אא

בית הכנסת העתיק במרקש ניזוק ברעידת האדמה אך עדיין עומד על תילו. זהו סיפורו

טיח נפל וסדקים נפערו בקירות בית הכנסת העתיק ברובע היהודי ברעידת האדמה הקטלנית שפקדה את מרוקו וגרמה למותם של רבים. זה סיפורו של בית הכנסת "אלעזמה" שממשיך לעמוד על תילו מאז נבנה במרקש ע"י מגורשי ספרד ב-1492

בית הכנסת "אלעזמה" במרקש. צילום: ספיר פרץ בית הכנסת "אלעזמה" במרקש. צילום: ספיר פרץ

מצלמות אבטחה תיעדו נפילת טיח מקירות בית הכנסת "אל עזמה" העתיק שבלב העיר העתיקה של מרקש. בבית הכנסת, הממוקם בטבורו של הרובע היהודי בעיר המכונה המלאח, נפערו גם סדקים בקירות כתוצאה מרעש האדמה הקטלני שאירע בשבת האחרונה במרוקו וגרם למותם של מעל 2,100 בני אדם ולפציעתם של מאות רבות. ראשי הקהילה היהודית בעיר הודיעו כי הם מקווים להצליח להספיק ולשפץ מהר את בית הכנסת לפני ראש השנה.

העיר העתיקה של מרקש מוגדרת אתר מורשת עולמית של אונסק"ו כולל הרובע היהודי, לו נגרם נזק רב. לבית הכנסת "אל עזמה" נגרם נזק קל יחסית ואילו לבית העלמין היהודי בעיר, על פי הדיווחים, לא נגרם נזק.

בית הכנסת "אלעזמה" נבנה על ידי מגורשי ספרד בשנת 1492 וזהו סיפורו: רבי יצחק דלויה, שחי בספרד, הגיע לעיר מרקש בעקבות גירוש יהודי ספרד על ידי המלכה איזבל והמלך פרננדו בשנת 1492. כיהן במרקש כאב בית דין וכראש קהילת המגורשים וייסד בעיר את "צלאת לעזמא", "בית הכנסת של המגורשים", אשר נבנה זמן קצר לאחר הגעתו למרקש. שורשם של יהודי מרוקו מתוארך לתקופת שלמה המלך ולתקופה הרומאית.

צילום: ספיר פרץצילום: ספיר פרץ

יהודים וברברים התיישבו במרוקו לאורך ההיסטוריה. את מרקש ייסד בשנת 1062 שליט האלמוראבידים, יוסף אבן טאשיפין והתיר התיישבות יהודים במקום. ב-1269 התחדש היישוב היהודי ובראש הקהילה עמד רבי יהודה ג'יאן, מדרום ספרד. אולם יהודי האטלס הוותיקים עדיין היוו את עיקר הקהילה. המצב השתנה במאה ה-16 כאשר מרקש נעשתה מרכז גדול לאנוסים שביקשו לחזור לחיק היהדות ומאז קיבלו יוצאי ספרד ופורטוגל את השליטה בקהילה לדורי דורות. יהודי מרקש התגוררו בשכונות משלהם עד שכל יהודי המקום, כ-30 אלף במספר, רוכזו בפקודת השולטן במלאח (כינוי של הרובע היהודי בערי מרוקו), בשנת 1557. במאה ה-19 גדלה אוכלוסייה המלאח, משהתווספו אליה פליטים מהרי האטלס ומרקש נהייתה הגדולה בקהילות מרוקו.

צילום: ספיר פרץצילום: ספיר פרץ

כ-35 בתי כנסיות היו בעיר מרקש אשר שימשו לא רק כמקום תפילה אלא גם כמקום ללימוד תורה, בתי מדרש, כוללים וישיבות. נכון לשנת 2016 התגוררו במרקש כ-150 יהודים ופעלו בה שתי בתי כנסיות. בבית הכנסת "אלעזמה", אחד מהשניים והמרכזי שבהם, מתפללים יהודי מרקש מדי בוקר ובשבתות וחגים.

צילום: ספיר פרץצילום: ספיר פרץ

בבית הכנסת ישנו גם מוזיאון קטן אודות הקהילה היהודית במרקש. פטיו בית הכנסת שימש בעבר ישיבה עבור מאות מילידי המלאח ויהודים המתגוררים בהרי האטלס, החדרים הרבים שימשו למעלה מ-400 תלמידי מדי שנה.

צילום: ספיר פרץצילום: ספיר פרץ

צילום: ספיר פרץצילום: ספיר פרץ

משמאל הרב יוסף דאהן, סבא רבא של כותבת שורות אלה בתמונה שצולמה ב-1941 ומוצגת בבית הכנסתמשמאל הרב יוסף דאהן, סבא רבא של כותבת שורות אלה בתמונה שצולמה ב-1941 ומוצגת בבית הכנסת

תמונות של רבנים ויקירי הקהילה היהודית מעטרים חלק מקירות בית הכנסת. צילום: ספיר פרץתמונות של רבנים ויקירי הקהילה היהודית מעטרים חלק מקירות בית הכנסת. צילום: ספיר פרץ

הירשמו למבזקי פספורטניוז

וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם

תגיות: מרוקומרקש

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
הצג עוד תגובות

מאמרים נוספים

 
מחפש...
תנו לנו לייק בפייסבוק, ותישארו מעודכנים

מומלצים בשבילך: