המסע הלא יאומן לארץ של משפחת דרעי
אילנה, דוד ובני משפחתם המורחבת רק רצו לנפוש בחג הסוכות בווינה, אבל אז פרצה המלחמה. אחרי שלוש טיסות שבוטלו – לא תאמינו איך הם הצליחו לחזור לארץ
מיומה הראשון של המלחמה אנחנו שומעים על אינסוף סיפורים שונים, חלקם לא קלים, של משפחות, זוגות וחברים שביקשו רק דבר אחד: לשוב לארץ בימים הקשים ביותר שידעה המדינה.
אחד הסיפורים המשונים ומלאי התושייה הוא זה של בני משפחת דרעי מפתח תקווה, שנפשו בווינה עד תחילת המלחמה עם ילדיהם, בני ובנות הזוג והנכדים, 12 איש בסך הכל.
"הגענו לווינה בטיסת ריינאייר", משחזרת אילנה. "היינו אמורים לחזור ביום ראשון. בשבת בעלי היה בבית הכנסת בווינה שהיה רחוק ממקום הלינה שלנו אז לא כולנו הלכנו. בזמן התפילה ישב לידו מישהו מכוחות הביטחון, עם טלפון סלולרי בכיס והוא שאל "שמעת מה קורה בישראל?".
עד מוצאי שבת, אילנה ודוד לא ידעו שהחתן שלהם, רופא במקצועו שחזר מהטיול יום מוקדם יותר מטעמי עבודה, כבר מגויס ומנתח פצועים מהדרום.
ביטול אחרי ביטול
"בזמן שאנחנו מבינים שהבן שלנו צריך לחזור גם הוא כי צו החירום בדרך, קיבלנו הודעה שטיסת החזור שלנו מבוטלת".
בו במקום דוד הזמין טיסה נוספת, שגם היא – בוטלה מיידית. "התקשרנו לסוכנת נסיעות שהיכרנו ושאלנו מה הדרך הכי טובה להגיע לארץ". הסוכנת סיפרה, שהדרך הבטוחה ביותר להגיע לארץ היא עם טיסות חברות התעופה הישראליות. רק שהטיסה הקרובה, כך סיפרה הסוכנת, היא בכלל לא מווינה, אלא מפראג.
הזוג דרעי מחליטים ללכת על זה ומבקשים מהסוכנת להזמין את הטיסה מפראג לתל אביב ובתושייה מדהימה אילנה, דוד, הילדים והנכדים עולים על רכבת בדרך לבירה הצ'כית ביום שלישי השבוע. "בתור דור שני לשואה, האסוציאציות עבדו מיד", משחזרת בצער אילנה. "עלינו לרכבת, ארבע שעות נסיעה. אבל חצי שעה לאחר העלייה לרכבת, מודיעים לנו שגם הטיסה הזו מבוטלת".
אנחנו כבר ביום רביעי השבוע, ודוד פותח חמ"ל במלון בפראג. "ההצעות היו מגוונות מאוד", אומרת אילנה. "מטיסה לדובאי ועד שייט ליוון, קרוז מקפריסין ומה לא". אבל אז מתגנבת לאוזנם, דרך נהג הסעות בשם אדם ובית חב"ד יחד עם כמה אנשים טובים בדרך, שמועה על "טיסה נוספת שתצא מפראג, אבל לא מדובר בטיסה רגילה".
לאחר כמה פניות ובירורים בקונסוליה הישראלית בפראג, הקונסולית בעצמה חוזרת ומתקשרת לדוד, בעלה של אילנה. "היא מבקשת את פרטי הדרכונים, ומעדכנת שאנחנו ברשימה. אבל אנחנו לא צריכים להגיע לנמל התעופה של פראג, אלא לבסיס צבאי שקיבלנו את כתובתו".
משפחה שלמה בבסיס של צבא זר באמצע הלילה
בלי לדעת יותר מדי לאן הם נוסעים ועם הרבה "סמוך על", המשפחה כולה מגיעה לבסיס צבאי בפאתי פראג, תוך שמעדכנים אותם שהטיסה נדחתה – כן, גם זו, אבל לפחות לא בוטלה – מ22:30 ל-01:00 בלילה.
משפחת דרעי מוצאת את עצמה בבסיס צבאי זר באירופה באמצע הלילה, בגשם ובקור. "חיילים צ'כים הגיעו ועברו על רשימת הנוסעים, 35 בסך הכל".
הקונסולית, מספרת אילנה, הגיעה למקום אף היא והיתה מסבירת פנים. היא ניגשה לכל משפחה ושאלה לשלומה.
לאחר ביקורת דרכונים שונה ומעט משונה, משפחת דרעי עולה סוף סוף למטוס. "כזה דבר לא ראינו", מספרת אילנה. "מטוס מפואר, כיסאות מפוארים. מחלקה ראשונה פלוס. בקידמת המטוס ספה צהובה עם שולחן וכסאות מפנקים". מדובר במטוס, כך מתברר, השייך לממשל הצ'כי.
משפחת דרעי המריאה, ונחתה לבסוף בנתב"ג אחרי תלאות ולא מעט הרפתקאות. הילדים, בני ובנות הזוג, חלקם רופאים וחלקם חיילים מגוייסים, חזרו היישר אל המלחמה העקובה מדם.
"יש לי נכדה בכיתה ב'", מסכמת אילנה. "אמרתי לה 'נטע, אני רוצה שתדעי שחוויה מהסוג הזה אף אחד לא חווה במשפחה, וכנראה גם לא נחווה'. נטע ענתה לי 'סבתא, אני יודעת'".