מנכ"לית התאחדות המלונות: "השנה הזו דרשה יצירת יש מאין"

היא סוגרת קצת יותר מתשעה חודשים כמנכ"לית התאחדות המלונות. היא הגיעה לתפקיד אמנם מחוץ לענף, אבל סיון דטאוקר למדה מהר מאוד את ענף המלונאות שנמצא בתקופה הכי קשה מאז ומעולם. "נכנסתי לתפקיד ב-1 בינואר 2024, כאשר הענף בעיצומה של התמודדות עם המלחמה והשלכותיה, קיצוצים מידיים, מלונות מפונים, עצירת התיירות הנכנסת, משבר תזרימי במלונות קטנים ובינוניים, מחסור חמור בכוח אדם בשל מניעת כניסת עובדים פלסטינים ועזיבה מאסיבית של עובדים זרים", היא אומרת.

"מנהלי המלונות היו צריכים לנהל קהילות מפונים, ללא כל הכנה, ולהתמודד עם הצורך לספק שירותים, להסב חדרים שהושקעו בהם מיליונים לגני ילדים ואזורים ציבוריים לחללים לקיום שבעה ולהבדיל בריתות ובר מצוות, שזה בעצם כל הסיפור שלנו. האובדן לצד התקומה, ובעיקר לתמוך באוכלוסיות שמתמודדות עם קשיים עצומים".

ומה זה דרש ממך?

"ממני ומצוות ההתאחדות ומהמלונאים נדרשה יצירת יש מאין, גמישות מחשבתית ועסקית, התמודדויות עם קהילות מקווי העימות ותיווך המצב המורכב למקבלי החלטות, כדי שיבינו את התמונה הרחבה, את חשיבות הענף ואת הצרכים הקיומיים שלו בעת הזו".

ובמקביל אפשר להתחיל לחשוב גם על היום שאחרי המלחמה?

"חייבים לחשוב איך לייצב את הענף. התחום לא מייצר ביטחון תעסוקתי וזו בעיה שאנחנו נידרש לה בהמשך. הצלחנו להגיע להסכמה בין האוצר לתיירות בנוגע לחלוקת קרן השיקום למלונות שאירחו מפונים והבאה של 2,000 עובדים זרים במקום הפלסטינים, שאני מקווה שנתחיל לראותם מגיעים בקרוב. אנחנו נערכים להתמודד עם כוונת משרד האוצר לבטל את הפטור ממע"מ בתיירות. אז נראה לי שאפשר לסכם עד כה את התפקיד כמאתגר בלשון המעטה".

רצועת החוף ומלונות תל אביב (צילום: SHUTTERSTOCK)

ממתווה הגז למלונות המפונים

דטאוקר לא גדלה בענף המלונאות אלא שימשה בתפקידים ממשלתיים שונים, בין היתר כראש מטה של משרדי ממשלה.

מה לך ולמלונאות?

"הגעתי לתפקיד מתוך שבר אישי וקולקטיבי עמוק בעקבות 7 באוקטובר והרצון להתגייס למאמץ. המלונות בישראל עשו דבר מדהים. פתחו את שעריהם ואת ליבם הרבה לפני חוזה כזה או אחר מול המדינה. מהר מאוד התברר לי שהאתגר המשמעותי הוא התמודדות עם הממשלה בכל הקשור למפונים. הניסיון שלי בממשלה ובניהול תהליכים מורכבים, קרי מתווה הגז, מסייעים לי בהנעת צעדים חשובים. העבודה במגזר הפרטי בהייטק חידדה את ההיבטים העסקיים, הצורך הקריטי בהתייעלות בשעות משבר. כיום אני ממשיכה ללמוד את הענף על מורכבויותיו, ומנצלת כל רגע כדי להגיע פיזית לבתי המלון, להיפגש עם העובדים והמנהלים, לשמוע אותם ממקור ראשון. אין תחליף למראה עיניים ולשיחה ישירה".

גם נשיא התאחדות המלונות, אלי כהן, צמח כמוך במגזר הציבורי. איך שיתוף הפעולה ביניכם?

"מדובר באדם רב פעלים וכישרונות וכזה שמאפשר לרוץ קדימה. אלי אמנם גדל בשירות הציבורי, אבל כבר מעל ל20- שנה שהוא בתפקידים בכירים במגזר העסקי. השילוב וההשלמה ביננו מייצרים אפשרויות רבות לטובת בתי המלון והציבור הישראלי".

והיחסים עם שר התיירות?

"אני נכנסתי לתפקיד ב-1 בינואר אחרי שהמשבר הראשוני והעצום נוהל. מי שניהל את המשבר ביד רמה ולקח אחריות על האירוע היה השר ולצדו מנכ"ל המשרד וצוותו יחד עם אנשי ההתאחדות אלי, יעל, רומי והצוות. ביחס לתנאים הוקמה פה אופרציה די מטורפת. נעשה פה דבר מדהים שגם חסך הרבה מאוד כסף למדינה, גם אפשר למפונים לשהות בסביבה נעימה ככל הניתן וגם הביא לכך שהמלונות לא נסגרו וקרסו. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא ובהערכה הדדית".

שר התיירות חיים כץ. יחסים טובים (צילום: משרד התיירות)

"השקעה בהייטק? תחשבו שוב"

לאחר מאמצי ההתאחדות, הקצה שר התיירות כאמור 200 מיליון שקלים לקרן שיקום למלונות. אבל זה לדברי דטאוקר, לא רק שהכסף טרם הגיע - הוא גם עלול להיות לא מספיק. "אנחנו בשיחות עם אנשי החשב הכללי במטרה למצוא מודל להלוואות בערבות מדינה למלונות הקטנים והבינוניים, מקדמים חקיקה שתביא לשיפור התנאים הרגולטוריים עמם כיום נאלצים המלונאים להתמודד. יש לנו עוד דרך ארוכה".

ועדיין קיים חשש מפני סגירה של מלונות. "נכון. אנחנו פועלים במרץ כדי להבטיח שהממשלה תבין את הצורך הדחוף, במיוחד למלונות הקטנים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר. המלונות הוכיחו את ערכם בתקופות משבר ועל כן אנו קוראים לממשלה ולמקבלי ההחלטות להמשיך ולסייע למלונות להתקיים ולתמוך בעובדים".

בינתיים, הרשתות הגדולות מרוויחות כסף, מה שאולי מקשה על העברת המסרים האלה.

"ההצלחה הכלכלית של הרשתות הגדולות בהחלט יכולה להטעות, אך זו אינה התמונה המלאה. חשוב לזכור שמחצית מבתי המלון בישראל אינם שייכים לרשתות הגדולות. אלה מתמודדים עם אתגרים משמעותיים כמו חוסר יכולת לפנות לבנקים לקבלת סיוע או קושי בשימור עובדים. חשוב לזכור שהם זקוקים לסיוע כדי להמשיך לפעול ולתמוך בכלכלה המקומית".

צילום: עוז שכטר

אולי כדאי להזכיר את התמיכה הזו בכלכלה המקומית.

"תעשיית התיירות היוותה ענף חשוב בכלכלת המדינה בזכות תרומתה למאזן התשלומים ולתעסוקה במשק, ושימשה כמנוע צמיחה בעיקר בפריפריה. ב-2019 (טרום הקורונה) נכנסו לישראל כ-4.5 מיליון תיירים שהכניסו לקופת המדינה כ-26 מיליארד שקל. סך ההכנסות למדינה מתיירות נכנסת ותיירות פנים הסתכמו בכ-55 מיליארד שקל, כולל תיירות הפנים. מספר המועסקים עמד על כ-150 אלף (כ-3.8% מכלל המשרות במשק). בענף המלונאות מועסקים באופן ישיר כ-42 אלף עובדים. כך שהייתי ממליצה בחום לכל מי שחושב שיש להשקיע ולעודד רק תעשיות כמו הייטק לחשוב שנית. יתרה מזאת, דווקא כיום תעשיית התיירות של ישראל היא ערוץ הסברה הכי טוב שיש לנו וחייבים להשקיע משאבים על מנת לוודא שביום שאחרי נוכל לתת את אותם השירותים".

נראה בינתיים שעד 2026 התיירות לא תחזור לישראל. איך אתם נערכים לכך, איך מתמודדים עם סיטואציה כזו?

"לצד התמיכה במלונות הקטנים והבינוניים, אנחנו משקיעים בקמפיינים לעידוד חופשה בישראל. אבל בהחלט מצב של אי ודאות פוגע ביכולת התכנון לטווח הארוך".

יש חשש שהענף לא יתאושש?

"קיים חשש שמלונות רבים יאלצו לסגור את שעריהם. מדובר במלונות שהם לא רק מקומות עבודה לעשרות אלפי עובדים, אלא גם מפעל חיים של משפחות שצלחו עד היום את המבצעים, את הקורונה ואת משברי התיירות. הם חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי והתרבותי של ישראל".

המערב הפרוע

בין האתגרים שעומדים בפני דטאוקר וקודמיה בתפקיד לאורך שנים, נמצאת הרגולציה במלונות שמכבידה מאוד על הפעילות. לדבריה, היא מתכננת להוביל שינויים גם בתחום זה.

"הרגולציה בישראל היא מערב פרוע. אני פועלת להקלה בדרישות ובפישוט הליכים. אנחנו מצפים שתיקוני החקיקה יבשילו בכנסת הבאה, כמו מכירת עסקת נופש ללא זכות ביטול (Non Refundable), הקלה והאצת הליכי תכנון מלונות התכנון ועוד. צריך לחשוב על פתרונות שיפחיתו את הנטל, ובמקביל להסיר מסדר היום רעיונות של ביטול 0% מע"מ על שירותי תיירות. יוקר המחייה בישראל גבוה והרגולציה פשוט מעצימה את זה וכך המחירים גבוהים הרבה יותר ממלונות בחו"ל".

באמת אפשר להגיע להורדת מחירים שתתחרה בנופש בחו"ל?

"כשנסיר רגולציות שמייקרות את החופשה בישראל, כמו ארנונה, כשרות, אבטחה ומיגון וגם אלה הייחודיות לישראל כמו הצלה וכיבוי, נוכל להקל על העלויות הסופיות לצרכן. בינתיים יצאנו במבצעים משמעותיים של כ-20% הנחה באזורים שונים, גם בקיץ. גם המבצעים למילואימניקים נמשכים".

עבודה תובענית עם שליחות

דטאוקר הבינה מהר מאוד את גודל התפקיד ואת היקפי העבודה - במיוחד במציאות המשברית הנוכחית.

מלון מפונים. משימת העל של המלונות (צילום: רשות האוכלוסין)

"כאמא לשני ילדים קטנים בתקופת מלחמה זה לא קל", היא אומרת, "אבל מהרגע שבחרתי להיכנס לתחום אני מושקעת בו לחלוטין. אבל המפגשים עם המלונאים הצעירים והוותיקים והסיורים בבתי המלון בהחלט מפצים על כך. לראות את רוחב הלב ולשמוע את הסיפורים על הקשרים בין העובדים למפונים והקהילות שנוצרו – זה מחזק את תחושת השליחות שלי להיות במקום הזה בתקופה הזאת".

יש לא מעט מנכ"ליות של בתי מלון בענף, מנכ"לית אחת של רשת, אביה מגן, ויתר העולם הזה מאוד גברי.

"לצערי הרב זו תמונת המצב במגזר הפרטי והציבורי. במשך שנים עבדתי בממשלה עם רוב גברי מובהק. חשבתי שעליי לאמץ מוטיבים גבריים על מנת שקולי יישמע, כיום אני מבינה כמה זה מיותר וכמה כוח יש לנשים. רגישות ואמביציה לא סותרות, כמו גם עקשנות ופשרה. שילוב מאוזן של נשים וגברים יצליח הרבה יותר משליטה של מגדר אחד. אביה מגן היא דוגמא מעולה לאישה שמובילה את אחת הרשתות הגדולות בהצלחה רבה ומעוררת השראה. מעבר לכך, הצלחה נמדדת בתוצאות ולכן חשוב לי להיות מקצועית, נחושה ובעלת חזון ברור. כך עשיתי בכל תפקידיי עד היום וכך אני ממשיכה לעשות כיום".

מה את אוהבת בענף?

"את האנשים, הגמישות המחשבתית והעסקית ואת העובדה שתמיד יש לאן להתפתח. יש המון דוגמאות של מנכ"לים, מנכ"ליות, יזמיות ויזמים שסללו את דרכם דרך כל התפקידים האפשריים בענף והתקדמו עד לראש הפירמידה. תוסיף לזה אנשים שאוהבים לארח עם חיוך ורגישות. יש למלונאים אפשרות להציג מדינת ישראל יפה יותר, אדיבה ושירותית, איך אפשר לא לאהוב את זה?".

התאהבת כבר בענף?

"מהרגע שנכנסתי. זה ענף מגוון ומרתק, וגם שליחות. המלונות יוצרים חוויות, מספקים מקלט בתקופות משבר ותורמים לא רק לתיירות אלא גם לקהילות המקומיות, וכמובן אנשי הענף המסורים והפטריוטיים. לאחרונה ראיתי איך המפונים נפרדים מהמלונות בהם שהו, והיה מדהים לראות את מערכות היחסים שנרקמו בתקופה כל כך קשה ברמה הפרטית והלאומית".

כשאת מסתכלת על תכנית העבודה שלך, מה ייחשב בעיניך כהישג?

"לראות את המלונות הקטנים והבינוניים שורדים את התקופה הזו ואת הענף כולו יוצא מהמשבר. בנוסף לכך, לעודד תיירות נכנסת, לבנות תוכנית עבודה למשברים ביטחוניים עתידיים. להתחיל לראות ניצוצות של התאוששות".