על רקע האיומים על השער הדרומי של ישראל: הכנסת דנה בעתיד נמל אילת

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

השנה האחרונה ומבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי", חשפו את האיומים החדשים על פעילות הנמל באילת. כשהדברים הללו ברקע, ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום (29.6.26) דיון בנושא הפעלת נמל אילת לקראת תום תקופת הזיכיון להפעלתו, הצפויה להסתיים בינואר 2028.

במהלך הדיון דרשו נציגי העובדים וההסתדרות ודאות באשר לזהות המפעיל העתידי של הנמל, בעוד נציגי המדינה הבהירו כי הנושא עדיין בבחינה וכי מתקיימת עבודה להעברת סמכויות בשל מניעותה של שרת התחבורה מלעסוק בנושא.

יו"ר הוועדה, ח"כ ביטן, דרש ממשרדי הממשלה לשוב לוועדה בתוך שבועיים עם תשובות ברורות באשר להעברת הסמכויות, האפשרות לפרסום מכרז חדש, השלכותיו על המדינה והאפשרות שהמדינה תיכנס לנעלי ההפעלה של הנמל אם לא תתקבל החלטה אחרת.

נציג ועד עובדי נמל אילת, יהודה בלולו, אמר כי הוועדה התבקשה להתכנס לנוכח העובדה שבשנת 2028 צפוי להסתיים זיכיון המפעיל. לדבריו, בידי העובדים מידע שלפיו המפעיל לא עמד בתנאי האופציה, ולכן יש להיערך למכרז חדש או לחלופה אחרת שתמנע ואקום ניהולי. בלולו הזכיר כי החלטת הממשלה משנת 2012 קבעה רשת ביטחון לעובדים במקרה של סיום תקופת הזיכיון, וקרא למדינה לעמוד בהתחייבויותיה.

הוא הוסיף כי העובדים מאוכזבים מהיעדר פיתוח מספק של הנמל ומכך שלא נחתם עמם הסכם קיבוצי נמלי.

ח"כ עודד פורר אמר כי אין לדון בעתיד הנמל מבלי לבחון מה עשתה המדינה בשנים האחרונות כדי להביא לפתיחתו מחדש. לדבריו, נתיב השיט לנמל אילת סגור בפועל בשל איום החותים, והממשלה לא הציבה את פתיחת הנמל כיעד מדיני וביטחוני. פורר הוסיף: "לא משנה איזה מפעיל יהיה - אם לא ייכנסו אוניות לנמל, לא יהיה נמל".

ח"כ עופר כסיף אמר כי פתיחת נמל אילת היא אינטרס ישראלי רחב ולא רק עניינם של העובדים. לדבריו, הזכיין לא עמד בחלקו, ויש לוודא שהחלטות הממשלה מגינות על האינטרס הציבורי ועל רציפות הפעילות בנמל.

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, אמר כי סגירת נתיב שיט בינלאומי לישראל במשך תקופה ממושכת היא עובדה קשה, וכי נמל אילת הוא עוגן כלכלי משמעותי לעיר. לדבריו, הנמל כמעט מושבת כיום, ויש להבטיח את מקומו במסגרת כל הסדר אזורי עתידי שיאפשר את חידוש הפעילות.

סמנכ"לית הכספים של נמל אילת, בתיה זעפרני, אמרה כי מבין שלושת התנאים שנקבעו להארכת ההפעלה, החברה עמדה בשניים, ואילו התנאי השלישי - פיתוח פעילות מכולות - אינו ישים מבחינה כלכלית.

לדבריה, החברה מעוניינת להמשיך להפעיל את הנמל, ובכתב ההסמכה קיימת אפשרות לשנות תנאים או להאריך את תקופת ההפעלה. זעפרני ציינה כי למרות המלחמה והפגיעה בהכנסות, החברה שימרה את כלל העובדים.

מנהל רשות הספנות והנמלים, צדוק רדקר, מסר כי הנושא נמצא בבחינה מול משרד האוצר ומשרד התחבורה, וכי בשבועות הקרובים צפויה פגישה נוספת עם הזכיין. רדקר אמר כי לפי תנאי האופציה החברה לא עמדה בתנאים שנקבעו, וכי הדבר נמסר למפעיל, אך הוסיף כי קיימים סעיפים המאפשרים לשרים לשקול הארכה או שינוי תנאים.

נציג משרד התחבורה, עו"ד בני שאולי, אמר כי שרת התחבורה מנועה מלעסוק בנושא בשל ניגוד עניינים, וכי נעשית עבודה להעברת הסמכות לשר האוצר. לדבריו, הזכיין קיבל הודעה על סיום התקופה, התקיימה פגישה בין גורמי המקצוע במשרד לבין הזכיין, וצפוי שיח נוסף בהמשך. שאולי הוסיף כי לעת הזו בתוקף סיום תקופת הזיכיון, אך מתקיימות שיחות באשר לאפשרויות ההמשך.

נציג התנועה לאיכות השלטון, עו"ד עדו שטיינברגר, אמר כי לעמדת התנועה קיימת הפרה של כתב ההסמכה, וכי אף שהמדינה הודיעה שהחברה לא עומדת בתנאים - טרם ננקט צעד אופרטיבי ברור.

הוא קרא לממשלה לקדם במהירות את העברת הסמכויות לגורם שיוכל לקבל החלטה בנושא. נציג ההסתדרות, שמרי סגל, אמר כי העובדים מבקשים לקבל בתוך שבועיים תשובה ברורה אם יפורסם מכרז ואם לאו, ובעיקר לדעת מי יהיה המעסיק שלהם לאחר תום תקופת הזיכיון.

בסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ ביטן, כי על המדינה לסיים בתוך שבועיים את סוגיית העברת הסמכויות, להבהיר אם נשקל פרסום מכרז ומה השלכותיו, ולבחון את האפשרות שהמדינה תיכנס לנעלי ההפעלה או תיתן ארכה חלקית. ביטן אמר: "אין טעם לפרסם מכרז אם אין מי שייקח את המקום. גם העובדים וגם הזכיין תלויים באוויר - תקבלו החלטות. הגרירה לא נראית טוב".