יציבות פיננסית ותמיכת המדינה: רשות שדות התעופה שומרת על דירוג אשראי מקסימלי

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

חברת מידרוג פרסמה סקירת מעקב בה קבעה כי דירוג האשראי של רשות שדות התעופה בישראל יישאר ברמת il.Aaa עם אופק דירוג יציב.

ההחלטה מתייחסת הן לדירוג המנפיק של הרשות והן לאגרות החוב שהנפיקה (סדרות א' וב'), בהיקפים שעתידים להיפרע עד השנים 2031 ו-2036.

החלטת מידרוג מבוססת על כך שרשות שדות התעופה היא גוף סטטוטורי בבעלות מלאה של המדינה, הפועל כזרוע ביצועית של משרד התחבורה ומנהל את שדות התעופה האזרחיים ומעברי הגבול היבשתיים. מעמדה כ"מונופול טבעי" בתשתית חיונית זו מחזק את ההנחה שהמדינה תתמוך בה כלכלית במקרה הצורך.

מידרוג ציינה כי פעילות הרשות אמנם נפגעה באופן חריף בתקופות משבר בהם מגפת הקורונה והמלחמה מאז אוקטובר 2023, אולם היקף התמיכה הממשלתית (בין היתר באמצעות תיקוני חקיקה שאפשרו גיוסי חוב למימון פעילות שוטפת והקלות בחישוב תמלוגים למדינה) מהווה בסיס איתן להמשך יציבותה.

השלכות המלחמה ותמונת הפעילות

לפי נתוני הרשות, במהלך 12 החודשים שהסתיימו במרץ 2025 עברו בנתב"ג כ-15.3 מיליון נוסעים בינלאומיים, ירידה ניכרת לעומת 21.1 מיליון נוסעים ב-2023. בשנת 2024 הסתכמו הכנסות הרשות בכ-2.9 מיליארד שקל בלבד, מה שהוביל להפסד תפעולי של כ-279 מיליון שקל. ברבעון הראשון של 2025 נרשמה התאוששות מסוימת עם הכנסות של 787 מיליון שקל, אך גם בו נרשם הפסד תפעולי.

להערכת מידרוג, תנועת הנוסעים תמשיך להיות מושפעת מהמצב הביטחוני, ותגיע רק ב-2027 להיקפים שלפני הקורונה , מעל 24 מיליון נוסעים בשנה.

לצד הפגיעה בפעילות, לרשות תוכנית פיתוח רב-שנתית בהיקף כולל של כ-7.3 מיליארד שקל, הכוללת פרויקטים לשדרוג תשתיות נתב"ג והקמת מבנה יחידת בקרה ראשית. נכון למרץ 2025, החוב הפיננסי המותאם של הרשות עומד על כ-1.1 מיליארד שקל, בעוד יתרות הנזילות מגיעות לכמיליארד שקל.

תמיכת המדינה כבסיס הדירוג

בדוח הודגש כי אף שאין למדינה מחויבות חוקית לתמיכה ישירה ברשות, מידרוג מעריכה כי החשיבות האסטרטגית של נתב"ג ושדות התעופה האחרים למשק הישראלי, לצד הקשרים ההדוקים בין הרשות והממשלה, מבטיחים רמת ודאות גבוהה לתמיכת המדינה. בהתאם לכך, הערכת האשראי הבסיסית העצמאית של הרשות נחשבת לבעלת השפעה נמוכה על יכולת החזר החוב שלה.

גורמים אפשריים להורדת דירוג

בין הסיכונים שהוצגו: שינוי לרעה במידת התמיכה הממשלתית, רגולציה שתפגע באיתנות הפיננסית של הרשות, או ירידה באיתנותה של מדינת ישראל עצמה.