בענף התעופה הגודל כן קובע. אז מדוע החברות הישראליות לא מתמזגות?

אתמול התבשרנו על מיזוג בין אלסקה איירליינס להוויאן איירליינס, שיהפוך את החברה הממוזגת לחברת ענק, הפועלת גם בארצות הברית וגם ליעדים בינלאומיים. מזה שנים מעלים קברניטי ומנהלי חברות התעופה בארץ רעיונות, מחשבות והצעות לחיבורים ומיזוגים בין שלוש חברות התעופה הישראליות, אך עד עתה, כל הניסיונות עלו בתוהו ושלושתן ממשיכות לפעול בנפרד, כאשר המיזוג החשוב שהיה אמור להיות בתעופה הישראלית בשנת 2017 לא אושר לבסוף על ידי הממונה על התחרות ולכך נחזור בהמשך. 

בימים אלה מתנהלים מגעים למיזוג בין ישראייר לארקיע, ונראה כי בעלי החברות השכילו להבין שהגיע הזמן לנסות לשלב ולחבר בין שתי החברות מבחינה בינלאומית ולהפוך אותן לגורם משמעותי יותר, ובשלב מאוחר יותר אף ליצור חברת תעופה ישראלית גדולה וחזקה, יחד עם אל על.

כבר ב-2017 אל על הודיעה על כוונתה למזג את סאן דור עם ישראייר והסכם בין החברות אף נחתם, אולם המיזוג לא יצא לפועל בסופו של דבר עקב התנגדות רשות התחרות, בטענה כי המיזוג  יגרום לפגיעה בתחרות בטיסות לאילת, יפגע בקווים הבינלאומיים לצד חשש מדחיקתה של חברת ארקיע.  

בתחילת 2020 החלה מגפת הקורונה וחברות התעופה הישראליות נאנקו כדי לשרוד את המשבר החמור, ובעקבותיו עלתה המחשבה שזה הזמן המתאים למזג את החברות ולהקים חברת תעופה אחת מאוחדת, אך כל הניסיונות לא התממשו.

בנובמבר 2020 משפחת נקש, בעלי ארקיע, הציעו להתמזג עם ישראייר, ובאוקטובר 2021 אל על הציעה מיזוג עם ארקיע, אך הרעיונות נותרו בגדר רעיונות, ונדחו על הסף גם בשל החשש שרשות התחרות תדחה אותם עקב נטרול התחרותיות בקו לאילת.

והרי זו ראייה צרה ונעדרת חשיבה גלובלית, שכן ענף התעופה אינו עסק מקומי, ולמרות שהוא עוסק גם בתחבורת פנים, בסיס קיומו ופעילותו הוא בינלאומי, ורשות התחרות אינה יכולה להתייחס רק להיבט המקומי, אותו ניתן להסדיר בהסכמות בין החברות. דחיית המיזוג בין החברות בעצם מנטרלת את אפקט התחרותיות של חברות התעופה הישראליות במישור הבינלאומי, שכן לגודל החברה ולאפשרויות התמרון שלה יש משמעות רבה.

לעומת ישראל הקטנטנה, בעולם הרחב הבינו זה מכבר, שענף התעופה אינו עסק מקומי, ובעצם מהותו הוא ענף בינלאומי, חוצה מדינות וגבולות, וכך צריך להתייחס אליו.

כל המומחים והאנליסטים הבינלאומיים מציינים שיציבות והתחזקות התעופה תלויה במיזוגים, וחברות קטנות לא יכולות להחזיק מעמד בתחרות הגוברת בענף. ואכן בשנים האחרונות אנו עדים למגוון מיזוגים בין חברות תעופה ברחבי העולם.

רק אתמול התבשרנו על מיזוג בין אלסקה איירליינס להוויאן איירליינס, שיהפוך את החברה הממוזגת לחברת ענק, הפועלת גם בארצות הברית וגם ליעדים בינלאומיים.

בארצות הברית זה מכבר מגמת המיזוג הובילה 6 חברות גדולות להפוך ל-3 חברות ענק: אמריקן איירליינס התמזגה עם USAirways, יונייטד התמזגה עם קונטיננטל ודלתא עם נורת'ווסט.

גם באירופה, נוכח התחרות הגוברת, חברות תעופה גדולות התמזגו והקימו 3 קבוצות ענק: קבוצת אייר פראנס – KLM, קבוצת IAG – בריטיש ואיבריה ועוד, וקבוצת לופטהנזה, שרכשה ומיזגה את אוסטריאן, סוויס ובריסל איירליינס עם החברה הגרמנית.

וגם בשאר העולם חברות תעופה קטנות וחלשות נעלמות או משתלבות ומתמזגות עם חברות גדולות. בהודו, למשל, Vistara התמזגה עם אייר אינדיה, ואילו באמריקה הדרומית כבר לפני שנים אחדות קמה LATAM, מיזוג בין TAM הברזילאית ל-LAN הצ'יליאנית.

ורק בישראל, גם במשבר הנוכחי של פעילות מצומצמת ומוגבלת במלחמת 'חרבות ברזל', 3 חברות קטנות, כולל אל על במושגים בינלאומיים, ממשיכות להתקיים בנפרד.

צילום: עידו וכטל