"מי שמטיס ישראלים במשבר הן החב' מהארץ. התחייבות Wizz לא רצינית"

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

מלחמות בישראל פוגשות תמיד את ענף התעופה ראשון. השמיים נסגרים, התיירים נעלמים, והחברות הישראליות נשארות כמעט לבד לשמור על הקשר של המדינה עם העולם.

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, מצא את עצמו שוב בלב המשבר, אך גם בלב הגשר האווירי שמחזיר ישראלים הביתה. בראיון מיוחד ל-PassportNews הוא מספר על ההיערכות הדרמטית שעות לפני תחילת המבצע, על המחיר הכלכלי הכבד, על הביקורת נגד החברות הישראליות, וגם על העתיד של התעופה באזור. כמו כן, יש לו מסר ברור לשרת התחבורה, מירי רגב.

כל החדשות והעדכונים 24/7 - פספורטניוז גם בווטס אפ, טלגרם וב-X

רגע לפני הסערה: ההיערכות הדרמטית ערב המלחמה

באיזו סיטואציה מצאה אתכם המלחמה?

"המלחמה תפסה אותנו באמצע תנופת פעילות והתרחבות בתוך הקבוצה. אנחנו בתהליך קליטת מטוסים רחבי גוף בהפעלה עצמית, בשיא עונת הסקי, דרכים, טיולים גאוגרפים בשיא של טיולי קבוצות, מרכז התחזוקה עם עשרות טיפולים כבדים ועוד.

אורי סירקיס. צילום: רונן מחלב

ביום שישי, ערב המבצע, הייתה לנו תחושה חזקה שהפעם זה קורה. אני הקדמתי ושבתי מחו"ל, קיימנו ישיבת הנהלה בשעה 16:00, תדלקנו את כל המטוסים כדי לא לעמוד בתור לתדלוק והצבנו צוותים על כל המטוסים למקרה של פינוי.

בתחילת המבצע, בתוך שעות עברנו למתכונת חירום, עם מטרה אחת ברורה לשמור על הגשר האווירי של ישראיר עם העולם ולהחזיר את לקוחותינו הביתה.

בשונה מהפעם הקודמת, נתנו עדיפות מובהקת להשבת לקוחות ישראיר. הפעלנו מערכת דיגיטלית גמישה שנתנה ללקוח אפשרות, לקבל את כספו, לשמור את כספו אצלינו בתמורה לשובר שעלותו הכספית גבוהה בכ-15%, או להשתבץ לטיסה.

הקריטריונים לשיבוץ היו ברורים ומוגדרים: מילוי טופס שיבוץ, תאריך הטיסה המקורית שבוטלה, יעדי הטיסות המאושרים להמראה, צרכים תפעוליים ומקרים הומניטריים, והעדר חלופות ביעד כדוגמת רובנימי בפינלנד, דובאי ועוד".

הפגיעה הכלכלית: עשרות מיליונים בכל משבר

כמה הפגיעה בחברה מבחינה כספית?

"ישראייר נכנסה לאירוע עם יתרת מזומנים ומסגרות אשראי לניצול, החזקים ביותר מכל משבר אחר עימו התמודדה בעבר. סיימנו שנה טובה, תזרים המזומנים חזק ומצבנו איתן. ענף התעופה הוא הראשון להיפגע בכל משבר ביטחוני.

סגירת השמיים והיעדר תיירות נכנסת יוצרים פגיעה של עשרות מיליוני שקלים, והיקף הנזק הסופי תלוי בעיקר במשך המשבר. הניסיון מראה שאחרי כל משבר כזה בא ה'ריבאונד' ועוצמתו תמיד חזקה מהתחזיות, כך שאנחנו אופטימיים"

העובדה שהמדינה אפשרה לבצע טיסות חילוץ במתכונת מצומצמת לנתב”ג הקלה עליכם?

"עצם האפשרות להפעיל טיסות, גם אם בהיקף מצומצם, הייתה קריטית. זה אפשר להחזיר אלפי לקוחות הביתה, לשמור על רציפות תעופתית, ולהתארגן תפעולית לחזרה לשגרה לקראת פסח".

"ההתחייבות של Wizz Air לפעול בחירום לא רצינית"

ועדיין, שרת התחבורה מתכוונת לאפשר ל-Wizz Air להקים בסיס בנתב”ג.

"אנחנו בעד תחרות, אבל בתנאים שווים. המשבר הזה מוכיח עד כמה התנאים לא שווים. הפגיעה בחברות הישראליות במשבר הזה היא מוחלטת בעוד Wizz Air חווה פגיעה ברשת הנתיבים האזורית בלבד המהווה חלק מרשת הנתיבים הכללית שלה.

Wizz Air דיווחה כי הנזק שייגרם לה כתוצאה מהמשבר הוא כ-50 מיליון יורו, שכן כאמור הפגיעה היא רק בחלק ממערך הנתיבים. האירוע גם הוכיח עד כמה ההתחייבות לכאורה שנתנה Wizz Air, כי במשבר היא תמשיך לפעול ותסייע להשיב את נוסעיה, לא רצינית.

רשות הבטיחות האירופאית אוסרת עליה לטוס לישראל, וההודעה של החברה לפיה מיום שישי היא מוסיפה 50 טיסות בשבוע לחלץ ישראלים לשארם, איננה רלוונטית, שכן החברה לא משבצת את נוסעיה ואלו מעדיפים לטוס ישירות לנתב"ג.

מי שיבדוק את לוח הטיסות של החברה יווכח כי ההודעה של החברה לעיתונות איננה באה לידי ביטוי בלוח הטיסות.

צריך לזכור שבזמן משבר מי שממשיכות לטוס ולהחזיר ישראלים הביתה הן החברות הישראליות. לכן המדינה חייבת לשמור על איזון שיאפשר לחברות המקומיות להישאר חזקות".

האם לדעתך חברות התעופה הישראליות ראויות לפיצוי?

"חברות התעופה הישראליות הן לא רק עסק, הן נכס אסטרטגי למדינה. כשחברות זרות מפסיקות לטוס, האחריות על החיבור של ישראל לעולם נשארת על הכתפיים שלנו".

המחירים, הביקורת והמציאות התפעולית בזמן חירום

הייתה ביקורת על כך שחלק מהחברות הקפיצו מחירים בטיסות חילוץ מטאבה למשל. "במצבי חירום עלויות התפעול מזנקות בצורה דרמטית. הטיסות פועלות עם נוסעים בכיוון אחד. אחרי כל נחיתה המטוסים טסים חזרה לחו"ל, חניית המטוסים והצוותים בחו"ל עולה הון עתק ועוד.

למרות כל אלו, עשינו מאמץ גדול לשמור על מחירים הוגנים ולהפעיל טיסות במהירות כדי לתת מענה לאלפי לקוחות. ביצענו עשרות טיסות שנועדו להשיב לקוחות, שההכנסה בגינן הייתה אפסית".

כמה נזק עושה סגירה של השמיים ואי הגעת תיירים לישראל?

"סגירת השמיים היא מכה קשה למשק כולו. התיירות הנכנסת מזינה שרשרת כלכלית שלמה, תעופה, מלונאות, מסעדות ושירותים, וכשאין תיירים כולם נפגעים. מדובר בפגיעה שעשייה להגיע לכ-75 מיליון שקל ליום למשק, רק במעגל הישיר של העוסקים בתיירות. שכן התיירות הנכנסת בארץ מוערכת בכ-5% מהתוצר הלאומי הגולמי.

התיירות הנכנסת היא הענף הראשון שנפגע והאחרון שמתאושש אחרי משברים ביטחוניים. בטווח הקצר הפגיעה משמעותית, אבל הניסיון שלנו מראה שהביקוש לישראל חוזר כשהמצב מתייצב. והפעם אני מאמין, שאחרי המלחמה נמצא מזרח תיכון חדש, כך שחברת התיירות הנכנסת שלנו תרקיע שחקים".

החלום האזורי עדיין כאן

האם המלחמה משנה את ההערכות שלכם לשנה הקרובה, כולל פתיחת קווים ארוכי טווח?

"המצב מחייב התאמות, אבל האסטרטגיה שלנו לא משתנה להמשיך לצמוח ולהרחיב את רשת הקווים. כששוק התעופה מתייצב, הביקוש חוזר מהר מאוד. התעופה תמיד מובילה תהליכי נורמליזציה. אם יהיו התפתחויות מדיניות באזור, מטוסים יהיו בין הסמלים הראשונים של השינוי.

לסיום, האם אתה חולם שמטוסי ישראייר יגיעו בטיסה מסחרית לאיראן?

"בתעופה למדנו שלא מעט דברים שנראו דמיוניים הפכו למציאות. אם יגיע יום שבו מדינות האזור יהיו מחוברות בטיסות, זה יהיה הניצחון המוחלט".