"הפסדנו למעלה מ-120 מיליון דולר. קורא למדינה לתת מענה לנזקים שנגרמו לנו"

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

"מהרגע הראשון החלטנו לפעול תחת אחריות לאומית, כלפי המדינה וכלפי הנוסעים. הכנו מתווה חילוץ שבמסגרתו נתנו עדיפות לכל לקוחות אל אל, אבל גם למקרים הומינטרים ורפואיים. אחרי שסיימנו לטפל בלקוחות אל על, עברנו לטפל בלקוחות של חברות תעופה אחרות עם טיסות חילוץ במחירים הוגנים. צריך להדגיש שפעילות חילוץ במסגרת המתווה של המדינה, שהשתנה אחת ל-24 שעות, היא לא כלכלית, הפסדית ודיווחנו על זה לבורסה. הפסדנו מדי יום בתוך הלחימה כ-4 מיליון דולר ובמצטבר למעלה מ-120 מיליון דולר".

כך אמר שלומי זפרני, סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באל על, בדיון המתקיים בשעה זו בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא "מתן מענה לנוסעים בטיסות שבוטלו עקב מבצע שאגת הארי והשלכות המבצע על ענף התעופה האזרחית".

עוד לדברי זפרני, מתווה הסיוע שניתן לעסקים קטנים מתעלם מחברות תעופה והוא לא לגיטמי. "אני קורא למדינה לתת מענה לנזקים שנגרמו לנו. הפתרון המידי היה לסגור את הגשר האווירי, אבל נמנענו מזה ברגע האמת. ועכשיו, אנחנו מצפים שברגע האמת, אנחנו צריכים שמדינת ישראל תיתן מענה גם לחברות התעופה".

עוד אמר זפרני בדיון בכנסת, "נתייחס לחוק טיבי בשמו. אין ספק, ודיברנו על כך כאן בוועדה, שהחוק הזה נותן מענה בשגרה. מענה הוגן שמתייחס לצרכן, ומוצדק גם בהיבט הפיצוי וגם בהיבט השיפוי על הוצאות ישירות. אבל אין ספק שסיטואציה כזו לא נלקחה בחשבון בעת חקיקת החוק. אנחנו חושבים שנכון לקבוע תיקון שמכסה את התקופה הזו, ומתייחס גם לאירועי 'עם כלביא', שעד היום עומד לגביהם בג”ץ תלוי ועומד ללא מענה. בסופו של דבר, אזרחים שרוצים לקבל מענה - לא מקבלים מענה כבר קרוב לשנה בעקבות אירועי 'עם כלביא'. וכך זה נראה כרגע גם לגבי שאגת ארי. אנחנו חושבים שצריכה להיות הוראת שעה שמתייחסת לאירוע הזה. אין סיבה שחברות התעופה יצטרכו לשאת לבדן בכל הנטל".

זפרני הוסיף ואמר כי מדובר בהוראת שעה דומה לזו שנקבעה לאחר 7 באוקטובר ולזו שנקבעה בתקופת הקורונה, שבעצם פוטרת את חברות התעופה גם מהפיצוי הסטטוטורי וגם מהחובה לשפות על הוצאות ישירות. אבל בשורה התחתונה, אין כיום שום מענה לשיפוי חברות התעופה על הנזקים שנגרמים להן כתוצאה מהמצב.

מנכ״ל ישראייר, אורי סירקיס, אמר: ״הופתענו מהגבלות התנועה בנתב״ג בגלל איומי פצצות מצרר ושימוש בעמדות חניה לטובת מטוסים אמריקאים. חוק שירותי תעופה לא יכול להתקיים כשאין שירותי תעופה נורמליים. וויז לא חוזרת לישראל כי היא לא רוצה להיות חשופה משפטית וההפסד שלנו היה כרבע מיליון דולר ביום״.

סמנכ"לית מסחר בארקיע, ספיר איפרגן, שדיברה אף היא בוועדה, אמרה: "מדובר באירוע צרכני חשוב. חשוב גם לנו שהלקוחות שלנו יקבלו מענה. לקוחות שלא מקבלים מענה, לא מבינים שיש דברים שתלויים באוויר. אי אפשר להפריד באמת בין החשיפה בגלל חוק טיבי שיש לכל חברות התעופה, לבין הדברים שקורים. רוחות מלחמה השפיעו על התעופה כבר מינואר. שיטחו את עקומת המכירות של כל החברות".

עוד לדבריה, "בסבב הקודם שבו תוקן חוק טיבי לאור אירועי 7 באוקטובר. באירוע האחרון השמיים נסגרו. חברת ארקיע היתה מסוגלת להוציא 4 טיסות ביום. תקופה שבה לוח הטיסות המתוכנן שלנו היה פי 10 וכשזה מצב הדברים כל בר דעת יסכים שיש פה דבר לא סביר. חברת ארקיע הפסידה מיליוני דולרים. לגבי המוניטין, אנחנו רוצים לתת שירות טוב ולהוציא טיסה במועדה אבל פשוט לא יכולים בגלל הנסיבות שהוזכרו כאן. כשמטוס לא פה, אי אפשר להוציא את לוח הטיסות כפי שמכרנו אותו ללקוחות שלנו".

נציגת חברות תעופה זרות אמרה בדיון, "אם לא נצא היום עם בשורה לחברות התעופה הזרות, גם לישראליות, כדי לתת להן את הוודאות המשפטית שאם הן חוזרות לישראל לא ימצאו את עצמן תחת מתקפה של תביעות במיליוני דולרים, אנחנו עושים לעצמנו נזק אדיר".

אלון נטע, מנהל קבוצת אייר פראנס KLM בישראל אמר בדיון, "מאירוע לאירוע נושא הפיצויים עולה. במקום להתעסק עם קווים, אנחנו מתעסקים פה עם פיצויים. יש בעיה היום וצריך לתת פתרון".

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, אמר: "אם יש מצב חירום, השרה (תחבורה) חייבת לקבוע בצו את התנאים. גם להגיד שאין שינוי, זה גם צו. אבל היא חייבת להגיד משהו. חייבת להגיד מה שיקול הדעת שלה. להסביר למה אחרי 14 יום, וזה הרבה יותר, והיא לא מתייחסת לזה. אין מצב. בעם כלביא, אנשים טסו ולא ידעו ופתאום זה נפל עליהם, אז איך יכול להיות שהיא לא מתייחסת לזה. לא נראה לי הגיוני. פה ידעו שיכול להיות משהו, ויצאו בכל זאת. לקחו את הסיכון אז פה אפשר לאזן. אבל מסתכלים על הקופה של אותה רגע, אבל תסתכלו על המוניטין של ישראל מול חברות תעופה. הנושא הזה של טיסות בישראל, אם תמשיכו בזה (משרד האוצר) שאתם עושים חברות לא יבואו".

מנכ"ל QAS, ניר גור, אמר בדיון, "בסבב הקודם היה לנו דיון מקיף ותהליך ארוך של הוכחת נזקים. תהליך לא פשוט. בסוף הכירו בעובדה שהגיע לנו פיצוי. הפעם האירוע יותר מאתגר ומשמעותי מבחינתנו. השדה משמש יותר כשדה צבאי ולא אזרחי, אבל אנחנו צריכים לשמר את כוח האדם שלנו. בלי ה-2,000 עובדים שלנו, לא נוכל להתקיים".

עופר ריינהרדט, מנכ”ל מנכ״ל קבוצת לאופר, אמר כי המשבר בענף אינו מסתכם רק במחסור בכוח אדם, אלא גם באובדן ידע מקצועי משמעותי שנבנה. לדבריו, מאז תחילת התקופה נאלצו החברות להשקיע משאבים רבים בהכשרות ובהסמכות לעובדים חדשים, אך רבים מהם עזבו או לא נשארו לאורך זמן, מה שהוביל לשחיקה מתמשכת של הידע והניסיון המצטבר בענף: “המשמעות היא לא רק מחסור בידיים עובדות, אלא פגיעה אמיתית ברציפות התפעולית״.

שחר תורג'מן, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, אמר בדיון "אי אפשר לעבוד בשדה תעופה מולאם. אני פונה לאוצר, המדינה היא שאיפשרה את ההלאמה הזאת, כוח עליון, אבל אם אל תגישו את החשבונית לחברות התעופה ובטח שלא לחברות התעופה הישראליות שצריכות להוציא את המטוסים ואת הנוסעים שלהם החוצה. אין בזה שום כדאיות כלכלית. אז אם רוצים שחברות תעופה ימשיכו לטוס, הם צריכים לקבל פיצוי. צריך לארגן קופסה נפרדת לחברות התעופה הישראליות אם רוצים שהן תשרודנה".

ח"כ ביטן אמר לסיכום: "נעשה דיון בעוד כשבועיים ושבו על העניין הזה. כנסו לזה ברצינות כי זה גם פוגע במוינטין של המדינה וגם לאנשים מגיע פיצוי. השרה חייבת להוציא צו. אוצר ותחבורה כנסו לזה ברצינות. סיימו עם זה הפעם".