בשנים האחרונות גוברת הדאגה נוכח הסיכונים הנובעים מהפרעות למערכות ניווט לווייני עולמיות GNSS - Global Navigation Satellite System. אלה הן מערכות המאפשרות לקבוע מיקום מדויק על פני כדור הארץ באמצעות לוויינים.
"שיבושי GNSS הם לא תרחיש תיאורטי, אלא מציאות יומיומית גם באזורנו עם השלכות ישירות על בטיחות הטיסה", כך אומר לפספורטניוז מנכ"ל IATA ישראל, קובי זוסמן.
ובדיוק מסיבה זו, זוסמן מוסיף ואומר כי "שיתוף פעולה בין ארגון IATA לבין הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה (EASA), הוא צעד קריטי לבניית חוסן תעופתי, אך נדרש גם קידום סטנדרטים גלובליים כדי להבטיח שמטוסים ימשיכו לטוס בביטחה גם בתנאים גיאו-פוליטיים מורכבים".
על החשיבות האדירה של הנושא, ניתן ללמוד גם מתוכנית מקיפה שפרסמו שני הגופים האמורים במשותף לפני כ-8 חודשים - תוכנית להפחתת הסיכונים הנובעים מהפרעות למערכות ניווט לווייני עולמיות (GNSS), שגובשה במסגרת סדנה משותפת.
"נוכח העלייה המתמשכת בתדירות אירועי ההפרעה לאותות GNSS, הסדנה קבעה כי נדרש מענה רחב ומתואם יותר - המתמקד בארבעה תחומים מרכזיים: שיפור איסוף המידע, חיזוק צעדי מניעה והפחתת סיכונים, שימוש יעיל יותר בתשתיות ובניהול המרחב האווירי, והעמקת התיאום וההיערכות בין הגופים הרלוונטיים", כך נאמר בתוכנית.
קובי זוסמן, מנכ"ל IATA ישראל. צילום: פספורטניוזעוד צוין בתוכנית כי בשנים האחרונות חלה עלייה בדיווחים על אירועי שיבוש לאותות GNSS, המכונים שיבוש (Jamming) והתחזות (Spoofing), בעיקר במזרח אירופה ובמזרח התיכון. אירועים דומים דווחו גם באזורים נוספים בעולם. התגובה הראשונית התמקדה בעיקר בבלימת אירועי השיבוש.
"השיבושים ב-GNSS מתפתחים הן מבחינת התדירות והן מבחינת המורכבות. איננו יכולים עוד להסתפק בבלימת ההפרעות - עלינו לבנות חוסן מערכתי. אופיו המשתנה של האיום מחייב תוכנית פעולה דינמית ושאפתנית", כך צוטט יספר ראסמוסן, מנהל תקני הטיסה ב-EASA. "בשיתוף פעולה עם שותפינו באיחוד האירופי וב-IATA, ותוך תמיכה בארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO), אנו מחויבים לשמירה על תעופה בטוחה, מאובטחת וברת ניווט".
ניק קארין, סגן נשיא בכיר לתפעול, בטיחות ואבטחה ב-IATA, צוטט אף הוא כאומר כי "לפי נתוני IATA ממערכת Global Aviation Data Management Flight Data eXchange (GADM FDX), מספר אירועי אובדן אותות GPS עלה ב-220% בין השנים 2021 ל-2024. לנוכח המתיחויות הגיאו-פוליטיות המתמשכות, קשה להניח שמגמה זו תתהפך בטווח הקרוב. IATA ו-EASA פועלות יחד לחיזוק מערכות הגיבוי המובנות במערכת, כדי להבטיח טיסה בטוחה. השלב הבא הוא ש-International Civil Aviation Organization (ICAO) תקדם פתרונות אלו באמצעות יישור קו עולמי בסטנדרטים, בהנחיות ובדיווח. נושא זה חייב לקבל עדיפות גבוהה בעצרת ICAO בהמשך השנה. כדי להקדים את האיום, ענף התעופה חייב לפעול יחד וללא דיחוי".
הסדנה קבעה כי ארבעה מסלולי עבודה קריטיים:
שיפור הדיווח והניטור: הסכמה על קריאות רדיו סטנדרטיות לדיווח על הפרעות GNSS וקידוד אחיד בהודעות לטייסים (NOTAM), לרבות שימוש בקודי Q; הגדרה ויישום של נהלי ניטור והתרעה, כולל ניטור בזמן אמת של המרחב האווירי; הבטחת הפצת מידע ללא עיכוב לגורמים הרלוונטיים לצורך דיווח רשמי.
מניעה והפחתת סיכונים: החמרת הפיקוח (כולל הגבלות יצוא ורישוי) על מכשירי שיבוש; תמיכה בפיתוח פתרונות טכנולוגיים לצמצום התרעות שווא על קירבה לקרקע; שיפור הזיהוי של הפרעות באמצעות גלאי Spoofing ניידים; הבטחת התאוששות מהירה ואמינה של ציוד GPS לאחר אובדן אות או הפרעה.
תשתיות וניהול המרחב האווירי: שמירה על גיבוי ל-GNSS באמצעות רשת תפעולית מינימלית של אמצעי ניווט מסורתיים; ניצול טוב יותר של יכולות ניהול התעבורה האווירית (ATM) הצבאיות, כולל רשתות ניווט אווירי טקטי וניטור בזמן אמת של אירועי GNSS במרחב האווירי; שיפור נהלי חירום ותכנון חזרה לשגרה, כך שמטוסים יוכלו לנווט בבטחה גם בעת התרחשות הפרעות.
תיאום והיערכות: שיפור התיאום האזרחי-צבאי, כולל שיתוף נתונים על אירועי הפרעות בתדרי רדיו (RFI) הקשורים ל-GNSS; היערכות ליכולות איום מתפתחות, לרבות בתחום הרחפנים.
