ישראייר וארקיע בדרך לארה"ב: הממשלה צפויה לאשר שיפוי של 15 מיליון שקל לחברות התעופה

כפי שפורסם בפספורטניוז בשבוע שעבר, הממשלה צפויה לאשר היום (א׳, 12 בינואר) תקציב בסך 15 מיליון שקל לטובת שיפוי של 50% לחברות התעופה ישראייר וארקיע, במקרה של תקלות תפעוליות שיגרמו לביטול טיסות בקווים לצפון אמריקה.

הסיוע יאפשר לחברות להגדיל את פעילותן ולהתחרות בחברת אל על בטיסות לארה"ב וקנדה.

הסיוע מוגבל לטיסות ישירות במטוסים רחבי גוף, המבוצעות באמצעות חכירה רטובה (מטוס עם צוות מלא של המחכיר). המימון יינתן רק עבור טיסות שהחברות יוסיפו מעבר לממוצע פעילותן ברבעון האחרון של 2024, ערב מלחמת חרבות ברזל.

על כוונה זאת של הממשלה נחשף לראשונה בפספורטניוז, כאשר המטרה היא ליצור תחרות לחברת אל על, אחרי חודשים ארוכים בהם חברות התעופה מארצות הברית לא ממהרות לחזור לפעול בישראל. בממשלה מקווים כי יווצרו אפשרויות נוספות לטיסות ישירות לארה"ב, שגם יוזילו את המחירים. את ההצעה הוביל דוד ביטן, יו"ר וועדת הכלכלה של הכנסת בשיתוף שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

צילום: פספורטניוז

בהצעת ההחלטה מוסבר כי "טיסות לצפון אמריקה נחשבות מורכבות מבחינה תפעולית. במקרה של תקלה תפעולית, סכום הפיצוי לנוסעים, המחושב לפי חוק שירותי תעופה, גבוה משמעותית מטיסות קצרות טווח, בשל מרחק הטיסה. פיצוי על ביטול טיסה ליעד בצפון אמריקה עומד על 3,460 שקל לכל נוסע".

על מנת להקטין את הסיכון לחברות ולתמוך בתחרות בקווים אלו, תשתתף המדינה ב-50% מההוצאות בגין פיצוי לנוסעים במקרה של ביטולים, אך ההחלטה מבטיחה לשמר את האחריות של חברות התעופה להימנע מביטולים ככל האפשר.

התמיכה תינתן עד 31 באוקטובר 2025, כאשר החברות יחוייבו להוסיף לפחות שתי טיסות שבועיות מעבר להיקף פעילותן הקיים. זכאותן תיבחן רבעונית, בהתאם למספר הטיסות שהופעלו בפועל לעומת רבעון 4 בשנת 2024.

המנגנון מיועד להרחיב את התחרות בקווים ארוכים על ידי מתן אפשרות לחברות ישראליות כמו ישראייר וארקיע, שאינן מפעילות כיום ציוד מתאים לטיסות ארוכות טווח, להיכנס לשוק באמצעות חכירה רטובה. הדבר נכון גם לחברות אמריקאיות שיוכלו להגדיל את פעילותן בישראל באמצעות מודל דומה.

המהלך צפוי להגדיל את ההיצע בטיסות הישירות לצפון אמריקה, לשפר את התחרות ולהציע לצרכנים מחירים ותנאים טובים יותר. יחד עם זאת, הממשלה מזהירה כי פעילות זו עלולה להיות הפסדית בטווח הקצר, בשל עלויות תפעול גבוהות וסיכון מוגבר לביטולים.

חברות התעופה הישראליות (צילום: פספורטניוז)

ההצעה המלאה

"לאור מורכבות ההפעלה התעופתית לצפון אמריקה, הסיכון לתקלה אשר בגינה תידרש חברת התעופה לשלם פיצויים בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה גבוה יותר מטיסות קצרות טווח. גם העלות של ביטול טיסה גבוהה יותר, משום שסכום הפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה הוא פונקציה של מרחק הטיסה. מרחק הטיסה לצפון אמריקה הוא בקטגוריה הגבוהה ביותר, ולכן סכום הפיצוי במקרה של ביטול טיסה הוא 3,460 ש"ח לכל נוסע. על מנת שפעילות זו תשתלם כלכלית לחברות התעופה, מוצע לסייע בפעילות באמצעות הקטנת הסיכון התפעולי על ידי השתתפות בהוצאות חברות התעופה למקרים שבהם הטיסה מתבטלת עקב תקלה תפעולית במטוס יודגש, כי ההשתתפות בעלויות הפיצוי תהיה של 50% בלבד על מנת לשמר את התמריץ הכלכלי הבסיסי של חברות תעופה שלא לבטל טיסות ולעשות ככל יכולתן על מנת להתגבר על התקלה התפעולית ולהוציא את הטיסה המתוכננת לפועל. בנוסף, מנגנון ההשתתפות המתואר לא יחול על ביטולים בשל סעיף לחוק שירותי התעופה".

"במקרים אלו החוק מספק הגנה לחברות התעופה מפני הסיכון המתואר. כאמור, מוצע להגביל את מנגנון ההשתתפות לטיסות לארה"ב או קנדה בלבד מהטעמים שפורטו לעיל. השתתפות המדינה תינתן לכל המאוחר לטיסות שיבוצעו עד ה31- באוקטובר 2025. מוצע להגביל את מנגנון ההשתתפות בהוצאות למקרה בו חברת התעופה הגדילה את היקף הפעילות שלה בין ישראל ליעדים בצפון אמריקה בשתי טיסות שבועיות לפחות ביחס לממוצע הטיסות שהופעלו בו הרביעי של שנת ,2024 ערב מלחמת חרבות ברזל. זכאות החברה להשתתפות תיבחן בסוף כל רבעון בהתאם לממוצע הטיסות השבועי שלה באותו רבעון לאותו יעד בארה"ב או קנדה ביחס להיקף הטיסות ברבעון הרביעי של שנת ,2024 ובהתאם לכמות השבועות הרלוונטיים באותו רבעון. מטרתה של הגבלה זו היא למנוע מצב בו המדינה מסבסדת פעילות קיימת ולהבטיח כי המימון יופנה לפעילות תוספתית בלבד. סיוע המדינה יינתן רק לחברת תעופה בעלת זכויות בפועל להפעיל טיסות בקווים אלו – כלומר חברות תעופה ישראליות או זרות. המנגנון מוגבל לטיסות באמצעות מטוסים חכורים בלבד מכיוון שהגמישות התפעולית בהפעלה מסוג זה היא מוגבלת יותר ומכאן שהסיכונים לביטול טיסה עקב תקלה תפעולית אשר אינה בגדר סעיף2 לחוק שירותי התעופה משמעותיים יותר, ולכן בטווח הזמן הקצר ההערכה הכלכלית היא כי הפעילות בכללותה צפויה להיות הפסדית בניגוד לפעילות באמצעות מטוס שבבעלות חברת תעופה והגיבוי התפעולי הזמין להפעלה זאת. האפשרות לעשות שימוש במטוסים בחכירה רטובה ,מטוס המוחכר על צוותו כאשר האחריות המבצעית להפעלה היא של המחכיר והאחריות השיווקית לפעילות המסחרית היא של החוכר נועדה להרחיב את היצע חברות התעופה הפוטנציאליות לפעילות בקו, להגדלת התחרות, ולהוספת היצע. כך, לדוגמא, לחברות ישראליות שאינן אל על אין את הציוד והצוותים הנדרשים לפעילות בקווים ארוכי טווח אלו, אך באמצעות החכרת מטוסים מתאימים מחברה זרה המסוגלת לכך, יוכלו להפעיל ולשווק טיסות בקו. הדבר נכון גם ביחס לחברות אמריקאיות שיוכלו להפעיל טיסות באמצעות חברות זרות אחרות בחכירה רטובה. בנוסף, הסיוע מיועד לחברת תעופה אשר מפעילה טיסות ישירות במטוסים רחבי גוף״.