מגיפה, מלחמות והסכמים מהפכניים: רת"א מסכמת 20 שנות שמיים פתוחים

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

נמל התעופה בן גוריון ידע בשני העשורים האחרונים טלטלות משמעותיות. מנתונים רשמיים של סיכום שני עשורים בענף ההובלה האווירית בישראל שקובצו על ידי אגף כלכלה וקשרי תעופה ברשות התעופה האזרחית (רת"א) ניתן לראות את המגמות בתעופה בישראל בין השנים 2005 ל-2025.

בשנת 2005, עמד נתב"ג על היקף פעילות צנוע יחסית של כ-8.5 מיליון נוסעים בשנה. נקודת המפנה הדרמטית התרחשה בשנת 2013 עם החתימה על הסכם השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופי.

יישום המדיניות כלל בנוסף לחתימה עם האיחוד האירופי, עדכון מספר גדול של הסכמי תעופה וחתימה על הסכמי תעופה חדשים, וביניהם הסכמים חדשים עם ארה"ב, קנדה, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו.

טיסות הלואו-קוסט הפכו ממותרות לחלק בלתי נפרד מאורח החיים הישראלי. שיא המגמה הגיע בשנת 2019, טרם הקורונה, עם נתון מדהים של 24 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות בשנה.

חברות התעופה הישראליות בנמל התעופה בן גוריון. צילום: ספיר פרץ

אלא שהשגשוג הגלובלי נגס קשות בחברות התעופה הישראליות (אל על, ישראייר וארקיע), שנתח השוק המשותף שלהן צנח לשפל היסטורי של 26.4% בלבד ב-2019. הצרכן הישראלי חגג, אך חברות הדגל המקומיות נאבקו על מקומן.

מגיפה וביטחון: הגורמים להיפוך המגמה

משבר הקורונה ששיתק את העולם, ובעקבותיו האירועים הביטחוניים הדרמטיים של השנים האחרונות, שינו את חוקי המשחק לחלוטין. חברות התעופה הזרות ביטלו את טיסותיהן לישראל למשך תקופות ארוכות, והחברות המקומיות נותרו הגשר האווירי היחיד של המדינה לעולם.

התוצאה השתקפה בנתוני שנת 2025: נתח השוק של החברות הישראליות זינק לרוב מוחץ של 57.9% מסך הנוסעים בנתב"ג (שעמד על 18.4 מיליון). חברת אל על לבדה תפסה נתח שוק חסר תקדים של 37.5%, כשהיא מטיסה כ-6.91 מיליון נוסעים.

הדומיננטיות תורגמה לנתונים פיננסיים יוצאי דופן. בשנים 2024-2025, רשמה אל על שיעור תפוסת מושבים (Load Factor) דמיוני כמעט, של 93.8% - נתון הגבוה משמעותית מהממוצע העולמי, לצד רווח תפעולי מצטבר של מעל מיליארד ורבע דולר בשנתיים הללו.

שיא בענף המטען

במקביל, ענף המטען האווירי רשם בשנת 2025 שיא של 373 אלף טונות, נתון המדגיש את התלות האסטרטגית של המשק בתובלה אווירית בימים של שיבושים בנתיבי הים.

מנגד, תעופת הפנים (הקו לאילת) ספגה מכה קשה, והתכווצה לכ-732 אלף נוסעים בלבד בעקבות פינוי שדה דב והמעבר לנמל התעופה רמון המרוחק.

ענף התעופה הישראלי מראה שוב כי הוא אינו פועל בוואקום כלכלי, אלא מושפע ישירות מהחוסן הלאומי. האתגר הבא של השוק יהיה למצוא את האיזון העדין בין שימור היציבות הפיננסית של החברות המקומיות לבין החזרת התחרות הבריאה לטובת הנוסע הישראלי.