החגיגה היוונית שלו: השף והזמר מאתונה שכובש את ישראל

"לישראל הגעתי בפעם הראשונה ב-1996, לפני כמעט 30 שנה. הייתי אז עיתונאי וחרשנו על הארץ מאילת ועד חיפה. לא היכרתי כלום כאן, אבל מהרגע הראשון הרגשתי בבית ואהבתי כל רגע כאן".

כך משחזר אכילס פקלאריס, בתחילת השיחה שלנו, את ההתאהבות שלו בישראל. "אני במקור מאתונה ובקושי היכרתי יהודים או אנשים עם רקע יהודי, שלא לדבר על אוכל ישראלי או מוזיקה ישראלית. ביוון הקהילה כיום קטנה מאוד ואם אתה לא שואל אתה גם לא תדע אם האדם שלפניך יהודי או לא".

צילום: פרטי

אבל אחרי שחזר ליוון, אכילס לא סיים את הפרק שלו בישראל, למעשה הוא רק התחיל. "חזרתי והתנדבתי בקיבוצים שלוש פעמים, בין היתר בקיבוץ להב ובקיבוץ יטבתה". מכאן, הדרך לעיר הגדולה היתה קצרה מאוד. "עברתי לגור בתל אביב, במרכז של המרכז, ברחוב דיזנגוף וגם בתקופות שחזרתי ליוון תמיד חלמתי לגור בתל אביב באופן קבוע".

צילום: רוני בלחסן

לימים, הכיר אכילס את נטלי, אשתו (לשניים היום שני ילדים), והשתקע סופית בישראל.

מה משך אותך כל כך בישראל? בוא נגיד בעדינות, לא מדובר במקום הכי רגוע בעולם.

"עיתונאים אוהבים בלגאן, לכן התאהבתי במזרח התיכון. אם הייתי בחור שקט לא הייתי נהנה פה. צריך להיות לך אופי מיוחד כדי ליהנות ממה שיש לישראל להציע. בתחילת הקריירה שלי כתבתי בין היתר גם כתבות על ישראל, ועד היום כתבתי לדעתי מאות כתבות".

דרך חדשה

אבל עם השנים אכילס זנח את הקריירה העיתונאית ויצא לדרך חדשה, שמבוססת על שתי האהבות הישנות מהבית באתונה: בישול ושירה. "חברים אמרו לי שאני מבשל כמו אמא שלי, והאמת שזו היתה היתמחות של ממש".

מה למשל?

"הכנה של פטה אמיתית, יוגורט, מוסקה אותנטית, ולמתקדמים גם טירוקפטרי, פאבה, הורטה סקורדליה, פסטיצ'יו והכל בדיוק לפי הספר ו-100% כמו בבית".

צילום: רוני בלחסן

צילום: רוני בלחסן

את כישורי הבישול והעשייה האותנטית אכילס בחר שלא לתרגם למסעדה אלא לבשל לאנשים בבתיהם במה שנקרא "חפלה יוונית" שכוללת גם את האוכל וגם את השירה, לצד להקה המנגנת מוזיקה יוונית אותנטית מהטברנות של אתונה.

מה אתם שרים?

"אני שר מאז שאני ילד, גם בבית הספר ובכנסיה, ותמיד מוזיקה אותנטית. אנחנו שרים שירים יווניים מקוריים קלאסיים לצד שירים ישראליים שתורגמו מהמקור ביוונית ולא חסרים כאלה - 'תודה' של חיים משה, 'עיניים שלי' של פוליקר, 'שכשנבוא' של אריק איינשטיין ועוד המון אחרים.

צילום: פליקס חדד

"עם השנים הוספנו בוזוקי ודרבוקה ואנחנו ארבעה חברים בלהקה. לצד הבתים התחלנו גם להופיע באירועים, אם זה חתונות, בר מצוות ואירועים אחרים. השילוב של האוכל האותנטי והמוזיקה היוונית הופכים כל אירוע לטברנה אמיתית".

מאוד נעים לשמוע כמה טוב לך בארץ וכמה אתה עושה טוב לאחרים, אבל אי אפשר להתעלם מזה שאנחנו נמצאים במלחמה. איך אתה רואה את המצב?

"בתחילת המלחמה הייתי בהלם כמו כולם. בשבועות הראשונים היינו בארץ אבל אז בגלל המצב לא יכולנו לעבוד, החלטנו לקחת קצת זמן ביוון וחזרנו בדצמבר, וזו - ישראל שעוד לא ראיתי קודם לכן. העצב העמוק והקושי הגדול להתמודד עם המצב כאן.

צילום: פרטי

"כאזרח ישראלי, זעמתי מרמת הזוועות והברבריות של חמאס. אלה דברים שאם היינו רואים ב'פאודה' היינו אומרים שזה מוגזם, והמציאות היתה קשה פי כמה. ועדיין, אני מאמין שבסוף היום צריך להיות פתרון ותכנון לטווח ארוך ולשלום באזור, כי בשני צדי הגבול יש מיליונים שלא יילכו לשום מקום.

נסיים בנימה אופטימית יותר, אתה אבא טרי יחסית.

"נכון, לתאומים בני שנה ושלושה חודשים. וזה – המסע המטורף האמיתי של החיים. לא יוון ולא ישראל, לא המוזיקה ולא האוכל. ההורות זה הדבר הכי מטורף שקרה לי בחיים והכי חשוב גם. אתה יודע, כל החיים רדפתי אחרי החיים. פתאום אין לך 'FOMO'. אתה לא מרגיש אתה מפסיד שום דבר והתאומים זה הדבר הכי חשוב בחיים, למרות שאתה מפסיד ובגדול משהו אחר בחיים, שעות שינה".

הם אוכלים אוכל יווני?

"הם כבר מאוהבים בכל המטעמים מהמטבח היווני - מהמוסקה והדגים ועד לצזיקי והספנקופיתה".

רוצים גם את החוויה היוונית אצלכם? לחצו כאן לעמוד הפייסבוק של אכילס