ד"ש מימי קדם: תיעוד נדיר של נשים על רצפת פסיפס בכנסייה ביזנטית

באגף לארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל בירושלים יוצג החל מהיום, 8 במרץ, לרגל יום האישה הבינלאומי, חלק נוסף של רצפת הפסיפס המפורסמת של כנסייה מאזור כסופים שבנגב ובו הנצחה נדירה של שתי נשים, תורמות לכנסייה הביזנטית.

רצפת הפסיפס, המוצגת כחלק מתערוכת הקבע במוזיאון, נמצאה בחפירות ארכיאולוגיות בנגב עיטרה כנסייה מפוארת, שהייתה מרכזה הרוחני של עיר ביזנטית בנגב המערבי. במרווחים בין עמודי הכנסייה, שובץ לוח פסיפס המתאר שתי נשים, כנראה מהקהילה המקומית, מרימות תרומה ומביאות מנחה. הן עוטות כיסוי ראש, לבושות בהידור ועונדות תכשיטים. אחת מהן מעניקה תרומה של מטבעות זהב, וחברתה, המבוגרת ממנה, מציגה כלי ועליו עוף. ערכם של מטבעות הזהב בתקופה הביזנטית היה גבוה ביותר. במאה השישית לספירה, השכר השנתי הממוצע היה כ-12 סולידי זהב.

הכתובת ביוונית מזכירה את שמה של תורמת המטבעות, בצירוף המילים "בשעה טובה (או יפה)". תרומה לכנסייה או למנזר הייתה אחת מדרכי המאמינים להפגין אדיקות דתית ולהבטיח את גאולתם באחרית הימים. כספי התרומה שימשו לשיפוץ ועיטור הכנסייה וגם פרנסו את המשמשים בקודש.

לדברי מורג וילהלם, האוצרת האחראית על המוצג באגף לארכיאולוגיה: "הפסיפס הזה מיוחד במינו. מרבית כתובות התורמים למבני ציבור בעולם העתיק המוכרות לנו, מזכירות גברים. בדרך כלל מופיע רק שם התורם ולעתים גם התרומה. כאן אנו רואים לא רק עדות לשיתוף נשים בחיי הקהילה, אלא באופן נדיר הן מיוצגות גם בדמותן ובתרומתן".