סרט איטלקי: הידעתם? האיסורים הבולטים והמוזרים של מדינת המגף
על אילו מדרגות אסור לשבת אבל כולם מתעקשים? באיזו עיר לא ימכרו לכם שווארמה? למה הכלבים בטורינו זוכים להגנה מיוחדת? מדוע לא ימכרו לכם גלידה בלילה במילאנו, ואיך אמורים לייבש מגבות בצ'ינקווה טרה בלי לחטוף דו"ח? חיים קוזניץ עושה סדר בחוקים המוזרים של איטליה
עצם העובדה שאיטליה היא מהמדינות המתויירות בעולם (בשנת 2023 נרשמו בה כ-90 מיליון כניסות של תיירים), לצד פשיעה גואה והפרעות לסדר הציבורי, שנגרמות פעמים רבות בשל כמות התיירים, הביא את הממשלה האיטלקית להעניק סמכויות כמעט בלתי מוגבלות לראשי הערים.
פועל יוצא של כמות התיירים הגואה מדי שנה, הביאו למצב שבאיטליה כבר לא קיימים המושגים 'מחירי טרום עונה' או 'מחירי העונה המתה'. כל חודשי השנה מתויירים, נוצר מחסור בחדרי מלון (יש במדינה כ – 80 אלף מלונות), המסעדות תמיד מלאות והמחירים בהתאם. הלוואי עלינו בישראל, כאלה צרות.
המשילות המקומית והאצלת הסמכויות הרחבה (לעיתים מדי) מתורגמות לחקיקת חוקי עזר עירוניים, שחלקם מעוררי גיחוך, על גבול המוזרים ובלתי ניתנים לאכיפה אמיתית.
אחת המטרות, ניחשתם נכון, היתה להכניס ידיים לכיסים העמוקים של התיירים, על מנת להעשיר את הקופה הציבורית והמדינה. הנה כמה מהחוקים והאיסורים הבולטים והמוזרים שיש לאיטליה להציע. ואל תנסו להתחכם איתם.
רומא ופירנצה:
אסור לאכול מחוץ למסעדות ברחובות העיר העתיקה בקרבת מזרקות או כיכרות עתיקות - על מנת למנוע נזקים בלתי הפיכים ולכלוך ברחובות.
משנת 2019, ברומא גם אסור לשבת או לאכול על המדרגות הספרדיות. נראה אתכם מתאפקים, אבל אל תתפלאו אם תקבלו שריקה מאחד השוטרים במקום שבמקרה הטוב ימהר להזיז אתכם ובמקרה הרע ינפק לכם דו"ח.
מילאנו:
בימים אלה עומדים לאשר בעירייה חוק האוסר על מכירת גלידה ופיצה אחרי שעת חצות - לאחרונה הודיעו בעירייה על תוכניות לאסור מכירת אוכל ושתייה בטייק אווי לאחר חצות, מתוך רצון לשמר את השקט של התושבים במחוזות העמוסים בעיר.
לוקה, טוסקנה:
אסור לאכול שווארמה – היות שאי אפשר לחוקק חוק שעשוי להתפרש כגזעני ובכדי שלא לאפשר למוסלמים להשתלט על מסעדות קטנות ולהפוך אותן למוקדי הגעה של מהגרים מוסלמים נוספים, חוקק החוק שאוסר לאכול שווארמה (קבב - בלשון המקומיים).
אבולי (EBOLI), דרום איטליה:
אסור להתנשק במכונית – כדי למנוע מוקד התקהלות למעשים לא מוסריים, שימוש בסמים והפרעה לשלוות התושבים.
טורינו:
חובה לטייל עם הכלב לכל הפחות 3 פעמים ביום - אין לי שמץ של מושג איך ניתן לאכוף את החוק, אלא אם כן יש אפשרות לשאול את הכלב.
קפרי:
אסור ללכת עם נעליים מרעישות – כאן יעשו כמעט הכל בכדי לא להפריע את מנוחת התושבים.
ונציה:
תשלום כניסה לעיר לכל תייר – חוק "חדש מהניילון" שנאכף רשמית החל מאפריל 2024. לאחר שלא הצליחו לצמצם את כמות התיירים הנכנסים לעיר (בשנת 2023 כ-25 מיליון), פרנסי העיר החליטו שלפחות קופת העירייה תיהנה מהעומס. התשלום חל בעיקר בסופי שבוע ועומד על 5 אירו לכל תייר. מי שיתחכם וינסה לחמוק מתשלום, עלול לגלות שתשלום הקנס צפוי לנוע מ-300 ועד 500 אירו. רצוי מאוד להיזהר ולשלם, כי אין כל ספק שבתחילה יאכפו את החוק "למען יראו וייראו".
סיציליה:
בחלק מהעיירות אסור לישון עם חלונות פתוחים – הסיבה ברורה: האיטלקים חוששים שנחירות חזקות יפריעו למנוחת השכנים.
צ'ינקווה טרה:
אסור לתלות מגבות רטובות על אדן החלון – המטרה העיקרית היא שמירה על הנוף המרשים, כשסוגיית המשנה דואגת לראשיהם של העוברים והשבים מתחת לחבל.
בתי מלון, רחבי איטליה:
קנס עירוני על כל לינת תייר – כמעט בכל המדינה הונהג "מס לינה עירוני" (לכל לילה) על כל התיירים הלנים במלונות. גובה "מס הלינה" משתנה בהתאם לרמת המלון ומיקומו. במלון שנמצא בקרבת מרכז העיר התשלום גבוה יותר מאשר מלון מרוחק, לדוגמא: ברומא, בפירנצה ובוונציה התשלום עשוי לנוע מ-4 אירו עד 20 ובכל רחבי איטליה בין 2-8 אירו.
צ'ק פוינט לאוטובוסים, רחבי איטליה:
תשלום עבור זכות הכניסה לעיר - ברוב הערים נהוג כיום לשלם עבור הזכות לכניסת אוטובוס וחנייה בה, למרות שלעיתים יש לשלם בנפרד גם עבור החניה. לדוגמא, בוונציה כ-500 אירו, בפירנצה כ-400 אירו, בנאפולי 250 אירו, ברומא 180, בסיינה ובפיזה 200 אירו ועוד ככל שהיד נטויה. חלק מהאיטלקים בעצמם מכנים זאת "מאפיה".
הכותב הינו מנהל מחלקת מדריכי טיולים בארקיע