צרות של עשירים? "תיירות היתר" חוזרת לאירופה

בזמן שאצלנו מתמודדים עם ירידה במספר התיירים הנכנסים לישראל, בין היתר בשל המצב הפוליטי והביטחוני המורכב, באירופה מתמודדים עם בעיה אחרת לחלוטין: תיירות-יתר (Over Tourism).

אם זה נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים: כבר לפני עידן הקורונה החלו ביעדים רבים להתלונן - בעיקר תושבים מקומיים בערים תיירותיות מרכזיות, על הצפת הערים על ידי תיירים עד כדי הסבת נזק של ממש לרחובות, לאתרי התיירות ובכלל לערים.

צילום: Shutterstock

הפגיעה לרוב מתייחסת להשחתת אתרים היסטוריים, זוהמה ברחובות וגם זיהום אוויר, כתוצאה משימוש יתר ברכבים שכורים והגעה מוגברת של ספינות נופש אדירות-ממדים.

בין המתלוננים הבולטים היו תושבי ברצלונה. רק כדי לסבר את האוזן, בשנה האחרונה העיר קיבלה את פניהם של כמעט 30 מיליון תיירים. נזכיר כי בשנת השיא של התיירות, 2019, ישראל כולה אירחה 4.55 מיליון תיירים. אבל ברצלונה לא לבד. גם אמסטרדם, ונציה והאיים מיקונוס וסנטוריני ביוון, סובלים כל אחד בדרכו מפיצוץ אוכלוסין תיירותי שפוגע קשות במקום.

הרשויות במדינות השונות נקרעות בין הרצון להמשיך ולהכניס את סכומי הכסף האדירים שהתיירים משקיעים בחופשותיהם, לבין רצון התושבים המקומיים, ממנו הן לא יכולות להתעלם. אבל כעת ניכר כי הפור נפל ומלחמת החורמה בתיירים יוצאת לדרך.

איטליה: זינוק במס התיירים

אחת השיטות הקלות ליישום – אך גם אחת מאלה שזכו לביקורת, היא מס התיירים שנהוג כיום כבר בערים רבות באירופה. מדובר בדולרים או אירו בודדים המתווספים דרך מקום ההארחה (מלונות וכיום גם כבר דרך AIRBNB) אותם גובות הרשויות באופן כמעט אוטומטי.

ונציה. עומסים בלתי נסבלים (צילום: Shutterstock)

בוונציה, שלא רק סובלת מאסון טבע המתרגש עליה אלא גם מתיירות יתר – 8.9 מיליון ב-2022, החליטו להעלות באופן מדורג ועל פי סוג מקום הלינה את המס המכונה "Tassa Di Soggiorno", כך שהחל מהשנה הקרובה הוא גם יקפוץ מ-3-5 אפילו עד 10 אירו לאדם, קנס משמעותי מאוד שיכול להגיע גם למאות אירו נוספים למשפחה לחופשה בת כמה ימים – ועם כמה שלא נעים לומר זאת, למחשבה מחודשת האם הם רוצים בכלל להגיע לביקור בעיר, והלוא זו מטרת המס המוגדל.

צילום: Shutterstock

אתונה: מפצלים את האקרופוליס

גם יוון מתמודדת עם תיירות יתר במספרים שרק הולכים ומזנקים משנה לשנה. על פי ההערכות, בשנה הנוכחית יישבר שיא התיירות של כל הזמנים במדינה האהובה. הבירה אתונה סובלת בעיקר מתיירות יתר באתרים הפופולריים שלה ובראשם – האקרופוליס בו מבקרים 22 אלף איש ביום.

על כן, הוחלט שהחל מספטמבר הקרוב יווסת מספר המבקרים בכמה שיטות. בראש ובראשונה לא תתאפשר רכישת כרטיסים ליום שלם כפי שנעשה כיום אלא למספר שעות בודדות.

מנסים לשים סוף לעומס באקרופוליס (צילום: Wolters World / youtube)

שנית, הקהל יווסת למסלולי הליכה שונים על ההר שגם יורחבו (לרבות קבוצות) כדי לטפל בעומסים ובנחילים האנושיים שכל מי שביקר באטרקציה ההיסטורית זכה להכיר מקרוב. עם זאת, נכון להיום אין צפי לעלייה במחיר הכניסה להר הגבוה גם כך ועומד על 20 אירו למבקר.

איי יוון: קרפאתוס במקום מיקונוס ו"תנועת המגבת"

גם באיי יוון עומס התיירים בלתי נסבל, בעיקר בחודש אוגוסט העמוס ובעיקר במספר מצומצם של איים קטנים ובראשם סנטוריני ומיקונוס. הרחובות הצרים נהרסים ממש מהעומס, ופקק התנועה האנושי פוגם בהנאה של המטיילים מהאיים היפהפיים.

ביוון החליטו בשלב הזה שלא לפגוע בתיירים ולא לנסות להביא לצמצום במספרם, אלא לפרסם המלצות לביקור באיים שלדבריהם הם לא פחות יפים ולא פחות שווים ביקור כדוגמת זקינתוס וקרפאתוס שנחשבים לפחות מתוירים אך לא פחות מרהיבים ואינסטגרמיים – כראוי לתנאי לביקור בימינו בעיקר על ידי הקהל הצעיר.

במקביל, החלה מחאה משמעותית באיים השונים של תושבים מקומיים המתנגדים ל"פלישת התייירים" לאיים אך עוד יותר מכך - פלישת המלונות והמסעדות אל החופים. לטענת המקומיים – בתי ההארחה וההסעדה מציבים מיטות שיזוף ושמשיות על החופים, ומאפשרים רק לאורחיהם לעשות שימוש ברצועות החוף שמולם – מה שכמובן אסור על פי חוק ביוון.

זקינתוס. חלופה ראויה למיקונוס וסנטוריני (צילום: Shutterstock)

יתרה מכך, בחלק מהאיים (לרבות מיקונוס) חברות פרטיות שהשתלטו על החופים מציעות מיטות שיזוף ושמשיות במחירים מופקעים. היוונים מכנים זאת "תנועת המגבת": המקומיים מגיעים אל המלונות והמסעדות, ואל העסקים הפרטיים, פורשים את מגבות החוף בהפגנתיות מולם על קו החוף וחוצצים בינם לבין המים.

בסוף השבוע האחרון העניינים התחממו באי פארוס, כאשר תושבים מקומיים הציבו שלטים, מגבות ושמשיות משלהם ואף קיימו צעדה בה דרשו להחזיר את החופים לציבור. אם תרצו – נחל האסי, גרסת הסירטאקי.

התוצאה היתה אלימות של ממש שהתפתחה בין תיירים ובעלי עסקים לבין התושבים המקומיים, גם המשטרה המקומית נאלצה להתערב – ואדם אחד נפצע בתקריות.

צילום: Shutterstock

ברצלונה: קרב הספינות והסטת משאבים

ובחזרה לעיר שאולי סובלת יותר מכל באירופה מתיירות היתר – ברצלונה. אחד הנזקים הגדולים לעיר נגרם כתוצאה מספינות הענק העוגנות בנמל של ברצלונה הנחשב ל"תחנה המרכזית" של חברות השייט באירופה.

ברצלונה. איך אפשר להנות ככה מהטיול? (צילום: Shutterstock)

כאן הבעיה לא מסתכמת בפלישה העונתית של התיירים מהספינות - שכל אחת מהן נושאת אלפים מהם, אלא גם כמובן בזיהום האוויר המטורף שמגיע מכל אחד מבתי המלון הצפים האדירים הללו. כבר השנה החלו בברצלונה בגביית מס תיירים מהעוגנים בעיר, אותו הם משלמים בכל ירידה מהספינה.

מדובר במס צנוע וזניח של 1.75 אירו, אך בבירת קטלוניה מדגישים כי כל סנט שמגיע מהמס הזה (ובסך הכל מדובר במיליוני אירו בשנה) מופנה לפיתוח 39 פרויקטים תיירותיים חלופיים שיציגו לתיירים את "ברצלונה האחרת".

ההשקעה תנותב לאתרים היסטוריים ולמוזיאוננים חדשים שיציגו את התרבות הקטלאנית שנרמסה על ידי האופי הבינלאומי של העיר – ואלה ימוקמו הרחק ממרכזי התיירות הקיימים של העיר, במטרה להפחית את העומסים בשדרת לה ראמבלה, פלאסה קטלוניה, פלאסה אספניה, סגרדה פמיליה והנקודות התיירותיות הנוספות ברחבי העיר.

אגב, בברצלונה גם לא מכחישים כי הם מעדיפים את התיירים הלנים בעיר על פני אלה המגיעים בספינות. "מבקרי היום" שמגיעים עם ספינות הפאר מבזבזים בממוצע 57 אירו ביום בעיר, בעוד אלה שלנים בה לחופשה של ממש מבזבזים 230 אירו בממוצע ביום.

בזמן שישראל מדשדשת ולא מצליחה להרים את הראש ולחזור לשיאי התיירות של לפני מגפת הקורונה, אפשר להתייחס לבעיות התיירותיות באירופה כ"צרות של עשירים". אבל אם תשאלו אותם, כבר מדובר במגפה חדשה – מגפת התיירים – שמצריכה כפי שהצגנו, פתרונות חדשים ויצירתיים.

צילום: Shutterstock