לראשונה בישראל: דירוג הקרינה לרכבים חשמליים והיברידיים לפי דגמים והפערים מפתיעים

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

בפעם הראשונה, המשרד להגנת הסביבה מפרסם נתונים השוואתיים על רמות קרינה אלקטרומגנטית ברכבים חשמליים, היברידיים ופלאג אין הנמכרים בישראל. הדירוג מציג הבדלים בין דגמים שונים ומבוסס על מדידות שבוצעו בתנאי שימוש, במטרה להעניק לציבור כלי נוסף בבחירת רכב.

הבדיקות נערכו בהתאם לתקן האירופי IEC 62764, ומתייחסות לערכי שיא ולממוצעי חשיפה בתוך תא הנוסעים. מהממצאים עולה כי קיימת שונות בין כלי הרכב, כאשר בחלק מהדגמים נמדדו ערכים גבוהים יותר בעת האצה או בלימה, בעוד אחרים הציגו רמות נמוכות יחסית לאורך זמן.

לצד פרסום הנתונים, יש להדגיש כי לא הוכחה סכנה בריאותית לנוסעים ברכבים חשמליים או היברידיים, וכי כל הערכים שנמדדו נמוכים משמעותית מהסף המוגדר לחשיפה חריגה ברמה בינלאומית (1,000 מיליגאס). הקרינה ברכבים הינה קרינה בלתי-מייננת, אשר אינה מסוגלת לשבור DNA ואינה מסוכנת כמו קרינה מייננת (רנטגן). יש להתייחס לרכב כמו לטלפון או למיקרוגל, שנמצא בשימוש נקודתי, ולא כמו חשיפה מתמדת לתשתיות חשמל. בהתאם לכך, המדיניות הרשמית ממשיכה לתמוך במעבר לתחבורה חשמלית בשל תרומתה להפחתת זיהום האוויר.

הרקע לפרסום: דרישת הכנסת לשקיפות

פרסום הדירוג מגיע לאחר דיון שנערך בתחילת השנה בוועדת הכלכלה, שבו עלתה דרישה להנגיש מידע לציבור בנושא הקרינה ברכבים. חברי הכנסת טענו כי בניגוד למוצרי חשמל אחרים, רוכשי רכבים אינם מקבלים נתונים ברורים שיאפשרו השוואה בין דגמים.

הוועדה קראה למשרדי התחבורה, הבריאות והגנת הסביבה לבחון דרכים להצגת המידע באופן שיטתי, ולהגיש המלצות בתוך שלושה חודשים. במסגרת זו עלתה האפשרות לקבוע סטנדרט אחיד שיחייב שקיפות רחבה יותר מצד היבואנים והיצרנים. ככל הנראה, דיון נוסף בנושא, עם הממצאים, יתכנס לאחר הפגרה בכנסת.

פערים בין הגורמים המקצועיים

לצד הדרישה לשקיפות, הדיון בנושא חושף מחלוקת בין גורמים מקצועיים. במשרד להגנת הסביבה מציינים כי אין כיום חובה רגולטורית לבדיקות קרינה ברכבים, אך תומכים בהנגשת מידע לציבור.

במשרד הבריאות מבהירים כי אין מתודולוגיה מוסדרת למדידה שיטתית של קרינה ברכב, ואילו במשרד התחבורה מדגישים כי לא קיימת הוכחה מדעית חד משמעית לנזק בריאותי, וכי אין תקן בינלאומי מחייב בתחום.

מנגד, יש שיגידו כי עצם פרסום הנתונים הוא צעד חשוב לשקיפות צרכנית, שעשוי להשפיע גם על פיתוח עתידי של מערכות ברכב.

ביקורת נוספת נשמעת מצד גורמים בענף האנרגיה הירוקה, הטוענים כי הדיון על קרינה עלול להטעות את הציבור ולהסיט את תשומת הלב מהסיכון המרכזי, שהוא זיהום אוויר מכלי רכב מונעי דלק.

אופן הדירוג

הדירוג מסמן רכבים שפולטים עד 4 מיליגאוס ברמה השבועית (עד 28 מיליגאוס מירבי) כ"ירוקים", רכבים שפולטים בין 4 ל-6.4 מיליגאוס שבועי (28 עד 50 מירבי) כ"חומים", ובין 7.3 ועד 28.3 שבועי (בין 58 ל-249 מירבי) כ"אדומים".

יש לציין כי למרות הפערים בין הדגמים, כל המדידות רחוקות מאוד מהרף הבינלאומי לחשיפה אקוטית, העומד על כ-1,000 מיליגאוס.

הצמרת: אלו הדגמים עם ערכי הקרינה הגבוהים

בראש הטבלה נמצאים מספר דגמים היברידיים ופלאג אין עם ערכי שיא גבוהים יחסית:

- Chery Tiggo 8 Pro עם כ-249 מיליגאוס בשיא וכ-28.3 בממוצע השבועי
- Jeep Wrangler 4xe עם כ-224 מיליגאוס בשיא וכ-25.5 בממוצע השבועי
- MG HS Hybrid+ עם כ-190 מיליגאוס כערך החשיפה המירבי
- Omoda 9 עם כ-160 מיליגאוס
- Hyundai Elantra היברידית עם כ-156 מיליגאוס

גם דגמים נוספים כמו Jaecoo 7, MG EHS וטסלה מודל 3 (גרסת הנעה אחורית) מציגים ערכי שיא של מעל 120 מיליגאוס, עם ממוצעים סביב 14-16 מיליגאוס בחשיפה שבועית.

טווח הביניים: עשרות דגמים עם פערים בינוניים

בחלק האמצעי של הטבלה נמצאים רכבים רבים עם ערכי שיא שנעים בין כ-70 ל-110 מיליגאוס כערך החשיפה המירבי:

- Hyundai Ioniq (היברידית) סביב 112
- BYD Seal U DM-i עם כ-96
- Porsche Panamera פלאג אין עם כ-95
- Audi Q8 e-tron עם כ-73
- Suzuki Vitara ו-Swift מיילד היבריד סביב 80

גם כאן נרשמים פערים בין ערכי השיא לבין הממוצעים, שלרוב נמוכים משמעותית ונעים סביב 8-13 מיליגאוס בחשיפה השבועית הממוצעת.

קצת לאחר מכן נמצאים דגמים עם ערכים נמוכים ביותר:

- Toyota RAV4 היברידי עם כ-40 מיליגאוס
- Toyota Corolla סדאן עם כ-45
- Voyah Courage עם כ-50
- Chevrolet Silverado חשמלי עם כ-65

בתחתית הדירוג: רכבים עם קרינה נמוכה יחסית

בתחתית של הרשימה מופיעים דגמים עם ערכים זניחים במיוחד כערך החשיפה המירבי:

- Seres 3 החשמלית ו-Toyota C-HR ההיברידית עם קרינה כמעט אפסית
- MG ZS ו-MG5 עם כ-3 מיליגאוס
- LEAPMOTOR C10 עם כ-5.2 מיליגאוס
- פולקסווגן ID4 2X4 ופיג'ו E208 עם כ-6 מיליגאוס
- ג'ילי GEOMETRY C - 480 PURE עם כ-9 מיליגאוס
- סקודה אניאק והונדה אקורד עם כ-10 מיליגאוס
- BYD ATTO 3 עם כ-12 מיליגאוס
- BMW IX3 עם כ-14 מיליגאוס
- יונדאי איוניק 5 עם כ-15 מיליגאוס
- זיקר X ו-BYD SEALION 7 עם כ-16 מיליגאוס
- אקספנג G6 עם כ-18 מיליגאוס
- טויוטה יאריס ויאריס קרוס עם כ-19.5 מיליגאוס

מה עומד מאחורי הפערים?

לפי גורמים מקצועיים, ההבדלים בין הדגמים נובעים משילוב של מיקום הסוללה, תכנון מערכת החשמל ורמת הבידוד האלקטרומגנטי. ערכי השיא נמדדים לרוב בזמן עומס - כמו האצה חזקה או בלימה רגנרטיבית - בעוד שבשימוש שגרתי הערכים נמוכים יותר.

בסין ערכים אלו נמדדים כבר במסגרת מבחני הריסוק של ה-C-NCAP, הלא הם מבחני הבטיחות הסיניים. היצרניות פועלות על מנת להוריד את רמת הקרינה (EMF) ברכביהן.

עמדת המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה ממשיך לעודד מעבר לכלי רכב בעלי הנעה חשמלית, פלאג אין והיברידית, כחלק מהמאמץ להפחתת זיהום האוויר מתחבורה. לפי עמדת המשרד, עד כה לא נמצאה הוכחה לכך שחשיפה לקרינה בלתי מייננת בתוך רכבים אלו מהווה סיכון בריאותי לנוסעים.

קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת אכן קיימת גם בכלי רכב, אך בניגוד למתקני חשמל, התחום אינו מוסדר ברגולציה ייעודית. כלי רכב אינם מחויבים בהיתרי קרינה לפי החוק, והמשרד להגנת הסביבה אינו מפקח על היבוא או השיווק שלהם בהיבט זה.

כבר בשנת 2010 כונסה ועדת מומחים ציבורית שבחנה את נושא החשיפה לשדות מגנטיים בכלי רכב. מסקנותיה העלו כי גם בעולם אין מגבלות על שימוש או שיווק רכבים היברידיים בשל קרינה. יחד עם זאת, הוועדה המליצה לפעול לפי עקרון הזהירות המונעת, כלומר לשאוף לצמצום החשיפה לרמות הנמוכות ביותר שניתן להשיג באמצעים טכנולוגיים סבירים.

בהתאם לכך נקבע כי חשיפה ממוצעת לאורך זמן צריכה להישאר ברמה של מיליגאוסים בודדים. עם זאת, במשרד מדגישים כי יש הבדל מהותי בין חשיפה לשדות מגנטיים מתשתיות חשמל, שהיא מתמשכת ולעיתים בלתי נשלטת, לבין שימוש ברכב, הנתון לבחירתו של הצרכן - בדומה לשימוש בטלפון נייד או מכשירי חשמל ביתיים.

לסיכום, על בסיס הידע הקיים והבדיקות שבוצעו, המשרד להגנת הסביבה אינו משנה את המלצתו וממשיך לתמוך בשימוש ברכבים חשמליים והיברידיים. בנוסף, מצוין כי אין כיום מדינה בעולם שמגבילה שימוש ברכבים מסוג זה בשל קרינה, למעט עמידה בתקני חשיפה חריגים ברמות גבוהות במיוחד.

השורה התחתונה

הדירוג החדש מספק לראשונה תמונת מצב רחבה על רמות הקרינה ברכבים מחושמלים בישראל, אך אינו משנה בשלב זה את עמדת הרשויות לגבי בטיחות השימוש בהם ועידוד המעבר לרכב חשמלי. לצד זאת, הוא פותח דיון רחב יותר על שקיפות מידע לצרכנים, ועל האיזון בין חדשנות טכנולוגית, רגולציה וחשש ציבורי.