משלחות בני נוער לפולין: עלות המסע תזנק לכ-6,400 שקל לתלמיד

כ-46 אלף תלמידים צפויים לצאת בשנה הקרובה לבקר במחנות ההשמדה בפולין. דו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב בנושא, מצא כי המחיר יזנק לסך של 6,000-6,400 שקל לכל תלמיד, כ-1,000 שקל יותר מהעלות שהייתה לפני הקורונה.

המסע לפולין נקרא: "את אחיי אנוכי מבקש". משלחות בני נוער לפולין בחסות משרד החינוך החלו לצאת מאז שנת 1988, ובמהלך השנים יצאו עשרות אלפי תלמידים במשלחות נוער של משרד החינוך. בשנת 2019 יצאו כ-43 אלף תלמידים ועובדי הוראה. בפברואר 2020 משרד החינוך עצר את המשלחות בשל מגפת הקורונה.

לקראת 2022 החלה התארגנות מחודשת ליציאת משלחות בני נוער לפולין, אך בשל חילוקי דעות עם ממשלת פולין, בין היתר בנושאי אבטחה והדרכה באתרים, משרדי החינוך והחוץ הודיעו באוגוסט 2022 על הקפאת יציאת המשלחות. לאחר משא ומתן בין נציגי הממשלות, במרץ 2023 נחתם הסכם בוורשה המאפשר את חזרת משלחות בני הנוער לפולין.

בעת פרסום סעיפי ההסכם החדש התעוררה ביקורת ציבורית ופרלמנטרית, בין היתר, על סוגיית ההדרכה באתרים, ועל הכללת אתרים מסוימים ברשימת אתרים לבחירה לצורך ביקור לימודי. כמו כן, נערך דיון של הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה של הכנסת שעסק בהסכם זה. בסוף הדיון, יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן, ביקשה מ"יד ושם", לבדוק את כל האתרים ברשימה שהוגשה על ידי ממשלת פולין, כדי לראות מה מתאים לתלמידים במשלחות ומה לא. בתשובה לסיכום הדיון, ענה שר החינוך כי משרדו רואה חשיבות גדולה והישג גדול להסכם שנחתם עם הרפובליקה הפולנית. כמו כן, השר הדגיש כי כל מטרות המסע, כפי שהן מוגדרות בחוזר מנכ"ל, יכולות להתממש. זאת תוך שמשרד החינוך משמש כרגולטור, וכל מנהל בית ספר יכול לתכנן לעצמו את המסע ולבחור את האתרים המתאימים לחזון בית הספר.

בשנים 2018–2019 המשלחות לפולין יצאו כסדרן, כ-35–40 אלף תלמידים בשנה. כאמור, עם פרוץ הקורונה בתחילת 2020 הוחזרו לישראל מעט המשלחות שהספיקו לצאת. הנתונים המוצגים לגבי שנה זו הם על רישום התלמידים למשלחות שהיו אמורות לצאת בכל שנת 2020, אך לא יצאו לפועל. בשנים 2021–2022 לא יצאו כמעט משלחות לפולין ועל כן הנתונים המופיעים הם לגבי הרישום של התלמידים ליציאה לפולין.

הנתונים על שנת 2023 מעידים רק על רישום התלמידים לקראת יציאה בקיץ 2023. הצפי להזמנות לשנת תשפ"ד הוא מעט פחות מ-46,000 תלמידים, מכ-340 בתי ספר.

עלויות המסע

כאמור, עלות היציאה למסע לפולין גבוהה ורובה מושת על התלמיד והוריו. במהלך השנים התעוררה ביקורת רבה על כך שיש תלמידים שלא יכולים לשלם את העלויות, והמסע הפך לסנן על רקע חברתי-כלכלי.

עלויות כלליות:

בשנת 2009 מבקר המדינה ציין כי סיכום כלל ההוצאות על המסעות לפולין הגיע לכ-162 מיליון ש"ח. משרד החינוך מימן כ-9% מסכום זה, כ-15 מיליון ש"ח, ואילו הוצאות ההורים על המסע הגיעו לכ-147 מיליון ש"ח, כ-91% מההוצאות. גם בשנת 2014 תקציב משרד החינוך עמד על 15 מיליון שקל. למרכז המחקר של הכנסת ממטה המשלחות, משרד החינוך להפעלות מסעות החינוך לפולין נאמד ב מתקצב את התחומים הבאים: מלגות לתלמידים, הסדרי ביטחון, הכשרות בעלי התפקידים מטעם משרד החינוך, בקרת תוכניות מסע, מערכות מידע ותקשורת, הפעלת בסיסי פעילות בפולין-פדגוגי וביטחוני ותחומים נוספים.

עלות המסע לתלמיד:

נגזרת מהמרכיבים הבאים: טיסה, אוטובוס, לינה וכלכלה, מדריך פולין, מורים מלווים, שירותי קרקע למאבטח, כניסה לאתרים, ביטוח רפואי ומטען, פיילוט פולני (מדריך מקומי מלווה), מנהלן ישראלי, מלווה רפואי, קופה קטנה ובלת"מ, אולם וחדרים להרצאות, מיתוג (סווטצ'ר, אלבום, מעיל, חולצה). לפי הערכת מטה המשלחות, העלות המשוערת לתלמיד במשלחת ממלכתית בית-ספרית לשנה"ל תשפ"ד תהיה 6,000–6,400 ש"ח והעלות למשלחת משרדית טרם נקבעה. בין השנים 2105-2020 העלות לתלמיד עמדה על 5,085-5,295 שקל בשנת 2023 הגיעה העלות לסך של 5,900-6,300 שקל, וכעת היא ממשיכה לזנק. יותר מ-1,000 שקל תוספת.

טיעונים בעד ונגד משלחות התלמידים לפולין

כאמור, מאז החלו המשלחות לפולין, עלו שאלות וטיעונים רבים בעד ונגד היציאה למסע. בין הטיעונים התומכים בהמשך יציאת המשלחות לפולין:

• ההכנה למסע והמסע עצמו מקנים לתלמידים המשתתפים ידע רב על השואה, ולמסעות יש השפעה ניכרת על דעותיהם של בני הנוער כלפי השואה. המחקר של ראמ"ה הצביע על כ-95% מהתלמידים שדיווחו כי למדו על השואה באמצעות המסע, ושיעור גבוה מהם אמרו כי המסע מאפשר להבין טוב יותר את חשיבות מדינת ישראל לעם היהודי ואת ייחודיות תופעת השואה.
• התלמידים שיוצאים למסע לפולין חוזרים לאחר חוויה מעצבת, גם אם אין להם קשר משפחתי לשואה. עבור בני הנוער המשתתפים במשלחות זוהי חוויה רוחנית, מעין "עלייה לרגל" או טקס חניכה.
• המסע לפולין הפך עם השנים למסע שורשים והבנת "תרבות העיירה". הוא מאפשר לתלמידים להכיר את העולם היהודי ואת החיים היהודיים העשירים שהתקיימו לפני השואה^. המחקר של ראמ"ה הראה כי רוב התלמידים סברו עם שובם כי המסע מאפשר לראות שרידים המעידים על העולם היהודי שהיה וכי המסע מאפשר לחוש הזדהות רבה יותר עם העבר היהודי.

בין הטיעונים המתנגדים למשלחות לפולין:

• המסע לא משמש תחליף לחינוך ציוני ערכי ומתמשך ולהוראת זיכרון השואה באופן מעמיק. בדומה לפרסומות ותרבות הצרכנות, המסעות יוצרים הלם רגשי וזמני בשל חשיפת התלמידים לאירועים הקשים של השואה במקום התרחשותם. הטענה היא שיש להשקיע מאמץ אינטלקטואלי ורגשי בהבנת הסיבות להקמת מדינת ישראל והחשיבות שלה.
• עלות המסע לפולין גבוהה, ולא כל ההורים והתלמידים מסוגלים לעמוד בה. אמנם יש מלגות ותמיכה בתלמידים רבים אך בכל זאת היציאה למסע תלויה ביכולת כלכלית שאין לכל התלמידים ובשל כך הם עלולים לא לצאת אליו.
• יש ללמד את השואה תוך התייחסות לאירועים שקדמו לה, לתקופת המלחמה והשואה ולאירועים שהתרחשו לאחר השואה. זאת ניתן לעשות באמצעות מסע במדינת ישראל, בו התלמידים יכולים להבין את ההקשר ההיסטורי בין האירועים השונים וגם להבין את משמעות היותם אזרחי מדינת ישראל.
• קיים חשש כי המסע יחזק דעות לאומניות, וייצור בקרב התלמידים תחושה של "הקורבן הנוקם".
• התלמידים עוברים חוויה רגשית, אך לא נעשתה בדיקה מקיפה מהי המשמעות של חוויה זו עבורם וההשפעות שלה להמשך חייהם. בהקשר זה נציין כי לפי המחקר של ראמ"ה, רוב התלמידים חשו שבמהלך המסע הם הצליחו לעמוד במראות קשים ולהתמודד עם קשיי המסע.