גורמים ממשלתיים מעריכים: הממשלה תאשר שיפוי לחברות התעופה על הטיסות לארה"ב עד מחר

השיפוי לטיסות חברות התעופה הישראליות לארה״ב יאושר מחר (ג׳)?

גורמים ממשלתיים מעריכים כי עד מחר לכל המאוחר הממשלה צפויה לאשר טלפונית את השיפוי לחברות ארקיע וישראייר לטיסות לארה"ב.

הממשלה הייתה אמורה לאשר זאת בישיבתה אתמול, אך ברגע האחרון שר התיירות, חיים כץ, ביקש נתונים נוספים ולדחות את ההצבעה. כמו כן, שר המשפטים יריב לוין שניהל את ישיבת הממשלה, לא היה מרוצה מהעובדה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ ושרת התחבורה מירי רגב, לא נכחו בישיבה למרות שהם הביאו את ההצעה לשולחן הממשלה.

כלל הגורמים המעורבים היו בטוחים שהדבר יאושר כבר אתמול, ואף הודעה לתקשורת שהייתה מוכנה בנושא הופצה ברבים. כאמור, הממשלה אמורה לאשר שיפוי לפיצוי של 50% מהעלות לחברות ישראייר וארקיע במקרה של תקלה ופיצוי לנוסעים כדי שיחלו לטוס לארה"ב וקנדה ויהוו תחרות לחברת אל על.

הממשלה מקצה סך של עד 15 מיליון שקל בתקציב המדינה לשנת 2025 מתוך הסכום שיועד לסיוע לענף התעופה בעקבות מלחמת חרבות ברזל.

בהצעה להחלטה מסבירים בממשלה כי: "לאור מורכבות ההפעלה התעופתית לצפון אמריקה, הסיכון לתקלה אשר בגינה תידרש חברת התעופה לשלם פיצויים בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה גבוה יותר מטיסות קצרות טווח. גם העלות של ביטול טיסה גבוהה יותר, משום שסכום הפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה הוא פונקציה של מרחק הטיסה. מרחק הטיסה לצפון אמריקה הוא בקטגוריה הגבוהה ביותר, ולכן סכום הפיצוי במקרה של ביטול טיסה הוא 3,460 ש"ח לכל נוסע.

על מנת שפעילות זו תשתלם כלכלית לחברות התעופה, מוצע לסייע בפעילות באמצעות הקטנת הסיכון התפעולי על ידי השתתפות בהוצאות חברות התעופה למקרים שבהם הטיסה מתבטלת עקב תקלה תפעולית במטוס יודגש, כי ההשתתפות בעלויות הפיצוי תהיה של 50% בלבד על מנת לשמר את התמריץ הכלכלי הבסיסי של חברות תעופה שלא לבטל טיסות ולעשות ככל יכולתן על מנת להתגבר על התקלה התפעולית ולהוציא את הטיסה המתוכננת לפועל. בנוסף, מנגנון ההשתתפות המתואר לא יחול על ביטולים בשל סעיף לחוק שירותי התעופה".

עוד מוסיפים בהצעה כי: "במקרים אלו החוק מספק הגנה לחברות התעופה מפני הסיכון המתואר. כאמור, מוצע להגביל את מנגנון ההשתתפות לטיסות לארה"ב או קנדה בלבד מהטעמים שפורטו לעיל. השתתפות המדינה תינתן לכל המאוחר לטיסות שיבוצעו עד 31 באוקטובר 2025. מוצע להגביל את מנגנון ההשתתפות בהוצאות למקרה בו חברת התעופה הגדילה את היקף הפעילות שלה בין ישראל ליעדים בצפון אמריקה בשתי טיסות שבועיות לפחות ביחס לממוצע הטיסות שהופעלו בו הרביעי של שנת 2024, ערב מלחמת חרבות ברזל. זכאות החברה להשתתפות תיבחן בסוף כל רבעון בהתאם לממוצע הטיסות השבועי שלה באותו רבעון לאותו יעד בארה"ב או קנדה ביחס להיקף הטיסות ברבעון הרביעי של שנת 2024, ובהתאם לכמות השבועות הרלוונטיים באותו רבעון. מטרתה של הגבלה זו היא למנוע מצב בו המדינה מסבסדת פעילות קיימת ולהבטיח כי המימון יופנה לפעילות תוספתית בלבד. סיוע המדינה יינתן רק לחברת תעופה בעלת זכויות בפועל להפעיל טיסות בקווים אלו – כלומר חברות תעופה ישראליות או זרות.

המנגנון מוגבל לטיסות באמצעות מטוסים חכורים בלבד מכיוון שהגמישות התפעולית בהפעלה מסוג זה היא מוגבלת יותר ומכאן שהסיכונים לביטול טיסה עקב תקלה תפעולית אשר אינה בגדר סעיף 2 לחוק שירותי התעופה משמעותיים יותר, ולכן בטווח הזמן הקצר ההערכה הכלכלית היא כי הפעילות בכללותה צפויה להיות הפסדית בניגוד לפעילות באמצעות מטוס שבבעלות חברת תעופה והגיבוי התפעולי הזמין להפעלה זאת. האפשרות לעשות שימוש במטוסים בחכירה רטובה, מטוס המוחכר על צוותו כאשר האחריות המבצעית להפעלה היא של המחכיר והאחריות השיווקית לפעילות המסחרית היא של החוכר נועדה להרחיב את היצע חברות התעופה הפוטנציאליות לפעילות בקו, להגדלת התחרות, ולהוספת היצע. כך, לדוגמא, לחברות ישראליות שאינן אל על אין את הציוד והצוותים הנדרשים לפעילות בקווים ארוכי טווח אלו, אך באמצעות החכרת מטוסים מתאימים מחברה זרה המסוגלת לכך, יוכלו להפעיל ולשווק טיסות בקו. הדבר נכון גם ביחס לחברות אמריקאיות שיוכלו להפעיל טיסות באמצעות חברות זרות אחרות בחכירה רטובה. בנוסף, הסיוע מיועד לחברת תעופה אשר מפעילה טיסות ישירות במטוסים רחבי גוף".