סרי לנקה: כל מה שחשוב לדעת לפני שטסים לחופשה חלומית באי הטרופי

סרי לנקה היא גן עדן טרופי קסום עם עצי דקל הנשפכים לים, מקומיים לבביים, אוכל מעולה ושאר ירקות בטעם של פעם, במרחק של כ-6 וחצי שעות טיסה ישירה מנתב"ג (פעמיים בשבוע החל מסוף אוקטובר עם ארקיע/קאמינוס). הנה כמה דברים שכדאי לדעת לפני שממריאים אל היעד האקזוטי בלב האוקיינוס ההודי:

טיפים: במקומות שונים בסרי לנקה, למשל באתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, מקדשים חשובים, מרכז חינוכי להצלת צבי ים, אנדרטאות וכיוצ"ב, נהוג להשאיר תרומה בקופסה ייעודית עליה כתוב באותיות קידוש לבנה: Donation Box. לא מדובר בחובה אלא במחווה של רצון טוב שלכם.

קופסת תרומות בכל מקום. גם במקדשים. צילום: ספיר פרץ

וגם באנדרטה לקורבנות הצונאמי. צילום: ספיר פרץ

רופי סלפי: אחרי משבר הקורונה, שפגע מאוד בענף התיירות של סרי לנקה, התיירים חוזרים למדינה. כ-2 מיליון תיירים פקדו אותה בשנה האחרונה, ורבים מתפרנסים מענף זה בין אם באתרי תיירות מוסדרים ובין אם בצידי דרכים. לכן אם אתם בוחרים להצטלם עם מקומיים המציעים למשל סלפי עם דורבן או בייבי תנין, יש ציפייה לתשר.

ביץ' בויז: בסרי לנקה קוראים להם הביץ' בויז. צעירים שמסתובבים בחופי הים הצמודים לבתי המלון הממוקמים ברצועות החוף באזורי הנופש של סרי לנקה. בכל בתי המלון בהם ביקרנו בדרום מערב האי, קיימת יציאה מאזור הבריכה היישר לחוף הים ושם פוגשים אותם (מיד אחרי היציאה מהגדר החוצצת בין שטח המלון לחוף הים). הם ניגשים ומציעים החל מלצלם אתכם ועד להראות לכם מקום כזה או אחר תמורת כסף.

אפשר לראות אותם גם כאן, בחוף מלון שרתון בסרי לנקה. צילום: ספיר פרץ

מלונות: בסרי לנקה יש גם מלונות ישנים. כאלה שאין הלימה בין דירוג הכוכבים שלהם לבין מה שהם מציעים ונראים בפועל. ההמלצה שלנו היא לפני שאתם מזמינים מלון, בידקו את שנת ההקמה של המלון. על פי רוב, מלונות שנבנו אחרי שנת 2009, אז הסתיימה המלחמה עם ארגון "הנמרים הטמילים", מלחמה שארכה 25 שנים וגבתה אלפי קורבנות, החלו להיכנס השקעות חדשות ובתי מלון חדשים החלו להיבנות. בדרך כלל אלה מלונות מודרניים שעומדים בסטנדרטים מערביים ברמה גבוהה.

זה רק נראה יפה. כל השאר קטסטרופה. צילום: ספיר פרץ

ריח הכסף: בתי קפה, מסעדות ומלונות לרוב לא יגבו מכם כסף על שימוש בשירותים. מאידך, במספר קניונים בהם ביקרנו הכניסה לשירותים הייתה כרוכה בתשלום סמלי של 30 רופי. אנקדוטה נוספת על בית הכיסא, באתרי תיירות חשובים, למשל בגנים הבוטניים בעיר קנדי, יש שלטים על כניסה חינם.

כאן זה בחינם. צילום: ספיר פרץ

העולם שייך לטוק-טוקים: הם נמצאים בכל פינה בסרי לנקה, בערים ובכפרים. הטוק-טוקים זמינים בהמוניהם סביב השעון. רובם מתניידים ללא מונה ולפני שעולים עליהם כדאי להתמקח על המחיר. בערים הגדולות יש גם טוק-טוקים עם מונה בהם המחיר מתחיל ב-100 רופי סרי לנקי ולאחר מכן 80 רופי לכל קילומטר. ניתן לזהות אותם לפי סימון בחזית. ככלל, ישנן מספר דרכים להתנייד בסרי לנקה. הדרך המומלצת למטיילים היא עם מדריך מקומי עם רכב. אם אתם מטיילים עצמאי ונזקקים למונית, כדאי להוריד אפליקציה שנקראת PickMe סרי לנקה ולהזמין דרכה טוק-טוק או רכב מסוגים שונים. האפליקציה רלבנטית בעיקר בערים ובפריפריה של עיר הבירה קולומבו. בסרי לנקה פועל גם הובר, אך רק בקולומבו וסביבתה.

מלכי הכביש. צילום: ספיר פרץ

עישון: לפני מספר שנים חוקק חוק במדינה האוסר על עישון במרחבים ציבוריים. ואכן, כמעט ולא רואים מעשנים ברחובות. מדריך מקומי שליווה אותנו טוען שגם אם שוטר תופס אתכם עם סיגריה, רוב הסיכויים שלא יקנוס אלא יבקש מכם לכבות את הסיגריה.

אוכל מצוין: אם חשבתם שהאריסה, סחוג ופלפל צ'ומה אצלנו חריפים אש, חכו עד שתכניסו לפה את האוכל הסרי לנקי המוגש בדרגת חריפות לא אנושית. לכן, אם חריף הוא מחוץ לתפריט שלכם, מומלץ לברר לפני שמזמינים במסעדות. בבתי המלון ברחבי האי, אגב, מוגש אוכל זהה כמעט לחלוטין. בכולם, האוכל מוגש בסגנון בופה וכולל בין היתר, עדשים, ירקות מאודים, בשר, עוף, שרימפסים, סוגי אורז, הרבה קארי והכל חריף. המטבח הסרי לנקי מושפע מההודי. דבר נוסף, בתי המלון בסרי לנקה לא מגישים אוכל כשר. ספק אם שמעו על זה בכלל. מה שכן, בעיר הבירה קולומבו יש בית חב"ד. מצד שני, קולומבו לא נחשבת ליעד תיירותי וחבל, כי יש מה לראות בה. בגזרת הקינוחים, במלונות תמיד מוצעים גם פירות טרופיים נהדרים.

פסלים מאיימים באזור הקינוחים. צילום: ספיר פרץ

מקבלים דולרים: הגעתם לשדה התעופה עם שאריות של כסף מקומי (רופי סרי לנקי)? קחו בחשבון שלא ניתן לקנות איתו כלום בשדה התעופה הבינלאומי בקולומבו. בדיוטי פרי בנמל מכבדים רק דולרים או כרטיסי אשראי. מה שכן, ניתן לגשת לעמדת המרת כסף ולהמיר את הכסף הסרי לנקי בדולרים. ניתן להמיר עד 100 דולר תמורת עמלה.

ניתן להמיר לדולר, פאונד ואירו. צילום: ספיר פרץ

בסך הכל הגיוני שלט כזה בתוך בית מלון. צילום: ספיר פרץ

הכותבת הייתה אורחת קאמינוס בסרי לנקה.