״למען החייאת ענף תיירות הפנים״: המתווה של איגוד סוכני תיירות הפנים בישראל
עם פנייה לשר התיירות חיים כץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ, מנתח האיגוד את המצב הנוכחי המורכב, ומציע המלצות לפעולות שיסייעו לצאת מהמשבר. יו״ר האיגוד, איציק כהן: "מבקשים הכרה מלאה בחשיבותו הכלכלית והחברתית של הענף ובתרומתו לכלכלת המדינה". כל הפרטים
איגוד סוכני תיירות הפנים בישראל מגבש מתווה ליציאה מהמשבר הנוכחי, על בסיס הצלחת מתווה הסיוע בתקופת הקורונה. כעת, פונה האיגוד לשר התיירות חיים כץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ בבקשה לסיוע, תוך הצגת הנתונים העגומים על בסיס סקרים שבוצעו, המלצות לפעולות ועוד.
עיקרי המכתב של איגוד סוכני תיירות הפנים בישראל:
מתווה הסיוע בקורונה
במהלך השנים 2020-2022, הקצתה המדינה כ-35 מיליון ש"ח לתמיכה במורי דרך ולהפעלת סבבי סיורים מודרכים בסבסוד – מתווה שלטענת האיגוד הציל את ענף התיירות, עם כאלף אוטובוסים של תיירים שיצאו לסיורים שונים.
באיגוד מבקשים כעת מתווה חדש להחייאת הענף שיובל על ידי אנשי ענף תיירות הפנים בארץ, ומדגישים כי לא מדובר בחלוקת כספים או בתיירות חינם, אלא בעיקר בסיבסוד פעילות תיירותית, במטרה להחזיק את הענף בחיים.
ניתוח המצב הנוכחי
ירידה במחזור ובכמות העסקאות - על פי נתוני סקר של סוכני תיירות הפנים, ענף תיירות הפנים נמצא במשבר עמוק, עם ירידה חדה במחזור ובכמות העסקאות. 78% מהמשיבים חוו ירידה מוחלטת בעבודה ללא הזמנות במשך ארבעת החודשים האחרונים. 21% מתארים ירידה ניכרת בהזמנות, ורק 1% דיווחו על ירידה קלה בהזמנות.
שיעורי ניצול תקציבי - בתקופת הקורונה נוצל רק שליש מהתקציב שיועד לסיוע לענף תיירות הפנים בארץ בשנת 2022, ואפשר היה לנצל אותו במלואו אם אנשי התיירות היו מובילים אותו.
המלצות לפעולה
הגדלת התקציב ומיקודו - הגדלת התקציב המוקצה לתמיכה בסוכני תיירות הפנים ובפרויקטים לקידום תיירות פנים, תוך מיקוד באזורים ובפעילויות עם פוטנציאל גבוה למשיכת תיירים; קביעת יעדים שיש בהם הרחבה של מספר האוטובוסים והסיורים.
קביעת יעדים כמותיים - קביעת יעדים ברורים שיהיו בעלי ערך מוסף גם מבחינת עידוד סיורים למקומות שנדרש לעסקים בהם סיוע.
תמיכה בשיווק ופרסום - סיוע בתקצוב קמפיינים שיווקיים לקידום תיירות הפנים, בשיתוף פעולה עם גופי תקשורת שונים.
התאמה למגבלות הביטחוניות - פיתוח מסלולי תיירות ופעילויות המתאימים למגבלות הבטחוניות הקיימות.
חיזוק השיתוף עם עסקים מקומיים - יצירת שותפויות עם עסקים מקומיים להצעת חבילות תיירות משתלמות ולהגדלת ההשפעה הכלכלית.
מדידת ההשפעה - קביעת מדדים למדידת ההשפעה הכלכלית והחברתית של המתווה.
יו"ר איגוד סוכני תיירות הפנים בישראל, איציק כהן: ״במתווה שאנו מציעים לשרים יש אפשרות לפעולה של WIN WIN – לעשרות אלפי עסקים קטנים, בינוניים וגדולים שמהווים חלק משרשרת המזון של ענף התיירות. אנו מבקשים הכרה מלאה בחשיבותו הכלכלית והחברתית של ענף תיירות הפנים ובתרומתו לכלכלת המדינה. הכנסות המדינה מענף תיירות הפנים, לרבות הכנסות ממיסים, גבוהות אף יותר מאלה של התיירות הנכנסת.
המטיילים הישראלים בתיירות הפנים הם אזרחים, הם מצביעים, הם מתפרנסים ומפרנסים אחד את השני – וגם זה שיקול שיש לקחת בחשבון. הענף נפגע באופן משמעותי מאד, ורבים מן הסוכנים כמעט ואינם פעילים מאז המלחמה, וזאת למרות שחלק מהמשק כבר מתאושש.
תיירות הפנים אינה יכולה להתאושש אלא אם כן תקבל סיוע ותמיכה מהממשלה.
זהו ענף חשוב, שסמוכים על שולחנו עשרות אלפי ספקים שונים שכולם בהתמוטטות כרגע, בדרום, בצפון ובמרכז. המיתווה שאנו מציעים מבוסס על שיתוף פעולה איתנו, הסוכנים, לארגון מערך של סיורים מסובסדים, תוך ניהול התקציב ומיקודו כך שיביא תוצאות ממשיות, עם יעדים מדידים וברורים."
נתוני הסקרים המלאים
1. השפעת המלחמה על עסקי התיירות - 73% מהנשאלים מדווחים על השפעה קריטית, 27% מדווחים על השפעה חזקה של המלחמה על עסקיהם, בעוד שרק 1% חוו השפעה בינונית או קלה.
2. שינויים בפעילות/ההזמנות מתחילת המלחמה - 78% מהמשיבים חוו ירידה מוחלטת בעבודה ללא הזמנות במשך כל שלושת החודשים הללו. 21% מתארים ירידה ניכרת בהזמנות, ורק 1% דיווחו על ירידה קלה בהזמנות.
3. שינויים בהזמנות או ביטולים מאז 7.10.23 - 79% מהמשיבים מדווחים על ביטול כולל של כל ההזמנות. 18.5% דיווחו על ביטולן של רוב ההזמנות, והשפעה שלילית חזקה על העסקים. רק 2.5% מדווחים על ביטולים בהיקף בינוני.
4. השפעה כלכלית על העסק - 61% מציינים כי העסק שלהם לא עובד כלל, כשלושה חודשים לאחר המלחמה. 34% מציינים השפעה קשה וחזקה מאוד ורק 2.5% מציינים שהיו להם ביטולים באופן בינוני.
5. תמיכה ממשלתית כתגובה להשפעות המלחמה - 55% מדווחים כי לא קיבלו כל סיוע ממשלתי, 8% קיבלו סיוע, 16% מציינים כי הם בתהליך ועדיין לא קיבלו ו-20% מציינים כי קיבלו סיוע אפסי ולא מספיק.
6. אמצעי קיום כלכלי - רבים מהמשיבים נאלצו לפתוח קופות גמל או להשתמש בחסכונות, להתנסות במקצועות נוספים או להתמודד עם קשיים כלכליים כבדים: 33% פתחו חסכונות וקרנות השתלמות. 12% פתחו קופות גמל ותכניות פנסיוניות, 10% לקחו הלוואות מדינה או אחרות (נתון המצביע על חוסר הכדאיות של תנאי ההלוואות הללו, שהן יקרות מאוד ולא כלכליות), 14% נאלצים להיעזר בבני משפחה, 17% עובדים בעבודות זמניות כדי להתקיים ו-15% מציינים שקשה להם מאוד להתקיים.
7. מצב הרוח - 38% מהמשיבים מרגישים שקשה להם מאוד, 15% מרגישים מיואשים ומדוכאים, 18% מנסים להסתדר, 28% מאמינים שיש תקווה – נקווה לטוב, ו-1% הכל בסדר – אנחנו חזקים.
8. דרישות מהממשלה - 65% מהמשיבים דורשים מהממשלה להכין מתווה מיוחד לפיצויים לענף התיירות. 19% מבקשים דמי קיום גם לחודשים הקרובים (לא רק אחוזים בודדים של הוצאות קבועות), 11% מבקשים סיוע בשילוב מתווה מיוחד שיאפשר להם לעבוד בהסברה, ארגון כנסים וקבלת משלחות, 1% מבקשים לייצר העשרה לעסקים ליצירת מוצרי תיירות טובים ומשופרים, 1% מבקשים לעודד תיירות פנים ועזרה בהוצאות הסעה, כניסות לאתרים והדרכות.
9. היום שאחרי – בעיני הסוכנים - 49% ציינו שמתווים כמו שהיו בתקופת הקורונה היו יעילים מאוד והכניסו הרבה הכנסות למדינה, כאשר היה סבסוד לחלק מהפעילויות. 7% ביקשו להקל על רגולציה, 19% ביקשו להבין שהסוכנים והמדריכים יכולים לשמש סוכני הסברה לאורך כל השנה, 25% ביקשו לשבת עם ראשי האיגוד ולתכנן את המתווה הנדרש.