התעופה היתרו בלונדון, ועוד איזה אחד.
כזה עם שפע של פינות ישיבה לבחירה: בר, חדר אינטימי סגור או סביב שולחנות קפה עם כיסאות או ספות לבחירה; בר משקאות אלכוהוליים עשיר ומגוון עם ברמנים שיודעים לשקשק קוקטיילים; עמדת סלטים, גבינות ולחמים לבחירה; עמדות מים צוננים עם מלפפונים את תפוזים בפנים ועוד.
את ארוחת הערב שלנו בטרקלין המכונה Upper Class Wing, הזמנו באמצעות הטל' הנייד (סורקים ברקוד והתפריט מולכם). הלכנו על דים סאם צמחוני לסטרטר ועל דג סלמון מעולה למנה העיקרית שהגיע במידת עשייה קריספית מדוייקת על מצע פירה שורשים. לסיום, המתקנו עם עוגת גבינה אפויה ורוטב פירות יער ברמה של קונדיטוריה.
עם בטן מלאה, בחרתי להעביר את הזמן שנותר עד לטיסה ברביצה על אחת הכורסאות. אבל בלאונג' יש עוד דרכים לשרוף ת'זמן: שולחן ביליארד מקצועי, פינות אינסטגרם עם ערסלים להירגעות, פינת טלוויזיה שנראית כמו מסך קולנוע וכמובן, חדרי מקלחת עם שירותי גיהוץ.
אבל לפני כל הטוב, אחד הפינוקים היותר גדולים לנוסעי האפר קלאס הוא שתוך כרבע שעה, עברנו את הצ'ק אין ואת הביטחון והיינו בלאונג'. ובשדה תעופה עמוס כמו היתרו, זה פשוט חלומי.
הכותבת הייתה אורחת בטיסת וירג'ין אטלנטיק מת"א ללונדון.
ואם אתם כבר טסים ללונדון, הנה כמה המלצות מה מי מו: דרינק על גג העולם; שוקי חג מולד; סיורי אוכל.