אנטליה של מעלה: הכירו את אנטליה של הביוקר
מלון פאר, סוויטות רחבות ידיים, מבחר כריות לבחירה, מיני בר חופשי שמתמלא מחדש כל 24 שעות, פטיסרי שמגיש מקרונים ופרלינים בעבודת יד וגם מסעדות גורמה ומגרשי גולף. זוהי אנטליה של האלפיון
נתחיל מהסוף, איך לכל הרוחות אני חוזרת הביתה אחרי כל הטוב הזה: 4 לילות במלון פאר, בסוויטה מרווחת עם מבחר כריות לבחירה, מיני בר חופשי שמתמלא כל 24 שעות, מרפסת עם נוף לרכס הרים מטרף (הרי הטאורוס), מסעדות גורמה, בר עם אפרול שפריץ ושאר קוקטיילים, פטיסרי עם שפע של מקרונים ופרלינים בעבודת יד, חמאם, סאונה, בריכה צוננת, בריכה מחוממת, חוף ים במרחק נגיעה, מגרש גולף במרחק נסיעה ועוד ועוד. מה שיפה, שמהר מאוד מתרגלים לחיי מותרות, אבל אליה וקוץ בה: ככל שמתרגלים, כך כואב יותר כשעוזבים.
מלון NG Phaselis Bay: קלאסה של הביוקר
מודה שלא לזה ציפיתי. חשבתי, אנטליה (המרוחקת כשעה וחצי טיסה בלבד), יעד תיירותי זול כזה עם מלונות "הכל כלול" ענקיים, עם אוכל ושתייה בכמות מסחררת/מוגזמת סביב השעון, בריכות וים אטרקציות לכל המשפחה. אתם יודעים, מידל קלאס כזה. אז נכון שגם המלון בו התארחתי - מלון NG Phaselis Bay בעיר Kemer שבמחוז אנטליה, מתפרס על שטח עצום, אבל כאן - הכל בקלאסה של הביוקר. האסלה והברזים אומנם לא מצופים זהב, אבל התנאים כאן - מופלגים. כבר בכניסה ללובי הענק, שנראה יותר כמו בית גידול לצמחייה טרופית, מבינים שמכאן, יהיה קשוח להיפרד.
שדרת חנויות היוקרה בהמשך הלובי, מוסיפה אף היא לאווירה האוליגרכית משהו (אגב, לא מעט תיירים רוסים פוקדים בימים אלה את המלון, ובכלל את אנטליה). למשפחות עם ילדים, המלון מציע מועדון ילדים ופארק מים מכובד שבימים אלה של אוף סיזן, לא פעיל. ומילה על ארוחת הבוקר. לא ספרתי כמה עמדות אוכל, אבל יש די הרבה. עמדה רודפת עמדה רודפת עמדה: בשרי, חלבי, צמחוני, טבעוני. יש כאן הכל מהכל, וטעים. את האוכל, אגב, לא לוקחים כאן לבד. מלצרים בכל עמדת אוכל הם שמגישים לפי בחירה. זכר לימי הקורונה.
במלון פועלת גם מסעדת הבשרים BB Burger & Beer שמנת הדגל שלה, לדעת אוכלי הבשר, היא צלעות טלה. אבל במקום מוגשים גם מבחר המבורגרים נהדרים בעבודת יד ועוד. צמוד לה, פועל עד חצות, בית קפה שמריח כמו פטיסרי צרפתי. למי שעוד נשאר מקום ומתחשק לו לטעום אחד-שניים או אולי עשרה, מהפרלינים המעולים בעבודת יד או עוגת מוס עם תה טורקי.
NG Phaselis Bay הוא מלון שאתם אולי לא יכולים להרשות אותו לעצמכם, אבל צריכים לנסוע אליו אחרי האקזיט. כמה זה עולה? ניגשתי לפקידת הקבלה ובקול רועד ביררתי איתה כמה תעלה לי כאן, בחדר כמו זה שהתארחתי בו ומוגדר 'Deluxe sea view', חופשת 'הכל כלול' משפחתית בת 7 ימים עם שתי בנותיי הקטנות בסוף אוגוסט. "כ-12 אלף דולר", השיבה. "בגלגול הבא או עד שהדולר ממש יתרסק לגמרי", מלמלתי לעצמי.
מסעדת 7 MEHMET: דובאי סטייל
לפי מכוניות הפורשה והמרצדס המפוארות שחונות בחוץ כמו שהתרגלנו לראות בכניסה למסעדות/מלונות יוקרה בדובאי, זאת כנראה מסעדה מפונפנת. הגענו לארוחת צהריים במסעדת 7 MEHMET באנטליה. ולא רק מכוניות על. גם העיצוב וחדר היינות, צעקו כאן יוקרה.
למקום הזה יש גם סיפור מעניין: המסעדה הזו הוקמה בשנת 1937 ומנוהלת כיום על ידי מהמט אקדאג, נציג הדור השלישי. הוא המנהל הנוכחי והמאסטר שף של המסעדה, מורשת שירש מאביו. "אוכל הוא משהו כל כך מיוחד שהוא ראוי שיחכו לו", זו המנטרה שלו. ומה עם האוכל שלשמו התכנסנו כאן? נאמר כך, לא הייתה ולו מנה אחת שהוגשה ולא נטרפה עד הפירור האחרון. כיום, מהמט אקדאג מציע סוגים שונים של מאכלים ים-תיכוניים מודרניים לצד מטבח טורקי מסורתי. החל משקדים ירוקים על מצע יוגורט, פטה כבד עם רצועות בצל מקורמל ועד 'בורק' (מעין מוסקה בשרית) מעולה ומגוון בשרים ולקינוח דלעת מקורמלת ברוטב טחינה ושבבי אגוזי מלך.
והמחירים? כ-500 לירה טורקית בממוצע לארוחה מלאה כולל שתייה (0.19 שקל ללירה טורקית אחת). בקיצור, 7 MEHMET היא חובה קולינרית אם אתם בסביבה וגם אם לא, שווה להגיע אליה מכל מקום בו אתם נופשים במחוז.
17 מגרשי גולף: רק לבחור
אנטליה, כך מסתבר, היא מעצמת גולף. בשטחה פועלים לא פחות מ-11 מועדוני גולף ו-17 מגרשי גולף. באנקרה הבירה, לעומת זאת, יש מועדון גולף אחד ובאיסטנבול 3 מועדוני גולף. נציגי לשכת התיירות של אנטליה, שאירחו אותנו - משלחת עיתונאים ומשפיעני רשת מישראל וממדינות רבות באירופה – טענו שיותר ויותר שחקני גולף בעולם גילו את היתרונות של לשחק גולף ב-בלק שבאנטליה, שזכה בעבר בטייטל "אזור הגולף הטוב ביותר של השנה באירופה", בזכות: מגרשי גולף מטופחים שהוקמו על ידי מעצבי גולף בעלי שם עולמי, מסלולים מיוערים, אפרה גולף וטמפרטורה ממוצעת של 20 מעלות כמעט בכל ימות השנה.
הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של אנטליה