בטוחה, אותנטית וזולה במיוחד: הכוכבת החדשה והלוהטת של הישראלים במזרח

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

הטיסה הישירה והיסטורית של ארקיע להאנוי, בירת וייטנאם, יצאה לדרך והיינו גם אנחנו על הטיסה כדי לבחון מקרוב את היעד המבטיח שכבש את לב הישראלים בשנים האחרונות עוד לפני הטיסות הישירות. גילינו אחת המדינות המרתקות והתוססות בדרום מזרח אסיה וכעת היא נגישה יותר מאי פעם, עם פוטנציאל ברור להתברג בצמרת הקווים החמים של השנים הקרובות.

וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

הבשורה החדשה במפת היעדים של הישראלים במזרח

מה שהופך את פתיחת הקו הזה לכל כך משמעותית הוא הפוטנציאל האמיתי לאתגר את מעמדה של תאילנד כיעד המוביל לישראלים במזרח, עם טיסה ישירה, נוחה וישראלית. הטיסה עצמה ארכה כ-11 שעות, על סיפון מטוס רחב-גוף מסוג A330 שארקיע חוכרת מ-Hi Fly. השירות היה אדיב, עם צוותים משולבים של דיילים זרים לצד דיילים ישראלים שהוסיפו את המגע הנחוץ ודאגו לכל פרט בטיסה.

מהרגע שנחתנו, התחושה הייתה שתפסנו את וייטנאם בדיוק בזמן: מדינה בתנופה, שהתיירות עוד לא שחקה בה את הקסם המקומי. עם מקומות אותנטיים, מחירים נמוכים וחוויה לא ממוסחרת, לא אתפלא אם כבר בשנה הקרובה עוד ועוד ישראלים יראו בה את "תאילנד החדשה", רק עם פחות רעש, פחות מסחור, והרבה יותר עומק.

האנוי, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

לצד זאת, קבלת הפנים ביעד הייתה חמה ומפתיעה במיוחד. כבר מהטקס המיוחד שנערך לנו בנחיתה בנמל, ועד המפגש אצל שגריר ישראל בנוכחות בכירים וייטנאמיים שהתרגשו בלב שלם מהשקת קו ישיר בין המדינות - היה ברור שמדובר באירוע משמעותי לשני הצדדים. גם ברמה היומיומית, המקומיים מסבירי פנים ושירותיים במיוחד, ובכל מקום ששמעו שאנחנו מישראל קיבלנו אותנו בתגובות חמות ויד רחבה.

באופן כללי, נראה שהמתחים הגאו-פוליטיים שמלווים אותנו בחלקים שונים באירופה ואף מחלחלים בשנים האחרונות גם למדינות במזרח, ופעמים רבות משפיעים על תחושת הביטחון ועל הרגלי הנסיעה של ישראלים, כמעט לא מורגשים כאן. התחושה היא שווייטנאם נמצאת מחוץ לשיח הזה, דבר שהופך אותה ליעד עם פוטנציאל מרכזי עוד יותר במפת התיירות החדשה של הישראלים, בלי החשש שתקריות כאלה עלולות לקרות גם כאן.

פו לונג, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

נחיתה רכה בהאנוי התוססת

מרגע שנכנסים להאנוי עצמה, הכל מתעורר לחיים. המקומיים חיים בקצב מהיר והעיר פועלת כמכונה משומנת, כך שגם נסיעה פשוטה ברחובותיה היא אטרקציה בפני עצמה - שווקים, דוכנים, צבעים, אנשים שיושבים לקפה על שולחנות נמוכים ונהר אינסופי של אופנועים, כ-7 מיליון מול כ-9 מיליון תושבים, כמעט אופנוע לאדם. הריחות והטעמים מלווים את השגרה, ולצד ההיסטוריה והמסורת מורגשת התחדשות של דור צעיר שמביא אופנה, טכנולוגיה וקצב מודרני. בתוך כל זה גם את הנוכחות של הקומוניזם קשה לפספס ביומיום, עם דגלים אדומים בכל עבר, שלטים וכרזות שמזכירים את ההיסטוריה והאידיאולוגיה של המדינה, וצבע אדום שחוזר שוב ושוב במרחב העירוני על בניינים, שערים וקישוטים ומעניק לה זהות ברורה. אם בהתחלה זה מרגיש מוזר, מהר מאוד מבינים שזה לא מאיים, אלא שכבה קבועה בנוף שמזכירה את סיפור המקום.

האנוי, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

האנוי, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

ההתנהלות בעיר די פשוטה ואפליקציית התחבורה המקומית Grab עובדת מצוין ומאפשרת נסיעה במחיר שקוף ותשלום באשראי, כשהמחירים זולים במיוחד (נסיעה של כרבע שעה בעיר במחיר של פחות מ-5 שקלים). המטבע המקומי הוא הדונג הווייטנאמי (VND), וכמות האפסים בשטרות יכולה לבלבל בהתחלה. חשוב לשים לב לערכי השטרות, ועדיף להגיע עם דולרים ולהמיר חלק קטן בשדה, ואת השאר בעיר בצ’יינג’ים רשמיים או חנויות זהב. אשראי מתקבל בעיקר במלונות ובמסעדות גדולות, אבל במקומות רבים עדיין תצטרכו מזומן.

מבחינת ביטחון אישי, האנוי היא עיר בטוחה מאוד לתיירים. הפשיעה נמוכה במיוחד, וזמן שהות ברחובות בשעות מאוחרות לא מעורר תחושת חשש. נוכחות כוחות הביטחון ברחובות מורגשת, האכיפה מחמירה והעונשים על עבירות כבדים, מה שיוצר תחושת סדר וביטחון לאורך כל הדרך.

האנוי, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

אגם הואן קיאם בימי ראשון (Hoàn Kiếm Lake). צילום: רואי אזולאי

איפה כדאי להתמקם?
למי שמגיע לווייטנאם לראשונה, ההמלצה הברורה היא להתמקם באזור הרובע העתיק של האנוי, סביב אגם הואן קיאם (Hoàn Kiếm Lake). זהו הלב הפועם של העיר, עם רחובות צרים, אוכל רחוב בכל פינה ומרחק הליכה קצר לרוב האתרים המרכזיים ולשופינג. כאן מרוכזים גם מרבית מוקדי הקולינריה וחיי הלילה של העיר - במיוחד סביב רחוב Ta Hien התוסס, שמלא בברים, מסעדות ואווירה צעירה שנמשכת עד שעות הלילה. הטיילת שסביב האגם מתאימה להליכות בכל שעה, והיצע הלינה רחב במיוחד, מהוסטלים ועד מלונות בוטיק, מה שהופך את האזור לבסיס אידיאלי לימים הראשונים בעיר. בימי ראשון האזור סביב האגם נהפך אף ליותר מיוחד ולובש אווירת חג מיוחדת - הרחובות נסגרים לתנועה, המשפחות יוצאות החוצה והכל מלא בדוכנים, פעילויות לילדים, צילומים בבגדים מסורתיים ועוד.

אגם הואן קיאם (Hoàn Kiếm Lake) בימי ראשון. צילום: רואי אזולאי

הקולינריה מהווה גם כן חלק בלתי נפרד מהחוויה בהאנוי, עם אוכל רחוב בכל פינה ומסעדות וייטנאמיות מעולות שבהן תמצאו כמובן את מרק הפו (Phở) המפורסם, לצד מנות מקומיות ייחודיות שמאפיינות את העיר. גם מי שמוגבל במה שהוא אוכל - צמחונים, טבעונים, בררנים ומה שביניהם, יוכל להסתדר כמעט בכל מקום, בזכות מגוון רחב במיוחד. והמחירים? מפתיעים לטובה. ארוחה בדוכן מקומי תעלה שקלים בודדים, וגם מסעדות טובות נשארות נגישות מאוד, כך שקל לאכול טוב בלי להתאמץ ובלי לקרוע את הכיס. גם לקפה יש מקום של כבוד בקולינריה הווייטנאמית, ובהאנוי במיוחד. ברחבי העיר תמצאו שלל וריאציות ייחודיות כמו קפה ביצים חם עם חלמונים מוקצפים ומתוקים, קפה קר על בסיס חלב קוקוס, קפה בננה, קפה מלוח ועוד משקאות מקוריים שמוגשים בבתי הקפה המקומיים.

צילום: רואי אזולאי

בית קפה בהאנוי, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

למי שירצה לגוון מדי פעם מהמטבח הווייטנאמי, תמצאו בעיר גם מסעדות ממטבחים שונים מהעולם, ובהן רשת הפיצריות הווייטנאמית הפופולרית Pizza 4P’s, שמחברת בין מטבח איטלקי לדיוק יפני, ומגישה פיצות בעבודת יד עם גבינות שמיוצרות במקום ואווירה מודרנית ונעימה.

השופינג מהווה אטרקציה בפני עצמה עם מחירים זולים במיוחד לאלו שאנחנו רגילים אליה בארץ או באירופה למשל, כשבביקור בסניף הדגל של Uniqlo ליד האגם, המותג האהוב על הישראלים במיוחד, מצאנו שהמחירים מגיעים אפילו לכחצי מאלו שאנו רגילים אליהם באירופה או בארה״ב. מהשווקים הצפופים דרך מרבית המותגים המפורסמים שאתם מתארים לעצמכם ועד רחובות עם בוטיקים קטנים, מזכרות, עבודות יד, קפה וייטנאמי, בגדים ונעליים במחירים של מנת פלאפל בארץ. ליד האגם נמצא גם Trang Tien Plaza - מרכז קניות יוקרתי, השוכן במבנה היסטורי מרשים בארכיטקטורה צרפתית (כחלק מההיסטוריה של המקום) ובתוכו בפנים תמצאו ממותגי יוקרה כמו Louis Vuitton, Dior ו-Chanel ועד מותגים מוכרים כמו Calvin Klein, Nike, GAP ועוד.

היוניקלו הגדול שליד אגם הואן קיאם (Hoàn Kiếm Lake). צילום: רואי אזולאי

בהאנוי מחכה גם שפע של אתרים שכדאי לבקר בהם - ממרכזים היסטוריים ודתיים ועד מוקדים עירוניים ייחודיים. בין הבולטים שבהם נמצא מקדש הספרות (Temple of Literature), מקדש מרהיב ביופיו (שמופיע גם על אחד מהשטרות המקומיים). המקדש נוסד לפני יותר מאלף שנה ובהמשך הפך לאוניברסיטה הראשונה בווייטנאם, ומסמל את מסורת הלימוד העתיקה ואת הכבוד הרב לחינוך ולמורים.

מקדש הספרות, האנוי, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

מקדש הספרות, האנוי, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

אתר ההנצחה של הו צ'י מין (Ho Chi Minh Mausoleum), שבו מוצגת גופתו החנוטה של אבי האומה, מושך אליו מדי בוקר זרם מבקרים ותור ארוך במיוחד. אתר מפורסם ואינסטגרמי במיוחד הוא כמובן רחוב הרכבת (Train Street), שנבנה בתקופת השלטון הצרפתי והפך למוקד עלייה לרגל של תיירים המגיעים לצפות ברכבת החולפת ברחוב הצר בין בתי הקפה והברים שלאורך המסילה, חוויה שהפכה לאחת המזוהות עם העיר (הרכבת עוברת במקום כשלוש פעמים ביום - מומלץ לבדוק מראש את שעות המעבר). לצד כל אלה פועלים בעיר מוזיאונים רבים ומגוונים, כך שבפועל מחכה כאן היצע כמעט בלתי נגמר של אתרים ואטרקציות.

רחוב הרכבת, האנוי, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

לגלות את וייטנאם האמיתית

לדרום וייטנאם, שבה לא מעט מוקדי עניין, אמנם נדרשת טיסת פנים, אך מהאנוי נוח במיוחד לצאת ולגלות את צפון וייטנאם - אזורים ירוקים ופחות מתוירים שמציגים את וייטנאם האותנטית ואת הסיפור שמאחורי המדינה.

יצאנו לדרך בליווי ניסים טל, ישראלי שחי שנים במדינה ובעל סוכנות הנסיעות Vietnam 24/7, שיחד עם צוות מקומי ומיניבוס צמוד בנה עבורנו מסלול לכמה יעדים שאליהם ניתן להגיע בקלות מהבירה. ההיכרות שלו עם וייטנאם והאנשים שחיים בה הוסיפה עומק לחוויה, וההסברים על ההיסטוריה והמשמעות של כל מקום חיברו בין הנוף לסיפור שמאחוריו ולקהילות המקומיות הייחודיות.

כארבע שעות נסיעה דרום-מזרחה מהאנוי, עם עצירות קטנות בהרים שבדרך, והגענו לעמק מאי צ'או (Mai Châu), עמק ירוק, שקט ומלא בכפרים ושדות אורז, שם הקצב השתנה לגמרי ושם גילינו את וייטנאם הכפרית במלוא עוצמתה. שדות אורז אינסופיים בצבעי ירוק וחום וקהילות מקומיות שממשיכות לחיות לפי מסורת רבת שנים ומגוון מיעוטים האתניים המרכיבים את המדינה, לצד חקלאים שמטפחים את האורז בשדות מוצפים מים שיוצרים נוף ציורי מיוחד לעבר האופק.

מאי צ׳או, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

מאי צ׳או, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

יצאנו לסיור בין כפרי העמק וקיבלנו הצצה לחיי היום-יום הפשוטים של המקומיים. את האזור אפשר לחוות ברכיבה על אופניים בין השדות, בטיול רגלי או, לאלו מכם שמתעצלים, בנסיעה בגולף קארט חשמלי בכבישים הצרים שמחברים בין הכפרים. במהלך הסיור פגשנו קהילה אדיבה וחייכנית, שחיה בקצב רגוע ושומרת על אורח חיים מסורתי. מה שבולט במיוחד הוא שנשים הן כוח העבודה המוביל כאן - בשדות, בדוכנים הקטנים בשווקים, באריגה ובמלאכות היד, והנוכחות שלהן מורגשת בכל פינה בעמק, כחלק מרכזי מהחיים וכמנוע המשמעותי של הכלכלה המקומית.

מאי צ׳או, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

מאי צ׳או, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

משם המשכנו אל שמורת פו לונג (Pu Luong), שנמצאת במרחק של כשעה וחצי ממאי צ’או. אם מאי צ’או מציעה עמק פתוח ורחב עם כפרים נגישים ושדות מסודרים, פו לונג מציגה נוף הררי, צבעוני ומגוון יותר. האופי אמנם דומה, טרסות אורז וקהילות מקומיות שחיות בבתי עץ על עמודים, אך כאן ההרים תלולים יותר, העמקים עמוקים יותר והצמחייה צפופה ועשירה. באזור תמצאו מגוון מסלולי הליכה קלים בין הטרסות והכפרים, אנחנו ביקרנו בכפר דון (Don Village), מהכפרים המרכזיים והיפים בשמורה, ויצאנו להליכות בין השדות ולאורך הנהר, כולל שיט רגוע ברפסודת במבוק.

פו לונג, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

טיול בפו לונג, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

הלינה בפו לונג היא חלק בלתי נפרד מהחוויה, עם בקתות עץ שממוקמות על צלע ההר ומשתלבות בטבע ובין הטרסות הירוקות. אנחנו ישנו ב-Pu Luong Retreat, לודג' שממוקם על צלע ההר ומשקיף אל העמק, כשבבוקר קמים לנוף שנפרש ישירות ממרפסת החדר אל ההרים, שדות האורז והצמחייה שמסביב. כל זה במחירים מצחיקים שמתחילים בכ-200 שקלים ללילה.

פו לונג, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

פו לונג, וייטנאם. צילום: רואי אזולאי

כ-3 שעות נסיעה דרום מזרחה מפו לונג (וכשעתיים מהאנוי) מגיעים לנין בין (Ninh Bình), מחוז שמציע נוף מרהיב של צוקי גיר עצומים, נהרות מתפתלים ומערות טבעיות. העיירה המרכזית באזור היא טאם קוק (Tam Coc), עיירה תיירותית תוססת שמשמשת כבסיס נוח ליציאה לשיט בסירת משוטים בנהר נו דאנג (Ngo Dong), בין הצוקים ותחת תקרות סלע נמוכות. השיט נמשך כשעה ומספק זווית אחרת על הצוקים שמסביב והנוף המרשים, ומומלץ לצאת אליו מוקדם בבוקר כדי ליהנות מהשקט היחסי לפני שהעומס מתחיל. את הלילה כדאי להעביר בעיירה עצמה, ובשאר הזמן לשלב אוכל וייטנמי טוב, ברים קטנים או מסז’ים (כמו בשאר חלקי וייטנאם, במחירים של כמה עשרות שקלים בלבד).

שיט בסירת משוטים בנהר נו דאנג (Ngo Dong). צילום: רואי אזולאי

Emeralda Resort בטאם קוק. צילום: רואי אזולאי

מי שרוצה לראות את האזור מזווית גבוהה יותר יכול להמשיך להאנג מואה (Hang Múa), נקודת התצפית המפורסמת של נין בין. העלייה אמנם מעט מאתגרת וכוללת כ-500 מדרגות, אך בפסגה מחכה נוף פנורמי של 360 מעלות על עמק טאם קוק והנהר המתפתל בין צוקי הגיר. נין בין משלבת טבע מרשים עם תשתיות תיירותיות נוחות, והופכת לעצירה מצוינת במסלול בצפון וייטנאם, במיוחד עבור מי שממשיך משם למפרץ האלונג (Ha Long Bay).

נקודת התצפית המפורסמת של נין בין - האנג מואה (Hang Múa). צילום: רואי אזולאי

כ-3 שעות נסיעה מנין בין, ורגע לפני שחוזרים להאנוי לקראת הטיסה חזרה לארץ, הגענו לאחת הנקודות המפורסמות ביותר בצפון וייטנאם, ואולי במדינה כולה - מפרץ הא לונג (Ha Long Bay). המפרץ, שנמצא בצפון מזרח וייטנאם, מוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק״ו בזכות אלפי איי הגיר והצוקים המזדקרים מהים והנוף הייחודי שנוצר כאן במשך מיליוני שנים.

שיט מפרץ הא לונג (Ha Long Bay). צילום: רואי אזולאי

מפרץ הא לונג (Ha Long Bay). צילום: רואי אזולאי

האטרקציה המרכזית כאן היא השייט בין האיים. ניתן לבחור בשייט יומי או שייט ערב או בקרוז עם לינה על הספינה, כשבפועל החוויה משתנה בהתאם לסוג הסירה והנתיב שבו שטים. קיימים כמה מסלולי שייט וקרוזים שונים - פשוטים יותר ותיירותיים, לצד נתיבים שקטים ויוקרתיים יותר. שייט יומי איכותי עולה פחות מ-100 דולר לאדם וכולל לרוב ארוחת צהריים, אפשרות לשיט מודרך בין הצוקים, קיאקים עצמאיים, סאפ ועצירות לשחייה. לפני שסוגרים שייט, שווה להציץ בתחזית מראש. בימים בהירים המפרץ נראה במלוא היופי שלו, אבל יש תקופות שבהן הראות פחות טובה. הזמן הנעים ביותר להגיע הוא באביב ובסתיו (מרץ-מאי ואוקטובר-נובמבר), כשמזג האוויר יציב יותר.

מפרץ הא לונג (Ha Long Bay). צילום: גיא בר-און

קרוז יוקרתי במפרץ הא לונג (Ha Long Bay). צילום: רואי אזולאי

אחרי מספר ימים של נסיעות בין הרים, כפרים, ערים ושיט בין איי גיר עצומים, החזרה להאנוי רגע לפני ההמראה לישראל הדגישה את מה שהופך את וייטנאם ליעד מסקרן במיוחד: הגיוון. בתוך מסלול אחד אפשר לעבור מבירה סואנת לשדות אורז שקטים, מכפרים מסורתיים לטרסות הרריות ולמפרץ בקנה מידה עולמי, והכול במרחקי נסיעה סבירים.

אז אמנם זו רק טעימה קטנה ממה שיש לווייטנאם להציע, מסלול מגוון ועשיר שלא דורש אפילו טיסות פנים, במיוחד עכשיו כשהיא נגישה יותר מאי פעם לישראלים. אבל אחרי הביקור הזה קשה להתעלם מהתחושה שהקו החדש להאנוי מסמן תחילתו של פרק חדש, ושהיעד הזה צפוי להפוך לאחד המסקרנים והמדוברים של 2026.

הכותב היה אורח של חברת ארקיע.