שורדי הנובה פותחים סיורי הסברה במתחם רעים, עם עדויות מ-7 באוקטובר

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

שנתיים וחצי אחרי 7 באוקטובר, כאשר תשומת הלב הציבורית הולכת ומתפזרת לנושאים אחרים, דווקא מי שנפגעו מהאירועים באופן הקשה ביותר הופכים לנושאי הזיכרון של הדור כולו.

עבור רבים מהשורדים ובני המשפחות השכולות, העדות האישית הפכה לא רק לשליחות ציבורית, אלא גם לחלק מתהליך השיקום ולמקור תעסוקה ופרנסה.

ב-7 באוקטובר 2023 הפכה מסיבת הנובה מסמל של חופש ואהבה לזירת הטבח הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל. מתוך ההרס קמה עמותת קהילת שבט הנובה, המונה 3,750 שורדי מסיבות הנובה, מידברן, פסיידאק ואשרם, רבים מהם פגועים בגוף ובנפש, לצד 413 משפחות שכולות, משוחררי שבי ובני משפחותיהם.

מפגעים ברעים. צילום: עמותת קהילת שבט הנובה

מאז האסון מובילה העמותה מערך מקיף של שיקום, חיזוק חוסן, הנצחה והסברה, במטרה להשיב את הקהילה לשגרת חיים מיטיבה ולבנות עבורה עתיד.

במסגרת מחלקת ההסברה והחינוך, בניהולו של איתי המר, שורד מסיבת הנובה, ושל ניצן שלזינגר, בת שכולה (אסף ז"ל), מציעה העמותה למוסדות חינוך, חברות, ארגונים ורשויות מקומיות הרצאות ומפגשי עדות במתחם רעים. מערך ההסברה כולל עשרות דוברים ודוברות מתוך הקהילה, העוברים הכשרה מקצועית הכוללת סדנאות סטוריטלינג, עמידה מול קהל והנגשת מסרים מורכבים באופן אחראי ומותאם. לדוברים ניסיון רב בהופעה בפני בני נוער, עובדים, הנהלות, מקבלי החלטות ומשלחות מהארץ ומהעולם.

במרכז המהלך עומד כאמור איתי המר, שורד מסיבת הנובה, שבמהלך המתקפה הסתתר במשך שעות תחת אש, איבד שישה מחבריו הקרובים ויצא בחיים לאחר שנמלט ממחבלים שירו לעברו.

בהשראת דבריו של סבו, ניצול שואה, שביקש ממנו "לא לשתוק אלא לספר", בחר המר להפוך את הכאב האישי לשליחות ציבורית. כיום הוא מוביל יחד עם ניצן שלזינגר עשרות שורדי נובה ובני משפחות שכולות, העוברים הכשרה מקצועית ומעבירים עדויות בפני תלמידים, חברות, ארגונים ומשלחות בינלאומיות.

עדויות בגוף ראשון

המפגשים משלבים סיפור אישי אותנטי לצד זווית קהילתית רחבה וכוללים היכרות עם פעילות העמותה, עדות בגוף ראשון, התמודדות עם טראומה ושיקום קהילתי, בניית שגרה ומשמעות לאחר משבר, מסרים של חוסן ותקווה ושיח פתוח עם המשתתפים.

מפגעים ברעים. צילום: עמותת קהילת שבט הנובה

המטרה היא ליצור חיבור אישי וערכי לאירועי 7 באוקטובר ולזיכרון הקולקטיבי, מתוך הבנה כי הזיכרון אינו רק תיעוד היסטורי אלא אחריות משותפת. עבור ארגונים וחברות מדובר גם בכלי משמעותי לשיח ערכי פנים ארגוני, לגיבוש ולעידוד מעורבות חברתית.

ייחודו של המודל בכך שהוא משלב בין הנצחה, חינוך ושיקום. עבור השורדים ובני המשפחות השכולות, העדות אינה רק סיפור אישי, אלא דרך לחזור לחיים, לעבודה ולתחושת משמעות, תוך הבטחה שסיפוריהם והלקחים של 7 באוקטובר ימשיכו לעבור לדורות הבאים.

המודל פועל גם כמנוע שיקום כלכלי לקהילה. ההכנסות מהעדויות משמשות לתשלום עבור השורדים והמשפחות השכולות, כאמצעי תמיכה ישירה ועידוד לחזרה למעגל התעסוקה, וכן לתמיכה בפעילות השוטפת של העמותה להנצחת הנרצחים ולשיקום הנפגעים. כך, כל מפגש מהווה תרומה כפולה, הן ברמה הערכית והחינוכית והן ברמה הקהילתית והתעסוקתית.

איתי המר, שורד וראש מערך ההסברה והחינוך בעמותת קהילת שבט הנובה: "שיתוף סיפור אישי מאירועי הטבח במסיבת הנובה הוא חלק מתהליך עיבוד טראומה ושיקום, עבור השורדים והקהילה כולה. זהו סיפור של שבר וכאב, אך גם של תקווה, ערבות הדדית ובחירה בחיים והוא יוצר שיח ערכי, בין-דורי ובין-קהילתי. עבור השורדים ובני המשפחות השכולות, השיתוף הוא כלי לשיקום, להנצחה, לעיבוד הטראומה ולעידוד חזרה למעגל התעסוקה, ועבור הקהל זו חוויה מעוררת השראה על חוסן אנושי ויכולת לצמוח ממשבר ולהוביל שינוי".

משך המפגשים נע בין 60 ל-90 דקות, כולל זמן לשאלות ושיח פתוח. ניתן לקיימם בכל מיקום או במסגרת ביקור מסודר באתר הפסטיבל ברעים. המפגשים מתקיימים בעברית, ובתיאום מראש גם באנגלית, רוסית, ספרדית, פורטוגזית וצרפתית, עם התאמה מלאה לאופי הקבוצה ולתחומי העניין שלה. טווח המחירים מ-1,500 ₪, בהתאם לכמות המשתתפים, מספר הדוברים והמיקום בארץ.

ניצן שלזינגר, בת שכולה ואחראית על פיתוח ההסברה בעמותת קהילת שבט הנובה: "אנחנו בתקופה קריטית, שמזכירה את הרגע בסוף השבעה, שבו כולם הולכים והאבלים נשארים לבד. העיסוק הציבורי ב-7 באוקטובר פחת, אך עבור רבים מהשורדים ומהמשפחות השכולות תהליך ההתמודדות רק מתחיל. אנחנו מזמינים את הציבור לפתוח את הדלת והלב, לאפשר לחברי הקהילה שלנו לשתף ולסייע בעיבוד ובהשתקמות. מעבר לסיפור מעורר השראה, זו גם הזדמנות להיות חלק מקהילה שבוחרת מדי יום לראות את נקודות האור ולהמשיך לחיות למען אלו שאיבדנו".