"למטוס לא מומלץ להתנגש בחסידה או שקנאי"

26 ביולי השנה, שעת בוקר. מטוס של חברת התעופה הספרדית וולינג ממריא מנמל התעופה בן גוריון. קצת אחרי ההמראה, המטוס נאלץ לשוב על עקבותיו חזרה לבן גוריון. הסיבה: ציפור קטנה התנגשה במטוס ופערה חור קטן וסדקים בשמשת המטוס הקדמית של תא הטייס. המטוס קורקע עד לתיקונו.

אירוע כזה, של ציפור שפוגעת במטוס, איננו תופעה חריגה בנתב"ג ובכלל בשדות תעופה ברחבי העולם. בכל שנה חלה עלייה של 5% בפגיעת ציפורים במטוסים בממוצע עולמי, והנזקים הנגרמים מפגיעות ציפורים ברחבי העולם נערמים לסכום דמיוני של 1.36 מיליארד דולר בשנה. זאת ועוד, כ-90% מפגיעות הציפורים המדווחות בעולם מתרחשות בתחומי שדה התעופה או בקרבתו. מידע מעניין נוסף מצביע על כך ש-70% מפגיעות הציפורים מתרחשות בשעות היום לעומת 15% בשעות הלילה.

ארגוני התעופה הבינלאומיים מסמנים את פגיעות בעלי הכנף בכלי טיס כאחת הבעיות הקשות והבלתי פתירות. אם כי, שיפור בטכנולוגיה הביא לכך שהמנועים החדישים של המטוסים מתמודדים בצורה טובה יותר עם בעלי הכנף. מצד שני, כלי הטיס הופכים לשקטים ומהירים יותר וזמן התגובה הניתן לציפורים להתחמק מפגיעה - נעשה קטן יותר. ככל שהמטוס טס מהר יותר ומשקל הציפור המתנגשת גבוה יותר, כך תגדל עוצמת המכה ועימה גם הנזק הכרוך בהיפגעות. ציפורים שעפות בלהקות מעצימות את הסכנה. כך למשל, עוצמת ההתנגשות של שקנאי, שמשקלו 9.5 ק"ג, במטוס שמהירותו היחסית היא 800 קמ"ש, שוות ערך ל-100 טון.

70% מהפגיעות קורות ביום. צילום: shutterstock

גן עדן לצפרים – סכנה למטוסים

בשל מיקומה הייחודי של מדינת ישראל, כמות הציפורים בה היא מהגבוהות בעולם. מדי שנה חולפות בשמי ישראל כמיליארד ציפורים בתקופות הנדידה, ורצה הגורל שציר הנדידה המערבי שלהן מעל שמי ישראל – חולף מעל נתב"ג.

"ב-5 השנים האחרונות - 2018-2022, אירעו 1.43 פגיעות ל-10,000 תנועות מטוסים במרחב ישראל בגובה של מעל 1,500 רגל", אומרת קרן בנקר, צפרית ביחידה למניעת סיכון חיות בר לתעופה בנתב"ג, ב-25 השנים האחרונות. ביחידה הזו מועסקים 26 עובדים במשמרות 24/7: מחציתם פקחים שמסיירים בשטח ומחציתן תצפיתניות (לשעבר תצפיתניות בצה"ל) שעוקבות ומאתרות ציפורים ושאר יונקים שעלולים לסכן מטוסים דרך מצלמות. הפקחים מלווים את כל ההמראות והנחיתות בנתב"ג, סביב השעון.

קרן בנקר, צפרית היחידה למניעת סיכון חיות בר לתעופה בנתבג. צילום: רוני אליאס

כשהתצפיתניות מזהות ציפורים במקומות רגישים, הן מזניקות כוחות לשטח (פקחים) כמו בצבא?

"לא באותה דריכות כמו בגבול עם לבנון, אבל כן".

איך מרחיקים ציפורים שעלולות לסכן מטוסים?

"יש כמה דרכים להרחיק: מפעילים סירנות, משמיעים קולות מצוקה של ציפורים שונות שהוקלטו. פקח יכול לשחק עם סוג הקול והרעיון הוא לגוון כמה שיותר בין כל האמצעים. בלילה מפעילים זרקורים עוצמתיים וסמן לייזר ירוק. השמעת קולות נפץ, בין אם דרך מערכת השמע ובין אם בדרך של פיצוצים שאנחנו רשאים ליזום באמצעות כדורי נפץ".

אחת הדרכים להרחיק ציפורים זה להפעיל סירנות. צילום: קרן בנקר

עם איזו ציפור למטוס ממש לא כדאי להתנגש? יש רשימה שחורה?

"פחות כדאי להתנגש בחסידות ובשקנאי ששוקל 9 ק"ג (קרה בחיל האוויר). בתעופה האזרחית, בניגוד לצבאית, מטוסים פחות נפגעים כי בחיל האוויר טסים מהר יותר ולמהירות יש כאן משקל".

איזו ציפור פוגעת הכי הרבה במטוסים?

"יונים (יונת בית). ברוב המוחלט של המקרים, לא נגרם נזק פיזי. יש מקרים שהטייס אפילו בכלל לא חש בפגיעה ורק אחרי נחיתה, הטכנאי, הוא זה שמגלה שהייתה הפגיעה".

האם התנגשות ציפורים מתרחשת בעיקר בשלבי המראה/נחיתה?

"בעיקרון כן. אבל בעונת הנדידה, שנמשכת 7 חודשים בשנה, יש ציפורים שעפות בגובה של 2,000 רגל ועד 5,000 רגל. לפעמים גם ציפורי שיר שעפות בגובה של 8,000 רגל".

מה קורה יותר: ציפורים על שמשות או ציפורים שנשאבות למנועים?

"ברוב המקרים, ציפורים שמתנגשות חזיתית בחרטום ובשמשה אבל גם בגוף המטוס, כנף ו-כן נסע (גלגלים). שאיבה למנוע זה בכלל לא נדיר, זה קורה".

מה אתם עושים אחרי שכבר מתרחשת פגיעת ציפור במטוס?

"אנחנו מבצעים תחקיר שכולל, בין היתר, תחקיר עם הטייס. מה הוא ראה, באיזה שלב של הטיסה זה קרה ובאיזו מהירות טיסה. אחר כך אנחנו לוקחים דגימות משרידי הציפור או דגימת דם, כדי לדעת איזו ציפור פגעה במטוס. רק מאיסוף ומניתוח נתונים ניתן ללמוד ולהתחקות אחר הציפורים ולהפחית את פגיעות הציפורים במטוסים ואת הסיכוי לפגיעה. אנחנו מיישמים מעקב, מחקר, היכרות עם אוכלוסיית הציפורים ועם גורמי המשיכה שלהן באזור נתב"ג".

ברוב המקרים ציפורים מתנגשות חזיתית במטוס. צילום: רוני אליאס

מה זה אומר גורמי משיכה?

"למשל, פריחה של צמח מסוים שגדל בסביבת נתב"ג ומושך דבורים שמושכות סנוניות שאוכלות דבורים וכיו"ב. אני מסתובבת בשטח בצורה עקבית. מתצפתת על כל ציפור ורושמת הכל. התנהגות ובית הגידול שלה. את כל הנתונים שנאספים אני מזינה לאפליקציה שפיתחנו ומרכזת את כל מאגר הנתונים שמלמדים ותורמים לנו רבות להבנה של מה שקורה בשטח".

ארגוני תעופה בינלאומיים מסמנים את פגיעות בעלי הכנף בכלי טיס כאחת הבעיות הקשות והבלתי פתירות? למה לא פתירות?

"ציפורים הן חלק מהסביבה ואנחנו רוצים שהן ימשיכו להיות חלק ממנה ולכן לא עושים את הדברים בצורה פטאלית. עד היום לא פותחה מערכת שיכולה למנוע את זה לחלוטין. מה שכן, התעופה האזרחית כל הזמן מייצרת מנועים עם סבילות יותר גבוהה לפגיעות".

האם אתם מטפלים בציפורים פצועות?

"זה לא קורה הרבה. יש לנו כ-8 ציפורים פצועות בשנה. אוספים את הפצועות ומעבירים אותן לבית חולים לחיות בר בספארי ברמת גן. כרגע יש אצלי במשרד אנפת לילה צעירה פצועה. לא ברור ממה נפצעה. לפעמים ציפורים נפצעות כי התנגשו בחלונות של הטרמינל, לפעמים זאת תשישות מנדידה או מכה מהאוויר החם והחזק שנפלט מהמנוע".

חוץ מציפורים, איזה בעלי חיים אתם פוגשים בשדה?

"יש גם שועלים, תנים, עכברים, נחשים, מכרסמים קטנים ולפעמים דורבנים. שועלים רואים הכי הרבה בנתב"ג. שועל מטייל אפשר לראות אחת ללילה. אחר כך, תנים ונחשים".

עד כמה את אוהבת את העבודה שלך?

"מ-1 עד 100, 100. זה מקצוע מדהים. עיסוק בטבע. ציפורים הן עולם ומלואו. יש ציפור ביישנית ויש חצופה וללמוד ולהכיר אותן, זאת זכות".

שועל מטייל אפשר לראות בנתבג אחת ללילה. צילום: רוני אליאס

לא רק ציפורים. גם בני אדם נשאבים

לא רק ציפורים נשאבות למנועי מטוסים. לעיתים נדירות, אנחנו שומעים גם על תאונות קטלניות בהן גם בני אדם נשאבים למנועי הסילון האדירים.

השנה זה קרה בשלהי חודש יוני, כשעובד של חברת התעופה אמריקן איירליינס בנמל התעופה הבינלאומי של סן אנטוניו בטקסס, נהרג לאחר ש"נבלע" לתוך מנוע מטוס חונה מסוג אמברייר של חברת התעופה אמריקן איגל.

גם שנה קודם לכן, בספטמבר 2022, אירע מקרה "שאיבה" של שני רוכבי אופנוע שחצו מסיבה לא ברורה את המסלול ונשאבו למנוע של מטוס שנחת מליסבון בגינאה שבאפריקה. השניים נהרגו, המטוס ניזוק אך לנוסעים שלום.